בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה ערעור של קבוצת חג'ג' על החלטת פקיד השומה, וקבע שעסקת הרכישה של מלון רג'נסי ירושלים, שהיה בהפסדים צבורים של מאות מיליוני שקלים, נועדה לחיסכון במס וללא סיבה מסחרית אמיתית. בעקבות פסק הדין של השופט אביגדור דורות הקבוצה לא תוכל לקזז את ההפסדים ותידרש לשלם תוספת מס של כ-50 מיליון שקל על הכנסותיה בשנים 2014-2012.
חברת מלון רג'נסי ירושלים מכרה במאי 2010 את הנכסים העיקריים של המלון לרשת מלונות דן תמורת 45 מיליון דולר. ב-2011 נמכרה החברה לבעלי שליטה אחרים תמורת שמונה מיליון דולר בלבד. באוגוסט אותה שנה נרכשה החברה על ידי קבוצת חג'ג' שהזרימה אליה 18.57 מיליון שקל. לאחר הזרמת הכספים נותרו בחברה הפסדים צבורים על סך 233 מיליון שקל שאותם ביקשה קבוצת חג'ג' לקזז מרווחיה.
פקיד השומה קבע שאין מקום להכיר בהפסדים הצבורים לאחר שהתרשם שהמניע לרכישת המלון היה רצון לחסוך במס ומדובר בעסקה מלאכותית. במסגרת ערעור שהגישה הקבוצה טען פקיד השומה כי במועד רכישת החברה לא היו בה נכסים כלשהם למעט נכס בטבריה בשווי 2.5 מיליון שקל וההפסדים הצבורים. עוד נטען כי במועד הרכישה לא הייתה בחברה פעילות כלשהי והקבוצה לא הסבירה מדוע נרכש השלד הבורסאי הספציפי הזה, שכולו עמוס בהפסדים וללא כל פעילות.
לשיטת פקיד השומה, לנגד עיני הקבוצה עמדו ההפסדים הצבורים בחברה כשיקול פיסקלי (מיסויי) מרכזי ולא טעמים מסחריים. עוד נטען כי אין ממש בטענת הקבוצה שהפעילות המלונאית היא שקרצה לה וזאת משום שמדובר היה בשלד בורסאי ריק מתוכן, וכי התוכן שיצקה הקבוצה לתוכו היה בתחום הנדל"ן – "ארגון קבוצות רכישה" ולא בתחום המלונאות.
הקבוצה טענה מנגד שהרכישה בוצעה לצורך גיוס הון מהבורסה ובפועל כך היה שכן גויסו כ-100 מיליון שקל. היא הוסיפה כי אין כל פסול בקיזוז הפסדים ברכישת חברה וכי ההפסדים מהווים נכס לכל דבר ועניין. עוד הדגישה הקבוצה כי היא חיפשה שלד בורסאי שעסק במלונאות והטעמים לעסקה היו מסחריים.
השופט אביגדור דורות הבהיר שבמקרה שבו נמכרת השליטה בחברה, ללא שהוכח בקשר אליה טעם מסחרי יסודי, אלא רק ניסיון לנצל את ההפסדים הצבורים, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהיה שלא להכיר בקיזוז ההפסדים. הוא הוסיף שבמקרה זה קשה לראות שיקולים מסחריים המצדיקים רכישת שלד בורסאי ריק מתוכן מלבד החיסכון הצפוי במס.
בפסק הדין צוין שהוכח כי במועד רכישת החברה לא היו לה נכסים משמעותיים או פעילות משמעותית כלשהי, וכל שהיה בה הוא שטח לא מפותח בטבריה בשווי זניח והפסדים בסכום עצום. הקבוצה, צוין, לא הוכיחה נימוק מסחרי יסודי לרכישת החברה הספציפית ומדוע הועברה הפעילות הרווחית שלה דווקא אליה.
השופט פסק שהחברה, שנים רבות אחרי רכישתה, עוסקת בתחום שונה לחלוטין מתחום המלונאות (ללא שימוש בשמה כמותג המוכר בעולם כ"רג'נסי") וכי הפעילות הרווחית שהוכנסה אליה היא תחום קבוצות הרכישה – בה עוסקת הקבוצה. הוא סיכם כי ביסוד רכישת החברה עמד טעם מיסויי יסודי ודומיננטי של קיזוז הפסדים צבורים, ודחה את הערעור. החברה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 45 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד זיו שרון, עו"ד עמית גליק
• ב"כ המשיב: עו"ד רועי כהן, עו"ד הודיה יצחק-בלומנקרץ (פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי)
• עו"ד כרמית נעמן עוסקת במיסים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין