אחרי פארסה ארוכה, ובעיקר מתישה, עבור התושבים שפונו מבתיהם בדרום ובצפון מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, הביטוח הלאומי הודיע כי המפונים שבחרו שלא להיכנס לבתי מלון אלא למצוא לעצמם לינה באופן עצמאי, יקבלו את המענק שמגיע להם (200 שקל למבוגר ו-100 שקל לילד ליום). הצפי לתשלום יהיה עד יום רביעי בשבוע הבא - 48 יום מתחילת המלחמה, ויותר מחודש מאז ההבטחה שיקבלו את הכסף.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הסיבה לעיכוב נעוצה במחדל ניהולי ותפקודי של משרדי הממשלה שלמעשה לא ידעו איפה נמצאים כל המפונים, וכך לא יכלו לדעת למי מהמבקשים אכן מגיע התשלום שלמשפחה עם שני ילדים מגיע ללא פחות מ-18 אלף שקל בחודש - החל מהרגע שפונו.
רק הלילה משרד התיירות העביר לביטוח הלאומי את רשימות המפונים, לאחר שאתמול אמר שר התיירות חיים כץ בוועדת הכלכלה כי במשרד התיירות הצליחו לסיים את הליך טיוב הנתונים על השוהים במלונות, ושהתשלום יבוצע עוד השבוע. "ייתכן שאפילו מהיום", כך לדבריו. עוד מסר כי 79 אלף איש הגישו בקשה למענק יומי, אולם בהשוואה לנתונים על השוהים במלונות, ישנה חפיפה של 20 אלף שגם נמצאים במלון וגם ביקשו מענק.
"כזכור, משרד האוצר והתיירות ביקשו להמתין עם העברת התשלום עד לאחר העברת הרשימות, האימות מול ההצהרות שהתקבלו במערכת המקוונת של הביטוח הלאומי ורק לאחר מכן להעביר את התשלומים לחשבונות הבנק של הזכאים", נמסר היום מטעם הביטוח הלאומי.
עוד נמסר כי "עד כה לביטוח לאומי הגישו בקשה למענק אכלוס 57 אלף מבוגרים ו-25 אלף ילדים. נכון לרגע זה ולפי הנתונים הנ״ל, הצפי לתשלום, לאחר הבדיקות, יהיה עד יום רביעי ה-22/11".
"מצפים שישלמו לנו את הכסף מיידית ורטרואקטיבית"
אחת מהמפונות שזכאית לכספי המענק היומי היא דניאלה פורט מקיבוץ יפתח בצפון, שעזבה יחד עם בתה בת ה-25. בשיחה עם אולפן ynet היא מספרת את השתלשלות האירועים: "התבקשנו לפני חודש להתפנות. קיבוץ יפתח יושב כמה מאות מטרים מהגדר עם לבנון. הקהילה שלנו ברובה נמצאת בנוף גינוסר ליד הכנרת, אבל אני התפניתי לבד לאיזור המרכז, ועדיין לא קיבלנו את הכסף שמגיע לנו".
סאגת התשלומים למפונים
(צילום: ירון ברנר)
הבנת מדוע?
"לא שאלתי, אבל אני חושבת שאני מבינה. זה שאין למשרד התיירות את האפשרות או שהוא לא הצליח לספק לביטוח הלאומי את הנתונים של מי כן התפנה למלונות. אבל לנו בקיבוץ יש את הרשימות האלה".
אז כרגע בגלל המצב את נאלצת להוציא כספים אישיים שלך?
"בוודאי, יש לי גם עסק משלי, ואני לא כ"כ עובדת. אין פתאום מישהו שיתנדב לתת לנו את הכסף שאנחנו אמורים לקבל. הביצוע של כל זה שערורייתי. אנחנו מצפים שייתנו לנו את הכסף מיידית, וגם רטרואקטיבית. הוצאתי מאז תחילת המלחמה אלפי שקלים".
"אין לנו מקלט בבית או בשכונה, אנחנו פשוט מתפללים"
במקביל, המדינה התחייבה לשלם מענק אכלוס לתושבי אשקלון, אחת הערים הכי מופגזות מאז תחילת המלחמה, שאין להם ממ"ד בבית - על מנת שיוכלו למצוא פתרונות לינה אחרים. בפועל, מסתבר שרבים מהם כלל לא קיבלו את המענק המובטח.
"חזרתי השבוע לאשקלון כי נרגע פה קצת המצב, אבל כל האיזור שלי חסר מיגון, וכשהעירייה אמרה שהוציאו מענק אכלוס על סך 2,100 שמקלים, כל מי שחסר מיגון אמור היה לקבל, אבל הייתה פה סלקציה. אנשים עם ממ"ד קיבלו, עובדי עירייה עם ממ"ד קיבלו. כל הבניינים שמסביבי וגם הבניין שלי לא קיבל מענק", מספרת נועה לוגסי, תושבת העיר.
את אומרת שיכול להיות שיש מי שסידר לעצמו מענק?
"חד משמעית, כי בהתחלה פורסם שיש 40 אלף תושבים שהם חסרי מיגון, אז איך המענק חולק ליותר מ-72 אלף אנשים?".
למה בעצם חזרת לאשקלון?
"יקר לגור מחוץ לבית מבלי שדואגים לך. מאז שחזרתי אני מגיעה כל יום לעירייה אבל אין להם תשובות. מה שהם עונים לי זה 'תגישי טופס ותחכי'. כמה זמן אפשר לחכות? יש אנשים שכבר קיבלו את הכסף לפני חודש. למה אנשים עם ממ"ד קיבלו ואני לא? אין לי גם מקלט בשכונה, אין לי איפה להסתתר, אני וכל השכנים פשוט מתפללים".
כשעזבת את העיר, לאן הלכת?
"לת"א. בהתחלה הייתי בבית מלון בוטיק כזה, כולם קיבלו אותנו יפה ואין לי טענה אחת על היחס. אחר כך עברתי למשפחה שגרה בראשון לציון".
