המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי ב-2.1% לעומת הרבעון השני בחישוב שנתי. כך עולה מנתוני הלמ"ס שמתפרסמים היום (רביעי). כשמשווים את הרבעון השלישי של שנה זו לרבעון השלישי של השנה הקודמת, הנתונים אופטימיים יותר ומלמדים על עלייה של 5.8% - מדובר בנתון הצמיחה הגבוה ביותר מבין המדינות שדיווחו ל-OECD. העלייה בתמ"ג העסקי - המשקפת טוב יותר את הפעילות הכלכלית - עומדת על 0.9% בלבד, אך משקפת גידול של 7.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
מדובר בנתונים מעורבים, שעוד לא מאששים שתחזית הצמיחה של בנק ישראל (6%) אכן תתממש, ומגיעים אחרי הרבעון השני שבו המשק צמח ב-7.3%, והרבעון הראשון בו המשק התכווץ ב-3.4%. למרות הנתונים החיוביים בסך הכל, הרי שהתוצר לנפש דווקא ירד בחישוב שנתי ב-0.2%, וזאת מכיוון שהאוכלוסיה גדלה בקצב גבוה מהגידול בתוצר, בין היתר בגלל גידול בעליית יהודים ארצה. הנתונים החיוביים של הצמיחה מצטרפים לנתוני האינפלציה המאכזבים ולנתוני התעסוקה הסבירים שפורסמו השבוע, ומאפשרים לבנק המרכזי להעלות את הריבית באגרסיביות בשבוע הבא.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הצמיחה בתוצר נובעת בעיקר מעלייה בהשקעות בנכסים קבועים (13% בחישוב שנתי). העלייה בהשקעה קשורה בעיקר לעלייה בהשקעות לבנייה למגורים (13.9%) בהשקעות לקניין רוחני (6.2%) ובבנייה שלא למגורים (5.9%). עם זאת, חלק מהעלייה בהשקעות נובעת משינוי במדידת ההשקעות, שכן מאוגוסט האחרון למ"ס החל לכלול את ההשקעה הביטחונית בנתוני ההשקעה. כמו כן, ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב-2% בלבד בחישוב שנתי ועשויים ללמד על ההאטה בהייטק. נתון נוסף המלמד על ההאטה בהייטק, היא העובדה כי יצוא חברת ההזנק ירד ברבעון זה, אך עם זאת, בחישוב כללי, כלל הייצוא עלה ב-3.8% ברבעון (ואם מוציאים את היהלומים והסטארטאפים, העלייה היא של 5.3%).
רכיב נוסף שתרם לעלייה בתוצר הוא הגידול בהוצאה הממשלתית שעלתה ב-6.2% בחישוב שנתי. בתוך גידול זה כדאי לשים לב בעיקר לגידול בצריכה הביטחונית שגדל ב-24.7% בחישוב שנתי.
הגידול בהשקעה מהווה סימן חיובי למשק ומלמד כי קיימת אופטימיות בנוגע לכלכלה בטווח הארוך, אך מנגד כשצוללים לנתוני הצריכה הפרטית ניתן להבחין בסימני האטה ישנה ירידה של 10.2% בהוצאה על מוצרים שהם בני-קיימה למחצה (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים, מוצרי בידור ופנאי, וחפצים אישיים), וירידה של כ-28.3% בהוצאות על מוצרים בני קיימה לנפש. הירידות נובעות מירידה בייבוא מכוניות ומהוזלת מחירי הדלק, אך ככל הנראה הן מסמנות בחירה של האזרחים לדחות הוצאות משמעותיות בצריכה לעתיד.
עם זאת, חשוב לשים לב כי בכל הנוגע לצריכה השוטפת לנפש (הוצאות למזון, משקאות וטבק, דיור, דלק וחשמל לאחזקת הבית) ישנו דווקא גידול של 3.2% ברבעון הנוכחי. המשמעות היא כי בכל מה שקשור לחיי היומיום, האזרחים ממשיכים לצרוך כרגיל, והפחתת הצריכה באה לידי ביטוי במוצרים בני קיימה ובני קיימה למחצה.
