טילי החיזבאללה הרסו את מפעל אורדע-יצירה בקיבוץ מלכיה בגליל העליון, יצרן משחקי הקופסה שייצר את "מה במשבצת", "צור צורה", "סופר טקטיקו" ועוד עשרות משחקים שדורות של ילדים ישראלים גדלו עליהם.
הבעלים ראובן גרף (73), מוותיקי הענף בישראל, לא מסתיר את צערו. "ממש עצוב. המפעל גם נפגע מחיזבאללה וגם סגור מ-7 באוקטובר, שטח הקיבוץ הוא שטח צבאי ואי-אפשר להגיע אליו. העובדים פונו, מפוזרים בארץ ומקבלים חל"ת".
ב-1999 רכש גרף באמצעות חברת "משחקי יצירה" את אורדע שנקלעה להפסדים מידי קיבוץ מלכיה, והחליט להשאיר את המפעל ששכן בקיבוץ מאז 1981. גרף, שהוא גם יבואן פליימוביל, הקים את "משחקי יצירה" לפני כ-50 שנה. הוא גם תיכנן להקים עוד מפעל בקריית-גת, לצד מלכיה, אבל כעת זה רחוק מהתגשמות.
מה קרה למפעל?
"בדצמבר פגע בו טיל. מערכת החשמל, פנים המפעל וקירותיו נפגעו. קיבלתי צילומים מחברי הקיבוץ, בהפוגה הראשונה בעזה שהייתה גם בצפון נסענו והיה ממש עצוב. לראות את המפעל שגם נפגע וגם סגור, והעובדים המיוחדים שלנו, רובם תושבי הסביבה מקריית-שמונה, דרוזים מגוש חלב וקיבוצניקים ממלכיה מפונים בבתי מלון או במקומות אחרים. הייתי מבקר במפעל פעם-פעמיים בשבוע, וחסרים לי מאוד העובדים. תושבי הצפון הם אנשים אחרים, עם נשמה והרבה הערכה למקום העבודה".
מה לגבי המכירות בישראל?
"בשלב זה העסק גמור. לאט-לאט אנחנו נעלמים מהמדפים. עד אוקטובר הייתה לנו שנה טובה, מכרנו בישראל ב-20 מיליון שקל. חנות צעצועים לא יכלה לפתוח את הדלת בלי משחקים שלנו על המדפים, ומכרנו ללמעלה מ-500 חנויות צעצועים מכל המגזרים, כולל סניפי הרשתות. מתחרים תופסים את מקומנו. את פסח, האחראי כמו חנוכה לכ-35% ממכירות ענף הצעצועים, כבר הפסדנו".
ומה על המכירות בחו"ל?
"כ-40% מתוצרת המפעל מיוצאת לחו"ל לשורה ארוכה של מדינות - ארה"ב, צרפת, אנגליה, בלגיה, יוון, הולנד ועוד. בחו"ל אנחנו מוכרים רק לרשתות כמו ג'מבו ביוון, קלאב גואט בצרפת, פאן בבלגיה ואינטרטויס בהולנד. בפברואר, כמו כל שנה, השתתפנו ביריד הצעצועים הגדול בנירנברג, והצגנו כ-30 ממשחקינו החדשים. קיבלנו הזמנות בכמיליון דולר, כשהצפי כמו לקבל עוד 50% הזמנות עד אפריל, ואז לייצר בחודשים אפריל-ספטמבר ולשלוח. השנה אני חושש שלא נצליח לעמוד בהזמנות. מדובר בנזק לשנים".
קיבלתם פיצויים מהמדינה?
"בשלב זה אי-אפשר להעריך את הנזק הישיר למפעל, אני משער שמדובר במאות אלפי שקלים, אבל אף אחד לא יכול להיכנס למקום שהוא אזור צבאי סגור. את הנזק העקיף, איבוד שווקים בארץ ובחו"ל, צריך לחשב בצורה הנכונה וגם זה קשה היום ליישום. לא שמענו מאף גורם רשמי. אף אחד לא הציע עזרה".
איך התחושה לעתיד?
"קשה מאוד. למרות הנאמנות הגבוהה של העובדים, אני מבין שבהדרגה יותר ויותר יחפשו מקומות עבודה אחרים. הם חמישה חודשים בבית ולא ברור מתי המפעל יחזור לעבוד. גם אם תשקוט הארץ יקח לנו לפחות חודשיים-שלושה להפעיל את המפעל מחדש".
