בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש חולה סרטן כבן 72 והכיר בו כנפגע תאונת עבודה עקב חשיפה לחומרים רעילים במסגרת עבודתו בנמל אשדוד. השופט יוחנן כהן דחה את טענת הביטוח הלאומי שלפיה המחלה התפתחה בשל עישון כבד, אף שאחת משתי הרופאות התעסוקתיות שמונו לייעץ בתיק תמכה בכך.
בתביעה שהגיש ב-2017 באמצעות עו"ד טל אלבוים, לאחר שביטוח לאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה, נטעם שהוא החל לעבוד בנמל ב-1971, תחילה כסוור ולאחר מכן גם כאתת. במסגרת עבודתו, שכללה פריקה והעברה של סחורות, הוא נחשף לחומרים רעילים רבים, בהם כימיקלים של תעשיות הגומי, הדפוס, החקלאות והעץ. החשיפה הייתה גדולה, בין היתר לנוכח העובדה שעד שנות ה-80 הסחורות לא היו מאוחסנות במכולות סגורות ולא השתמשו באמצעי מגן.
רופאה תעסוקתית שמונתה כמומחית יועצת מטעם בית הדין הגיעה למסקנה שלעבודה של התובע הייתה "השפעה משמעותית" על התפתחות המחלה, גם כשהיא לוקחת בחשבון את העובדה שהוא מעשן כבד.
המומחית נשארה עם אותה מסקנה גם אחרי כמה סבבים של שאלות הבהרה שהפנה אליה הביטוח הלאומי. בעקבות זאת ביקש המוסד, שיוצג באמצעות עו"ד מורן קונביסר, לפסול את חוות הדעת אבל השופט כהן דחה את הבקשה ובמקום זאת מינה מומחית נוספת.
המומחית הנוספת דווקא קיבלה את עמדת הביטוח הלאומי וקבעה כי התפקידים שביצע התובע לא היו כרוכים בחשיפה משמעותית לחומרים שידועים כגורמים לסרטן לוע האף, כמו פורמאלדהיד או אבק עץ, וכי העישון הכבד הוא גורם סיכון משמעותי יותר.
ביטוח לאומי ביקש לפיכך לקבל את חוות דעתה, תוך שטען כי המומחית הראשונה הייתה מהוססת והתעלמה מגורמים חשובים כמו העישון הכבד והיעדר הוכחות לחשיפה לחומרים המסרטנים.
לעומת זאת, התובע ביקש לקבל את חוות הדעת של המומחית הראשונה תוך שהדגיש כי מדובר בחוות דעת מבוססת, עקבית ומקצועית. נטען כי המומחית השנייה ביססה את חוות הדעת על דו"ח ניטור לא רלוונטי ועל ספרות מקצועית, ולא על נתוני המקרה הספציפי. עוד הודגש כי כשיש שתי חוות דעת סותרות, כשאחת מהן לטובת המבוטח והשנייה לרעתו, ההלכה היא שיש לקבל את זו שלטובתו.
ואכן, השופט יוחנן כהן קיבל את עמדת התביעה. נקבע כי בניגוד לטענות הביטוח הלאומי, המומחית הראשונה התייחסה לכך שהתובע מעשן כבד תוך שציינה כי השפעת העישון על התפתחות המחלה פחותה לעומת מחלות אחרות. עוד היא מצאה כי התובע נחשף לחומרים שמוכרים כגורמים משמעותיים להתפתחות הסרטן הספציפי.
נקבע כי חוות הדעת הייתה מקצועית ועקבית, ואף שהמומחית נקטה לשון זהירה, בסופו של דבר היא קבעה בבירור שיש קשר סיבתי בסבירות של יותר מ-50% בין תנאי העבודה לבין המחלה. לעומת זאת, המומחית הנוספת התייחסה פחות למקרה הספציפי ויותר לספרות רפואית והסיקה מסקנות על בסיס עובדה שגויה בנוגע לתנאי העבודה.
לפיכך, ולנוכח ההלכה שקובעת כי יש להעדיף את חוות הדעת שמיטיבה עם המבוטח על פני זו שלרעתו, קיבל השופט את התביעה. ביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 6,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד טל אלבוים, משרד עורכי דין מרקמן טומשין ושות'
• ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד מורן קונביסר
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
