על אף פתיחת שיחות המו"מ בבלארוס, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת נכון לשעה זו ומעבר לסנקציות הקשות שהטיל המערב על רוסיה, גם המשק האוקראיני נפגע קשה מהמצב. האם גם אנשי עסקים ואזרחים ישראלים עלולים להיפגע מכך, כיצד משפיעה הנפילה החדה בערך הרובל והאם המדינה תמשיך לייבא חיטה או דלקים מרוסיה ומאוקראינה? ynet ינסה לעשות מעט סדר במציאות כלכלית שרובה עדיין לוט בערפל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יש לי קרובי משפחה ברוסיה. האם אוכל להמשיך לשלוח להם מדי חודש כספים?
ניסינו לברר מה בדיוק יקרה בתחום הבנקאי אם רוסיה תנותק ממערכת הסליקה העולמית (ה"סוויפט"), אולם אפילו בבנק ישראל, שבו שותקים לפי שעה ולא מתייחסים להשפעות המלחמה, עדיין לא ידעו להשיב לנו תשובות ברורות.
יחד עם זאת, נכון לעכשיו נראה כי לא כל הבנקים ברוסיה ינותקו מהמערכת העולמית ולכן המומחים אומרים כי ניתן יהיה לפתוח חשבון בבנק שלא ינותק מהמערכת ולעבוד דרכו. אולם, ממש לא בטוח כרגע שלא ייערמו קשיים בדרך.
ואם ייצאתי סחורות לרוסיה, האם אוכל לקבל את הכסף כמו קודם בהעברה בנקאית?
לפי שעה התשובה היא דומה. ממש לא ברור כיצד יפעל המנגנון אם רוסיה תנותק ממערכת הסליקה. הבעיה תהיה גם בהעברת כסף במזומן על ידי נוסע, שכן אסור ברוסיה ובישראל להעביר סכומים העולים על כמה אלפי דולרים בודדים ויש להצהיר עליהם לרשויות.
בתוך כך, מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ביום חמישי העבירה ארה"ב לישראל מסרים שבמסגרתם ביקשה לוודא שכסף רוסי שעליו הוטלו סנקציות לא יועבר לבנקים בארץ. גורם מדיני בכיר אמר שבנק ישראל יעשה כל שביכולתו למנוע דבר כזה. הממשלה הקימה היום (שני) צוות בין-משרדי שיבחן את המשמעויות של הטלת הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה, ואת ההשפעות וההשלכות שלהן על הכלכלה הישראלית. הצעד נובע מהעובדה שבישראל אין חקיקה שמאפשרת הטלת סנקציות על מדינה זרה, מאחר שמדובר במהלכים הקשורים בעיקר בשוק הפרטי. את הצוות יוביל משרד החוץ וחברים בו נציגי משרד האוצר, משרד הביטחון, בנק ישראל ומשרד התפוצות.
2 צפייה בגלריה
חלק גדול עוד לא ברור, גם לבנק ישראל. דגלי רוסיה והאיחוד האירופי על רקע מערכת הסוויפט
(צילום: Shutterstock)
האם הטלת סנקציות על רוסיה תפגע ביבוא וביצוא עם ישראל?
ישראל מייבאת כיום מרוסיה סחורות ושירותים עסקיים בהיקף של 2.415 מיליארד דולר (2.2% מכלל היבוא מהעולם) בשנה ומייצאת לרוסיה ב-958 מיליון דולר בלבד (0.8% מכלל היצוא). מדובר בעיקר ביצוא תוצרת חקלאית, ציוד אופטי ורפואי, מכונות ומיכון חשמלי, כימיקלים, גומי ופלסטיק. היבוא ברובו הוא דלקים, מינרלים, פנינים, מתכות יקרות, מתכת ותוצרת חקלאית טרייה. יכול מאוד להיות שיהיה צורך להפסיק חלק מהמסחר הזה בעת הקרובה.
ומה המשמעות לעובדים בישראל במפעלי יצוא?
ייתכן מאוד שסגירת קו ייצור של פלסטיק וגומי, למשל, תביא לפיטורי מספר עובדים. עם זאת, סכנת הפיטורים מעטה ובהיקף לא משמעותי, שכן כל היצוא לרוסיה הוא בממדים מצומצמים יחסית. השאלה היא כמובן כמה זמן יימשכו המלחמה והסנקציות של המערב על רוסיה והאם המלחמה עוד תתרחב או שתושג הפסקת אש מהירה.
ומה לגבי המסחר עם אוקראינה?
היקף הסחר עם אוקראינה נמוך הרבה יותר ועמד על 619 מיליון דולר בלבד בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021. היצוא הסתכם רק ב-131 מיליון דולר והיבוא ב-488 מיליון דולר. רוב היצוא הוא של כימיקלים ושל מוצרי תעשיות כימיות, גומי, פלסטיק, תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון. רוב היבוא הוא של תוצרת חקלאית ומוצרי מזון וכמו כן מתכות, ברזל ומוצרי תעשיות כימיות.
בשל הלחימה הקשה במדינה כבר עתה צפויים כמובן קשיים לייצא לאוקראינה ולמעשה כבר הוחזר מטען שהועמס על אוניות בדרכו לשם, אולם הכל תלוי כמובן בהמשך המלחמה ובכל מקרה לא מדובר בסחורות בהיקף גדול במיוחד שעלולות להשפיע באופן מהותי על המשק הישראלי.
האם יש ענפים שצפויים "להרוויח" מהמלחמה הזאת?
אין ספק שבישראל יכולים להרוויח בעיקר מיצוא תרופות, ציוד רפואי, ידע של חברות הייטק המתמחות בסייבר וגם מיצוא נשק הגנתי, דרך מדינה שלישית למשל, לאוקראינה.
כיצד תשפיע המלחמה על המחירים בישראל?
ההשפעה על המשק הישראלי צפויה בתחומים אחדים בלבד. כך למשל, העלייה במחירי הנפט בעולם כבר גרמה לזינוק של 34 אגורות במחיר הדלק בארץ לשיא בן שמונה שנים - 7.05 שקל.
ליברמן: "מחסור בחיטה? כרגע נשתמש בכל המלאים שיש. המחירים יעלו"
(צילום: שמוליק דודפור)
בהקשר זה, שר האוצר, אביגדור ליברמן. הבהיר כי המדינה לא תפחית את המס על הדלק ובוודאי לא בעיתוי הנוכחי.
בנוסף, גם מחיר הפחם ממשיך לעלות ולכן ייתכן כי לא רחוק היום שיהיה צורך להעלות עוד את מחירי החשמל, שכן ישראל צפויה להמשיך לייצר 23% מהחשמל שלה מפחם עד 2025. רק לאחרונה, כזכור, מותנה עליית מחירי החשמל מ-5.7% ל-3.4%.
מחירים של מוצרים נוספים עלולים להתייקר, כמו למשל חיטה, שכן רוסיה ואוקראינה הן יצואניות של 10% מהחיטה בעולם, כמו גם חומרי גלם כמו מתכות ומינרלים אשר חלקם הגדול מגיע מאותן מדינות וכעת מחירם עלול לעלות ולהתגלגל גם לצרכן.
האם יינזקו גם מפעלים ישראלים הפועלים באוקראינה וברוסיה?
ככל שהמלחמה תתארך, הפגיעה בחברות הפועלות במדינות אלו צפויה להתגבר.. מפעלי ומשרדי הייטק ישראלים הפועלים באוקראינה וברוסיה עלולים לספוג הפסדים ובאוקראינה נסגרו כבר שלוחות. מנהלים ישראלים עזבו במהירות את המדינה ולפי ההערכה כ-5,000 עובדים מקומיים נשלחו הביתה. ברוסיה ההפסד צפוי מירידת ערך הרובל וקשיים שיהיו לעמוד בתשלומים לחברות ישראליות במצב הכלכלי שייווצר.
צפו: חברות ההייטק שמעסיקות עובדים בישראל ובאוקראינה
(צילום: משי בן עמי)
האם המשבר הכלכלי ברוסיה צפוי להשפיע גם על ישראלים?
ישראלים שהם בעלי נכסים ודירות ברוסיה צפויים לספוג הפסדים, אולי אפילו משמעותיים, וכך גם מספר בתי מלון בבעלות ישראלית יפסידו בעת הקרובה בשל הפגיעה הקשה הצפויה בתיירות לרוסיה.
בנוסף, ישראל הנוהגים לצאת מספר פעמים בשנה לרוסיה והצטיידו כבר באלפי רובלים שהם מחזיקים במזומן, הפסידו כבר שליש מערך כספם. זאת, בשל הירידה הניכרת בשווי הרובל הרוסי. גם הכסף האוקראיני, הגריבנה, כבר פוחת בשיעור גבוה.
יש דרכים להתגונן מפגיעה אפשרית מהמלחמה אם זו תתארך?
ככלל, יש להימנע כרגע מפתיחת עסקים ומרכישת נכסים בשתי המדינות המעורבות במלחמה וגם בבלארוס, שהסנקציות המערביות יופעלו גם כלפיה.
מי שכבר החל בהליך כמו רכישת דירה להשקעה בקייב (רבות כאלה נרכשו לאחרונה על ידי ישראלים) או כניסה לשותפות בעסק ברוסיה, מומלץ מאוד שימתין בינתיים עד שהמצב יתבהר.
