בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש שמאי מקרקעין שדרש תשלום מעורך דין שעמו שיתף פעולה, ונדחה בבית משפט השלום בטענה שהחוזה ביניהם לא היה חוקי. שופטת המחוזי שרה דותן אמנם הסכימה שהחוזה לא חוקי, אך קבעה שיש מקום לבחון אם על הנתבע לשלם את שכרו של השמאי, שכבר מילא את החלק שלו בהסכם. לפיכך היא החזירה את התיק לביהמ"ש השלום לבירור הסוגייה.
מדובר בהסכם שיתוף פעולה בין שמאי מקרקעין (התובע) לבין עורך דין העומד בראש משרד שעוסק בנדל"ן (הנתבע). בכתב התביעה טען השמאי שהוסכם שהוא זכאי לרבע משכר-הטרחה שייגבו עורך הדין ומשרדו מלקוחות שונים.
הוא ציין שבין הצדדים הייתה "עבודה משותפת לאורך השנים", ו"כל העניינים" נשוא התביעה "טופלו על ידי הצדדים צוותא חדא (עו"ד+שמאי)". הוא פירט את הלקוחות והפרויקטים שלטענתו הוא זכאי לשכר טרחה בגינם. הוא הוסיף כי לנוכח הבעייתיות בשיתוף פעולה זה לפי כללי האתיקה, נוסח ההסכם באופן אמורפי, והעו"ד מנצל זאת על מנת להתחמק מתשלום.
בטרם החל בירור התביעה העלה בית משפט השלום, ביוזמתו, שאלה ביחס לחוקיות ההסכם, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים החליט השופט כי ההסכם בלתי חוקי. זאת, בהסתמך על הוראות שקובעות כי עיסוק בשומת מקרקעין בשותפות עם אדם שאינו שמאי מהווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, והוראה דומה אוסרת על עורך דין לעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין.
השופט סבר שבנסיבות המקרה, ניתן לראות במתן הוראה לתשלום שכר לתובע כהוראה לקיומו של חוזה בלתי חוקי, והחליט לדחות את התביעה על הסף.
השמאי הגיש ערעור באמצעות עו"ד עמיר דרורי וטען כי לא היה מקום לדחות את התביעה על הסף אלא לאכוף את ההסכם על אף אי-החוקיות. זאת, בין היתר, מאחר שהוא מילא את חלקו והנתבעים הודו שהוא זכאי לתמורה. בהמשך, הייצוג בתיק הועבר לידיהם של עוה"ד אור ירקוני ועמרי שגב.
וכאמור, שופטת המחוזי שרה דותן קיבלה את הערעור. היא קבעה שאמנם מדובר בהתקשרות בלתי חוקית על פניה, אולם לא היה מקום לדחות התביעה על הסף מבלי שתישמענה ראיות לעניין זכותו של השמאי לחייב את עורך הדין בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, על מנת למנוע תוצאה בלתי צודקת.
היא הזכירה שלפי סעיף 31 לחוק החוזים, לבית המשפט יש סמכות להורות על ביצוע חיוב, גם במקרה של חוזה בלתי חוקי, אם הצד השני כבר קיים את חלקו. היא הוסיפה שעורך הדין עצמו הודה שהשמאי זכאי לקבל תמורה נוספת עבור שירותים שסיפק.
השופטת הוסיפה כי ראוי היה שבית המשפט יביא בחשבון לצורך בחינת אכיפת ההסכם את התנהגות מי שמבקש להתחמק מביצוע החוזה, לצד מידת האשמה שלו ביצירת החוזה הלא חוקי והכלל שלפיו "אין חוטא ייצא נשכר". בנסיבות אלה היא החזירה את הדיון לבית משפט השלום על מנת שישמע ראיות בשאלת יישום סעיף 31 לחוק החוזים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד עמיר דרורי, עו"ד אור ירקוני, עו"ד עמרי שגב
• ב"כ המשיב: עו"ד אבנר כהן ועו"ד אורי רייכסינד
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
