בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר וקבעה כי היא זכאית לחצי מהדירה המשותפת שרכשו במהלך נישואיהם. השופטת מירה רום פלאי דחתה את טענת הבעל, שלפיה מגיעים לגרושתו רק 20% מהנכס, בהתאם להסכמה ביניהם שהועברה בהודעת ווטסאפ.
יומיים לפני חתונתם חתמו בני הזוג על הסכם ממון וההסכם אושר בבית המשפט. העיקרון הבסיסי שעליו הושתת ההסכם הוא הפרדה רכושית מוחלטת בעבר ובעתיד, למעט נכסים שיירשמו על שם שני הצדדים ויהיו משותפים. לפני כחמש שנים רכשו בני הזוג דירה תמורת 7.5 מיליון שקל. שניהם חתמו על חוזה הרכישה והערת האזהרה נרשמה על שם שניהם. אולם עוד לפני שהדירה נרשמה בטאבו השניים התגרשו, והתעוררה ביניהם מחלוקת לעניין הזכויות.
בתביעה שהגישה האישה היא טענה שעל פי הסכם הממון היא בעלת חצי מהזכויות בדירה. לדבריה, שניהם ביצעו פעולות על מנת לבסס בכתב וברישום את הבעלות המשותפת שלהם בדירה: הם רכשו וחתמו במשותף על חוזה הרכישה; הם העבירו הסכם המכר לחברה המשכנת שהתחייבה כי הזכויות יועברו על שם שניהם לאחר השלמת הפרויקט; נטלו במשותף משכנתא אשר שולמה לאורך השנים בחלקים שווים ובחרו לרשום הערת אזהרה בחלקים שווים על אף שיכלו לרשום בחלקים לא שווים. לטענתה, כל הפעולות לעיל מבהירות באופן שאינו משתמע לשני פנים על כוונת הצדדים בדבר הבעלות המשותפת.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל הבעל טען מנגד כי האישה זכאית ל-20% בלבד מהזכויות בדירה, וגם זאת בניכוי כספים חיצוניים בסך ארבעה מיליון שקל שהושקעו על ידו ושמוחרגים לדבריו מאיזון בהתאם להסכם הממון. הוא הסביר כי מכיוון שהזכויות בנכס טרם נרשמו בטאבו, לא חל עליהם הסעיף בהסכם הקובע כי נכסים שיירשמו על שם שני הצדדים הם משותפים. לשיטתו, בזמן אמת החליפו הצדדים הודעות ווטסאפ מהן עולה הסכמה כי מאחר שלשניים שני ילדים משותפים האישה תקבל 20% מהנכס.
השופטת מירה רום פלאי ציינה כי בני הזוג רכשו את דירת המגורים על פי חוזה רכישה שללא ספק הוא מסמך בכתב, בו נקבע ללא כחל ושרק כי שני הצדדים רוכשים את הזכות לדירה. היא הוסיפה כי אמנם בחוזה הרכישה לא נרשם שיעור זכויותיו של כל אחד מהצדדים, אולם הגיון החיים והשכל הישר מובילים למסקנה כי הם רכשו את הזכויות בחלקים שווים. הדברים אמורים גם לגבי הערת האזהרה בה לא נרשם כל אפיון לשיעור זכויות כל אחד מהם.
בפסק הדין היא דחתה את טענת הבעל בעניין הודעת הווטסאפ, והעדיפה את גרסת האישה שלפיה ההודעה מזויפת. בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי הזכויות על הדירה יירשמו בחלקים שווים ולאחר מכן יבוצע פירוק שיתוף באמצעות מכירת הנכס לכל המרבה במחיר.
לנוכח המחלוקת בין הצדדים בעניין הכספים המוגנים קבעה השופטת שמתוך התמורה שתתקבל עבור הדירה יופקדו ארבעה מיליון שקל בחשבון נאמנות עד להכרעה סופית בעניין. יתרת התמורה תחולק בין הצדדים באופן שווה. הבעל חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רות דיין-וולפנר
• ב"כ הנתבע: עו"ד מאיר בר מוחא
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
