בשיתוף קנט
השבועות האחרונים ממחישים את האתגרים העצומים איתם מתמודדת החקלאות הישראלית. בעוד שבדרום הארץ עדיין סובלים ממיעוט משקעים, הצפון חווה בימים האחרונים גשמים עזים. תנודות קיצוניות אלו במזג האוויר מקשות על תכנון וניהול הגידולים החקלאיים. למעלה מ-40,000 דונם של חיטה שנזרעה בנובמבר האחרון נפגעו מהתנאים המשתנים, והחקלאים נאלצים לזרוע מחדש.
החיטה שנזרעה החלה לנבוט בעקבות הגשמים ב-20 בנובמבר, אך התנאים המשתנים פגעו בגידולים. "כמדינה, החשיבות בביטחון המזון הכרחית במיוחד בתקופה סוערת כזו", אומר אביגדור כלפה, מנהל החקלאות של חברת מושבי הנגב, שחי את החקלאות בנגב כבר קרוב ל-40 שנים. "בשנים האחרונות אנחנו חווים תנודות קיצוניות במזג האוויר. אלו שנים לא פשוטות. כשהגידול מתקצר אנחנו מבינים שפגענו בפוטנציאל היבול".
9 צפייה בגלריה
למעלה מ-40,000 דונם של חיטה שנזרעה בנובמבר האחרון נפגעו מהתנאים המשתנים, והחקלאים נאלצים לזרוע מחדש. בתמונה: שטחי חיטה שקמלה בשדות נווה אור.
(צילום: אסף שמיר, קנט)
חברת מושבי הנגב מעבדת למעלה מ-130 אלף דונם של חקלאות ישראלית וביניהם חיטה, שעורה, תלתן, תירס, אגוזי אדמה, גזר, תפוח אדמה, ירקות לצד מטעי אבוקדו, פרדסים, שקדים ורימונים, ועוד מגוון גידולים נוספים. נזקי החקלאות שפוגעים באופן קשה בעיקר בחקלאי הדרום והצפון בשל תנאי מזג האוויר, מטרידים אותם מאוד.
"בשנים האחרונות אנו חווים אירועי ברד ושרב פתאומיים ומחסור בגשם. אלו נזקים רבים שלא תלויים בנו", מסביר כלפה, "למשל, אם יש גידול שנמצא בפריחה ועבר חמסין – אנחנו מפסידים חצי מהיבול. בהדרים אנחנו רואים נשירה של הפרי או ברד על תפוחי האדמה שפוגע בהם או גשמים שפוצצו את פרי הרימון, נאלצנו לעקור 1000 דונם של שקדים כי אין מנת קור מתאימה - והדוגמאות עוד רבות".
וגם בצפון הארץ המצב דומה. יעקב תורג'מן, ממושב צוריאל, מגדל כ-400 דונם של אפרסק ונקטרינה. גם הוא גדל לתוך עולם החקלאות וזוכר את ילדותו בין שורות המטעים בקטיף. בנוסף למטעים, תורג'מן מגדל קרוב ל-100 אלף מטילות. "קודם כל, צריך לאהוב את זה, אחרת אתה לא יכול לעשות את זה", הוא מתאר את החיבור שלו לחקלאות.
"העולם מתחמם – והנזקים לחקלאות עצומים"
תורג'מן מצביע על השינוי שעבר עולם החקלאות הישראלי. "בשנים האלה העולם השתנה, אמנם יש לנו בית אריזה, טכנולוגיות ומיכון כדי להיות מעודכנים, אבל העובדה היא שבשנים האחרונות העולם מתחמם ואנחנו מרגישים את זה. אולי הכי מרגישים את זה. אנשים יושבים בבית וקצת קר או חם להם, אבל אנחנו חווים את זה בצורה קשה", הוא מתאר.
הברד שיכול להגיע בהפתעה או הגשם שלא בעיתו פוגע אנושות בפירות. "לפני שנתיים היה לנו מקרה כזה וזה פצע את הפירות, האפרסקים נראו חולים וזה פגע באיכות של הפירות. ככל שהברד יותר חזק, האיכות יורדת ויורדת. מצד שני, השנה הזו חמה מאוד. גם חום שמגיע לא בעיתו גורם לשריפה של גרעין הפירות והם לא מתפתחים".
הנזקים הם עצומים. "כשקורה משהו כזה בא לך פשוט לבכות", משתף תורג'מן ומסביר כי עבודתם היא לא כמו במפעל שאפשר לסגור את החשמל. בחקלאות צריך להמשיך לעבוד, לטפל ולרסס גם את המטעים שנשארו ולמיין את הפרי שנשאר כדי שיוכלו לנסות ולשווק אותו.
כדי להתמודד עם הנזקים הכבדים ולשמור על יציבות המגזר החקלאי, רוב החקלאים בוחרים לבטח את היבולים שלהם בקנט – קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. בשנה החולפת, למשל, שילמה קנט - שמהווה ביטוח הכנסה ייחודי לענף - למגדלי החיטה פיצויים בסך כ-30 מיליון שקלים, בעקבות הבצורת החריפה באזור הדרום. באזור צאלים, לדוגמה, ירדו בשנה שעברה כ-40 מ"מ של גשמים, לעומת כ-150 מ"מ בממוצע. באזור הצפון עודף גשם והצפות פגעו קשות בשטחי הגידול.
מעניקים רשת ביטחון לחקלאי ישראל
קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פועלת מאז שנת 1967 במטרה להעניק רשת ביטחון לחקלאי ישראל במקרים של נזקי טבע ואקלים. קנט הוקמה כחברת ביטוח על ידי ממשלת ישראל בשיתוף 14 ארגונים חקלאיים ביניהם המרכז החקלאי (התאחדות חקלאי ישראל), התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי, מועצת הייצור החקלאית ואחרים. החברה מבטחת את ענפי הגידול המובילים בישראל והיא נחשבת לאחת המתקדמות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים לענפי החקלאות השונים.
"אנחנו כחברה מבטחים את כל הגידולים בקנט באופן מלא וברמות ביטוח ומחירים הכי גבוהים", אומר כלפה ומדגיש כי "הביטוח מקל על החקלאי וזה ממש לא כמו חברת ביטוח, אנחנו עובדים איתם יחד. אנחנו עובדים אחד ליד השני".
גם תורג'מן מספר כי "בגלל היקף הנזקים, היום הביטוח יקר אבל אתה חייב לעשות את זה. היינו רוצים שהממשלה תשתתף יותר בעלות הפרמיה. אני לא יכול לגדל היום בלי ביטוח. אם בעבר פעם ב-6 או 7 שנים היית נפגע - היום זה ממש כל שנה. אנחנו אף פעם לא יודעים את ההשלכות של נזקי הטבע ומה הנזק שייווצר מזה. הצורך של קנט הוא גדול וחיובי ובלעדיו אני לא יודע אם לענפי החקלאות יש זכות קיום. במקרה של נזק הביטוח משלים לרמה שמאפשרת לך כחקלאי להמשיך לשרוד, ולכן החשיבות היא קריטית, כי זה או שאתה מצליח לשרוד – או שאתה יוצא מהמשחק".
"בכל ענף של בעלי חיים יש מחלות ובשל ההתחממות הגלובלית יש מחלות שלא היו בעבר", מסביר תורג'מן. "היום אתה רק מתחיל ואתה חוטף מחלות. ההטלה יורדת ל-20%. אנחנו רואים שהתדירות עלתה וכל להקה נפגעת. קנט עוזרת לנו מאוד בחודשים שאין ביצים ואם לא זה, אי אפשר היה לעבוד – משקים שלמים כבר קרסו בגלל המחלות וסגרו את הלולים".
"מי שנמצא בחקלאות הוא אדם מאמין", משתף כלפה בחיוך, "אם לא היינו עם אמונה ועם אופטימיות – לא היינו במקצוע הזה. במושבי הנגב אנחנו מעבדים את האדמה עד המילימטר האחרון, עד הגדר בעזה. ואנחנו נמשיך לעשות את זה למען הדורות הבאים. בעיניי, יש חשיבות רבה בעידוד חבר'ה צעירים להיכנס לעולם החקלאות. היום הגיל הממוצע של חקלאים הוא סביב ה-65 והם הולכים ומתמעטים. אני רואה מבוגרים שמוכרים את המשקים וזה כואב בלב. צריך להבין איך חקלאי בסופו של דבר יוכל לשרוד את המכות האלו, כמו המלחמה או נזקי מזג האוויר. החקלאים צריכים להיות על קרקע יציבה, אנחנו מתפרנסים מזה ועובדים קשה מאוד".
בשיתוף קנט
