מלחמת "חרבות ברזל" חשפה פערים משמעותיים במערכת המשפטית והכלכלית, שאמורה להגן על קבלני התשתיות והבנייה החוזית בישראל. במצב חירום זה עלתה חשיבותו של סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), המדבר על סיכול חוזה כמנגנון הגנה חיוני לקבלנים. סעיף זה קובע, כי במקרים שבהם הצד לחוזה אינו יכול לקיים את התחייבויותיו עקב אירועים שאינם בשליטתו ושלא ניתן היה לצפותם, הוא יהיה פטור מהתחייבויותיו החוזיות. זו לא האופציה המועדפת, שכן מימושה יביא לנזק נרחב, אך בהיעדר פתרון מוצע, לא תיוותר לקבלנים כל ברירה.
יצירת מנגנון חוקי להארכת מועדי ביצוע
אחד השינויים החשובים ביותר הוא יצירת מנגנון חוקי המאפשר הארכת מועדי ביצוע לפרויקטים בתקופות חירום לאומיות. במהלך המלחמה קבלנים רבים נאלצו להתמודד עם עיכובים משמעותיים בביצוע עבודותיהם עקב מחסור בכוח אדם וגיוסי מילואים. מנגנון חוקי להארכת מועדים יאפשר להם לפעול בביטחון ולתכנן את המשך עבודותיהם בצורה מסודרת. על המנגנון לכלול קריטריונים ברורים ואחידים להארכה, כך שכל קבלן יוכל לדעת בדיוק באילו מקרים הוא זכאי להארכה ולכמה זמן.
אפשרות יציאה חוזית ללא קנסות ותוך תשלום כל המגיע עד לנקודת היציאה
יש לקבוע בתקנות, כי במהלך תקופות חירום יוכלו קבלנים לצאת מחוזים ללא קנסות, במידה שלא ניתן להמשיך בביצוע הפרויקט בתנאים שנקבעו בחוזה. כיום היעדר מדיניות ברורה בנושא זה מותיר את הקבלנים חשופים לקנסות כבדים ולעיתים אף לתביעות משפטיות. מדיניות גמישה יותר תגן על הקבלנים מפני הפסדים כלכליים ותאפשר להם להתמקד בשיקום פעילותם כאשר התנאים ישתפרו.
יהודה לשמןצילום: יח"צמתן שיפוי בגין התארכות משך ביצוע ועליית רכיב כוח האדם
כדי לסייע לקבלנים ולמנוע פשיטות רגל וקריסות כלכליות, יש להורות למזמיני העבודה לשפות את הקבלנים בגין התארכות משך ביצוע ועליית רכיב כוח האדם ביחס לחוזים שנחתמו לפני המלחמה. המדינה קבעה אמנם מתווה פיצויים לקבלני הביצוע ביחס לחודשים נובמבר-דצמבר 2023 אלא שהפיצוי הינו בשיעור הנמוך מההוצאות שלהם בפועל. פיצוי זה אף נמוך לעומת הפיצוי שייעדה המדינה לשאר חלקי המשק ואף הוא לא שולם במלואו נכון להיום לחלק גדול מהקבלנים. יתרה מכך, מגנון הוכחת הנזקים אינו עולה בקנה אחד עם חוק מוסר תשלומים אשר החריג את הקבלנים. על המדינה להביט קדימה ולבחון את משמעות קריסת קבלנים שלא יקבלו פיצוי נאות על נזקי המלחמה שנגרמו להם, ולהבין שההשקעה כעת תמנע פגיעה אנושה בחלקים גדולים של הכלכלה לשנים קדימה. במקביל יש להעניק תמיכה לעובדים הנפגעים מהמצב דרך תוכניות מימון ביניים וחופשה ללא תשלום. תמיכה כלכלית מיידית תאפשר לקבלנים להמשיך בפעילות השוטפת ולתכנן את המשך הפרויקטים בצורה מיטבית בראיה עתידית.
השלמת גיוס עובדים זרים וחזרת הפלסטינים לעבודה
לאור מצב שנוצר עם הפסקת כניסת העובדים הפלסטינים לישראל בשל המלחמה, בהוראת הממשלה, המדינה קיבלה החלטה על גיוס כמות ניכרת של עובדים זרים לצורך מילוי כוח האדם החסר לקבלנים. מדובר בפרויקט שיצא לדרך בסוף השנה שעברה, בשיתוף התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אשר סייעה בהליך מיון העובדים הזרים עבור המדינה והקבלנים במדינות מוצאם. חרף ההצהרות המרובות והרצון הטוב, בפועל הממשלה כשלה ביישום התוכנית השאפתנית שאושרה, כאשר נכון למועד זה הגיעו ארצה רק 7,000 עובדים מתוך יעד של מעל 60,000 עובדים שנקבע בהחלטה. כשלון ההחלטה לספק פתרון למסת העובדים הפלסטינים גרם, הלכה למעשה, להאטת פרויקטים ברחבי הארץ, להתארכות משך הביצוע ולעלייה גדולה בשכר כוח העבודה הקיים ובתקורות הקבלנים.
כדי להתמודד עם הבעיה בצורה אמיתית, יש להפנים את התובנה שצריך לאפשר חזרה של עובדים פלסטינים מהגדה המערבית באופן דחוף, תוך ניהול נכון של הסיכונים הביטחוניים הנובעים מהחלטה כזאת.
אפילו המתנגדים הגדולים – ראשי הרשויות, כבר מוכנים להתגייס ולפעול יחד עם המדינה והענף לשם כך. נאמר גם, שהמאמץ של הבאת עובדים זרים הוא חשוב, ויש להקפיד בו על איכותם ולהמשיך בו כדי לייצר עתודות נוספות בענף, שהחל את המלחמה במחסור עובדים גדול ממילא. יש לייצר איזון נכון של הפחתת תלות בקבוצת עובדים אחת, שכן המסחור הקבוע ועלות העבודה הפכו למכת מדינה, שמכה ישירות או בעקיפין בכל משק בית ישראלי.
נציין עוד, כי ענף הבנייה והתשתיות הישראלי מעסיק יותר מרבע מיליון ישראלים ובכל פעם שנוסף עובד פלסטיני או זר לענף – הוא מייצר שני מקומות עבודה לישראלים חדשים.
על מי אפשר לסמוך?
כפי שנוכחנו לגלות, בעיתות חירום המדינה יכולה לסמוך אך ורק על חברות הביצוע הישראליות המקומיות, שממשיכות לפעול לילות כימים כדי לעמוד בהתחייבויותיהן.
החברות הזרות שפעלו בארץ עד המלחמה, בחרו בחלקן הגדול לפרוש או לצמצם את נוכחותן, ללא הסבר מניח את הדעת ובהיעדר מחויבות וזיקה לאומית לישראל.
כל השינויים הללו, המוצעים במדיניות, יסייעו להפחתה בפגיעה הכלכלית בקבלני התשתיות והבנייה החוזית ולעמידה ביעדי ההקמה של הפרויקטים החשובים בזמן ובצורה מקצועית, וכן להבטיח את המשך הפעילות השוטפת של הענף לטווח ארוך.
על המדינה חלה חובה לאפשר לקבוצת אנשי העסקים שמאמינה בפעילות בענף הבנייה והתשתיות, לפעול כך שהוא ימשיך להיות הקטר של המשק, וכפי שהוכח בעת הזו של המלחמה – אין למדינה ענף תשתיות וביצוע אחר להסתמך עליו מלבד חברות הביצוע המקומיות.
* הכותב הינו יו"ר לסיכו בע"מ וחבר הנהלת אגף התשתיות והבנייה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ
