גבר שהוכיח כי אימו זכתה טרם מותה בלוטו יגרוף לכיסו את כספי זכייתה - כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. השופטת רונית פינצ’וק-אלט פסקה שחברת "לוטו בול" הפרה את חובתה כלפי המנוחה, כשלא שלחה את הטופס הזוכה ואף גרעה רטרואקטיבית את המנוי שלה.
אימו של התובע הייתה מנויה בחברת "לוטו בול", ותמורת 139 שקל בחודש התחייבה החברה לשלוח למפעל הפיס טפסי לוטו משולמים, בתקווה שיום אחד היא תקבל את הטלפון המיוחל מאראלה. ואכן, בהגרלה שנערכה ביוני 2012 עלו ששת המספרים הקבועים שלה, והזכייה הייתה אמורה להקנות לה פרס של חצי מיליון שקל. ואולם הטלפון ממפעל הפיס לא הגיע, דבר הפרס לא הובא לידיעתה, והאישה הלכה לעולמה בספטמבר 2016.
בנה, היורש ביחיד שלה, הגיש שנתיים לאחר מכן תביעה שבה סיפר כי בזמן שעורך דינו טיפל בצו הירושה של אימו, פנה אליו תחקירן תוכנית "הצנרת" וסיפר לו על תרמית שעשו החברה ובעליה עם המנויים.
לטענתו, התברר שהטופס הזוכה של האם כלל לא נשלח. יתרה מכך, נודע לו שבעלי החברה פעל לבטל את המנוי שלה רטרואקטיבית למאי 2012, כך שייראה כאילו במועד הגרלת הזכייה היא לא הייתה מנויה. לעמדת הבן, נוכח האמור ומכוח דיני החוזים והנזיקין – הוא זכאי לקבל את כספי הזכייה.
השופטת פינצ’וק-אלט ציינה שאין מחלוקת כי המנוחה הייתה לקוחת החברה, וכי ביוני 2012 כרטיס האשראי שלה חויב בדמי המנוי – באופן המלמד שהיא עדיין הייתה מנויה. מכאן שהשאלה שיש לברר היא אם המספרים הקבועים שלה עלו בהגרלה.
ואכן, נקבע שהוכח ברמה מספקת להליך אזרחי כי מספריה אכן עלו כזוכים. הבעלים הקודמים של החברה העיד כי כתב בזמנו לבעלים הנוכחי ש"יש זכייה של מיליון שקל" למנוי של המנוחה (אשר עליה להתחלק עם זוכה נוסף, ומכאן שמגיע לה חצי מיליון). מכיוון שבאותה תקופה השניים היו מסוכסכים, הבעלים הקודמים הציף את העניין לרשות המסים, ובדרך זו נוצר הקשר עם תחקירן "הצנרת" ולבסוף עם בא-כוח התובע.
השופטת סיכמה את רצף האירועים בכך שתחילה עלו מספרי המנוחה בהגרלה, בהמשך קיבל הבעלים הנוכחי הודעה שהיא זכתה ולבסוף הוא פעל לבטל רטרואקטיבית את המנוי שלה. "מדובר במצבור של נסיבות שמצביעות על אפשרות אחת בלבד: הבעלים הנוכחי לא שלח את הטופס של המנוחה והוא האחראי לכך שהיא לא קיבלה את כספי הזכייה ולכן הוא חב בתביעה כלפי התובע". כתבה.
ברמה המשפטית הודגש בפסק הדין שאי משלוח הטופס מהווה הפרה יסודית ובסיסית של החברה את התחייבותה החוזית כלפי המנוחה. נפסק שעקב מעשה ההונאה מצד הבעלים הנוכחי יש להורות על הרמת מסך נגדו, כלומר חיובו לשלם מכיסו הפרטי את כספי הזכייה שנגרעו מהמנוחה.
לפיכך השופטת קבעה שהנתבעים, החברה ובעליה, ישלמו לתובע ביחד ולחוד את כספי הזכייה של אימו בניכוי מס, בסך 375 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל וכן הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד סיני אליאס ועו"ד איילת ווסקי דולב
• ב"כ הנתבעים 2-1: עו"ד דב קרנר
• ב"כ הנתבע 3: עו"ד ערן גוטפריד
• עו"ד רם גלבוע עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין