צפו: הסיפורים מאחורי הווילות הנטושות של סביון
(צילום: חגי דקל)
במשך שנים ארוכות תופעת הווילות הנטושות הייתה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהנוף המקומי של היישוב סביון. ברחובות המטופחים של היישוב היוקרתי הסתתרו מאחורי גדרות חלודים בתי ענק מתפוררים, גינות מצהיבות ובריכות שחייה מאובקות. אחוזות הענק הנטושות כיערו את הנוף והטרידו את השכנים המודאגים לפעמים במשך 30 שנה.
בעקבות מגפת הקורונה והשינוי בתרבות המגורים של אנשי האלפיון העליון, הדרישה לבית צמוד קרקע התעצמה והמחיר הריאלי של אחוזות יוקרה בסביון עלה וחיסל את תופעת הווילות הנטושות ביישוב. כל וילה נטושה מחביאה סיפור, כל חזית של בית ענק עם גדר מוזנחת ושורת עצים מתים מחוסר השקיה מסתירים סערה רגשית של עצב סנטימנטלי, מעורב בים של כסף ברמות מטורפות.
כדי ללמוד על תופעת היעלמות הווילות הנטושות והמפורסמות של סביון פנינו ליגאל רודה, מתווך הנדל"ן היוקרתי של אנשי האלפיון העליון בסביון, אשר הצליח למכור דווקא עכשיו, בסוף עידן הקורונה, אחוזות ענק שהיו נטושות במשך עשור ואפילו 30 שנה.
"היו 17 משאים ומתנים על הבית, אף אחד לא צלח"
שעת בוקר מוקדמת, אנחנו עומדים מול אחת האחוזות היוקרתיות והכי מפורסמות בארץ, בזכות בעל הבית הידוע, שמואל פלאטו שרון ז"ל, שנפטר בשנת 2018. פלאטו שרון, המיליונר בעל המבטא הצרפתי, חבר הכנסת הססגוני, חובב האמנות שהסתבך בפלילים ובערוב ימיו החליט למכור את ביתו המפורסם. רודה מצביע על הבית הנטוש בכאב ונוסטלגיה מתקתקה מציפה אותנו.
"הבית של פלאטו שרון היה נטוש ועמד למכירה במשך שמונה שנים וחצי. זה לא בית זאת וילה מטורפת. אחוזה של 10 דונם בנויה על 1,400 מטר עם מגרש טניס, בריכת שחייה מרהיבה, מרתף עילי מואר, חניה מקורה ל-4 רכבים ועוד 6 חניות חיצוניות", מספר רודה. "זאת הייתה אחוזה מוקפת צמחייה, הייתה לה מקסימום פרטיות. זה בית מאוד ייחודי, בית שיש לו היסטוריה מבחינת הסרטים הישראליים המפורסמים שצולמו כאן כמו מיליונר בצרות, דיזנגוף 99, אבא גנוב ואפילו מטה הבחירות של הליכוד במהפך של 1977 היה כאן. עכשיו הכל נטוש, ממש כואב הלב".
כל מי שזכה להיכנס לווילה המיתולוגית והמפוארת של פלאטו שרון בימי הזוהר שלה יתקשה להסתיר את הזעזוע וההפתעה ממצבה העגום בהווה. המדשאות הרחבות מצהיבות ומלאות אבק, הבריכה המפורסמת יבשה ומלוכלכת וכיסא פלסטיק בודד מקשט את חזית הבית הלבנה והמהודרת.
"כל פעם שאני בא לכאן אני מתרגש, סמי היה יושב בחזית הבית והייתי מסתכל על העיניים שלו. הייתי אומר לעצמי שהאיש החזק הזה לא מסוגל למכור. הבית הזה עמד נטוש למכירה במשך כל כך הרבה שנים מסיבה מאוד מיוחדת, שבעל הבית הרגיש שאם הוא מוכר את הבית הוא מוכר את הזהות שלו. כל פעם המשא ומתן היה עולה על שרטון, היו לי 17 משאים ומתנים על הבית, אף אחד לא צלח וזה תיסכל אותי מאוד", מוסיף רודה.
הוא העדיף לא למכור את הבית ולהשאיר אותו נטוש?
"מצד אחד הוא רצה לממש את הכסף, מצד שני הוא לא היה מסוגל למכור. מדובר בטיפוס מאוד צבעוני, ובסוף הסתבר שגם מאוד רגיש. 22 מיליון שקלים, 27 מיליון שקלים, 30 מיליון שקלים, 32 מיליון שקלים, כל פעם שהיו מקבלים את המחיר המבוקש - היה נכנס הרגש הסנטימנטלי והעסקה הייתה נתקעת".
למתבונן מצד היה אולי נראה כי מדובר במקרה אבוד ולא תהיה מכירה, אבל רודה המתווך המנוסה ש"אוהב את העבודה שלו" ומי שעתיד להרוויח שכר נאה מאחוזי העסקה, לא אמר נואש ובנה אסטרטגית מכירה חדשה: "בינתיים פלאטו נפטר, הבן נכנס לתמונה ולא רציתי שהבן ימשיך את הסוגיה. אמרתי לו שנחלק את המגרש, נביא כמה קונים ונעשה רחוב - 'סמטת פלאטו שרון' - ונוצר הטוויסט. זה הפך את העלילה ונכנסנו להילוך גבוה של מכירה. תוך 72 שעות גמרנו עסקה והשכנים שלחו לי עוגה. 30 שנה אני מתווך ולא הייתה לי מכירה כזאת בכל הקריירה שלי".
הווילה הנטושה נמכרה לפני מספר חודשים לאיש העסקים והקבלן יגאל גינדי ורעייתו אלומה בסכום של 34 מיליון שקל. השכנים שסבלו את המטרד הנוראי של וילה נטושה לא יזכו לשקט בזמן הקרוב. לטענת רודה, כניסת הדיירים החדשים לנכס ואכלוסו תיארך מספר שנים: "לוקח זמן להוציא היתרים, לפנות את הציוד, להכשיר את הכל לעלייה על הקרקע, רגולציה, פרוצדורה אדריכלות, אלה דברים שיכולים לקחת עד חמש שנים".
הפיל הלבן של סביון
על מגרש ענק, ישב במשך 30 שנה שלד בטון מפלצתי של ארמון יוקרה מהאגדות. לאחרונה הוא נמכר וגודר. רודה טוען שמדובר בסיפור יוצא דופן: "משנת 1995 השלד עומד נטוש ונחשב 'הפיל הלבן' של סביון. האוליגרך שבנה אותו היה בקשיים".
אני מתעניין בשמו המלא של האוליגרך המסקרן שחלם לבנות ארמון אסייתי מפואר באמצע סביון ונעלם. אבל רודה הדיסקרטי מפגין זהירות מפתיעה ומעדיף להעביר נושא. "מדובר במגרש של חמישה דונם, הכי רחב בסביון - 55 מטרים. 1,100 שטח בנוי. לשלד הבטון יש כיפת זכוכית מותזת בגודל של 60 מטר עם ציורים של 12 השבטים, גרם מדרגות מרשים כמו בטיטאניק, העתק ממלון קרלטון באזרבייג'ן. האדריכל הגיאורגי עיצב בישראל ארמון אזרבייג'ני עם עיטורים וקרניזים שלא נהוגים בארץ".
למרות שמדובר במגרש איכותי ונדיר, השלד של הארמון נשאר שומם ונטוש במשך 30 שנה ולא נמצא לו קונה. רודה מסביר לנו את הבעיה בנכס היוקרתי: "הרבה קונים פוטנציאלים אמרו לי 'תמכור לי את המגרש בלי השלד!', אבל להרוס את השלד עם היתר הריסה מבוקר עולה 1.5 מיליון שקל. דהיינו, אם אתה נותן מכה לא מבוקרת עם השופל, אתה עושה סדקים בכל הבתים שמסביב וחוטף תביעה מכל בעלי ההון השכנים".
לאחר כ-30 שנות קיפאון בהן השלד הפך לאתר נטוש, מאורה אפלה של נרקומנים, לרודה המתווך העקשן היה רעיון חדש למיתוג שלד הבטון החריג. "ישבתי וחשבתי עם עצמי איך אני מוכר את הדבר הזה? עלה לי רעיון לקרוא לזה 'שלד אוליגרכי'. הייתי בקשר עם האדריכל שבנה את הבית, הכנסתי מעצבת של אוליגרכים, עשינו הדמיות מחשב, לקחתי חתן וכלה ועשינו פה תמונות סטליס לפני החתונה, עד שבא לקוח שהחליט שהוא ממשיך את השלד".
כשרודה משתף אותנו ברגע הקסום של המכירה יוצאת הדופן שהייתה תקועה במשך 30 שנה, עיניו בורקות, קולו רועד ונראה כי הוא מאוד מתרגש. "במשך חודש וחצי, כל יום שישי אנחנו הולכים ככה בנכס, מסתכלים בשלד עד שהלקוח יבשיל. באיזה נקודה הוא הבשיל, הוא הבין את שאת השלד הזה הוא ממשיך. ברגע שלקח את ההחלטה, תוך שבע דקות העסקה נסגרה. השלד נמכר ללא הריסה במחיר של 18.5 מיליון שקלים. השכנים היו מבסוטים, אחד מהם אמר לי 'אני קונה לך כתר!', אמרתי לו תשאיר את הכתר אצלך - לי יש את הכסף בכיס."
תשע אנטנות סלולריות סמוכות לווילה
הנקודה האחרונה בסיור המסקרן בעקבות הווילות הנטושות האחרונות של סביון היא וילה גדולה ומאובקת הממוקמת בקצה רחוב מטופח. לשכנים יש גינות ירוקות ומלאות בריח של פרחים וכאן בולט הצבע החום של האדמה והצמחים היבשים. קשה להבין מדוע דווקא הווילה היפה הזאת הייתה נטושה במשך 6.5 שנים. רודה מחייך ומצביע על מתקן קטן של מקורות, חברת המים הלאומית, שמציץ באופן מפתיע מקצה הגינה.
"אנחנו נמצאים ברחוב ללא מוצא, כל הרחוב מגרשים של דונם ורבע, רק המגרש האחרון הוא דד אנד של 4.5 דונם. זה היה מאוד מאתגר בשבילי ולקח לי 6.5 שנים למכור מסיבה פשוטה - מפגעים ציבוריים: צינור מים מתחת לבית, שלושה עמודי חשמל עם שנאי צמודים לגדר, תשע אנטנות סלולריות סמוכות לבית והמגרש בצורת משולש לא פרופורציונלי. במצב הזה אי אפשר היה למכור את הבית".
גם כאן רודה העקשן לא חשב לוותר וחיפש אסטרטגית מכירה חדשה לנכס היוקרתי הנטוש - משפחה מחוץ לקהילת האלפיון העליון של סביון: "כל מי שקונה מגרש של 4.5 דונם בסביון בא ממגרש של דונם וחצי, ורוצה לעלות. כאן בעלי הנכס לא הצליחו למכור, אמרתי לעצמי שאני חייב למכור למישהו שגר בדירה! וזה בדיוק מה שהיה - 'האיש מרמת גן', המשפחה באה מדירה וזה התאים להם. האנטנות לא הפריעו להם, יש ברמת גן הרבה אנטנות וגם עמודי חשמל לא הפריעו להם. הבית הנטוש נמכר אחרי 6.5 שנים בקרוב לארבעה מיליון דולר. ללא הפגמים החיצוניים הייתי מוכר אותו תוך שלושה שבועות, ובמחיר כפול".
"האלפיון העליון יכולים לקנות דירה בדקה"
רודה טוען כי עליית המחירים בסביון ומכירת החיסול של האחוזות הנטושות שהיו תקועות ומוזנחות במשך עשורים - קשורה באופן ישיר להשפעה של מגפת הקורונה והסגרים הממושכים על תרבות המגורים של אנשי האלפיון העליון.
"סביון הוא יישוב יוקרתי מאוד, יישוב קהילתי עם 6,000 תושבים, 1,200 בתי אב ואין פה אפילו בניין אחד. זאת התמורה הכי טובה לכסף - 'בברלי הילס של מדינת ישראל' עם נכסים בשווי שבין 10 מיליון ל-100 מיליון שקל. לשמחתי, הקורונה הביאה אותנו למצב של תרבות קניית בתים עם אדמה, אין לזה מחיר, כל פיסת קרקע חוטפים. התחרות הכי גדולה היא בסביון, כי זה רק השוק הפרטי, אין יזמים ומינהל, וזה היתרון".
רודה טוען שהעבודה עם האלפיון העליון היא חוויה מרתקת והמשא ומתן בעל אופי ייחודי. "האלפיון העליון יכולים לקנות בדקה. האלפיון העליון בשבילי זה צ'ק ללא חתימה, זאת יחידת רווח שצריך להביא לה את הבינגו. וילה נטושה היא בזבוז משאבים, בסביון אין פטור מארנונה - 44 שקלים למטר. על בית נטוש עם חמישה דונם תשלם בסביבות 15 אלף שקל ארנונה דו חודשית. אבל זה לא מזיז לבעל הבית, הוא מסתכל על הרווח במכירה - כשבא הקליינט המיסוי מתגמד".
