בהחלטה יוצאת דופן, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הכיר בהתקף לב שקיבל רופא קרוב לחודש לאחר אירוע מתח קשה, כתאונת עבודה. זאת, למרות הזמן שעבר לכאורה בין האירוע בעבודה להתקף הלב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר ברופא בגיל 66 שקיבל התקף לב כחודש לאחר שהודיעו לו על השעייתו מעבודתו בקופת החולים, בה היה מועסק שנים. הודעת ההשעיה הגיעה בהמשך להתרעה שקיבל כחודש לפני כן. תורים שהיו קבועים לו עם מטופלים באותו היום בוטלו על ידי הנהלת הקופה.
בכתב התביעה שהוגש לביטוח לאומי טענו הרופא ופרקליטו, עו"ד איתן פלג, כי בעקבות שיחת הטלפון הוא הרגשי "המום" ו"גמור". שבוע אחר כך פנה הרופא לרופא משפחה בטענה כי חש ברע והוא הופנה לבדיקה אצל קרדיולוג. שלושה שבועות אחר כך פונה מביתו לבית החולים עקב התקף לב.
מומחה מטעם בית המשפט קבע, כי ברוב המקרים אוטם בשריר הלב מתרחש לאחר דחק נפשי חריג תוך שעה עד שעתיים עד 24 שעות אחרי אירוע הדחק, אבל יש מקרים מיוחדים. אחד מהם הוא כאשר אירוע הדחק גורם לקריש דם שאינו גורם לסתימה מוחלטת וקבועה של העורק באותו הרגע, אלא לחסימה חלקית וגם זאת לסירוגין. במקרה כזה, טען המומחה, תתפתח תופעה של ACS (תסמונת כלילית חריפה) בעורק הכללי של פקקת בלי אוטם.
לפי המומחה, מדובר במצב שיכול להמשך ימים עד שבועות ויכול גם להסתיים ללא אירוע לבבי ולפעמים, כמו במקרה של הרופא, זה יכול להתקדם לאט לאט לאוטם. המומחה קבע "קיים קשר סיבתי ברמת סבירות העולה על 50% בין האירוע בחריג בעבודה לאוטם שריר הלב".
הרופא, יש לציין, פנה במהלך התקופה הזו לרופא משפחה וקרדיולוג בשל כאבים בחזה ובדיקת אקו הלב שנעשה לו היתה תקין. יחד עם זאת, המומחה הגדיר את בדיקת הקרדיולוג "כשטחית" ואמר "לא ברור על יסוד מה קבע שהכאבים בחזה אינם ממקור לבבי".
בית הדין לעבודה, בראשות השופטת דניה דרורי ונציגי העובדים והמעסיקים יוסי חן ויוסף ורובל, קבע כי מאחר ואין פגמים בולטים בחוות הדעת ואין היא בלתי סבירה אז אין סיבה לפסול אותה. בעקבות ההחלטה ביטוח לאומי חויב ב-4,000 שקלים הוצאות משפט.
לאחרונה התפרסם ב-ynet פסק דין אחר של בית הדין לענייני עבודה בירושלים, שקבע שאירוע לבבי שתקף עובד 12 שעות לאחר אירוע חריג בעבודה, במהלכו הוא רב עם הבוס שלו, קשור לאותו אירוע למרות הזמן הרב שחלף, לכאורה, מהאירוע.
בית הדין דחה טענה של ביטוח לאומי שמאחר והאירוע הלבבי התרחש בלילה בזמן שהעובד קיים יחסי מין עם אשתו, האירוע קשור לקיום יחסי המין ולא לאירוע החריג בעבודה. בית הדין לעבודה קיבל את טענת המומחה באותו תיק, כי קיום יחסי מין עם בת זוג קבועה אינו אירוע המצריך מאמץ פיזי מיוחד ולכן לא סביר שהאירוע הלבבי קשור לקיום יחסי המין.