ברקע השביתה של רוב השלטון המקומי בעקבות הניסיון להעביר את הצעת החוק של קרן הארנונה במסגרת חוק ההסדרים, מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, התראיין ב-ynet radio וניסה להסביר מה עומד מאחורי ההצעה שמקדם משרד האוצר - על אף ההתנגדות של ראשי הרשויות החזקות. "קרן הארנונה זו רפורמה שבמשך שנים מגבשים אותה גורמי המקצוע במשרד האוצר. היא אגב לא ייחודית דווקא למדינת ישראל, היא נמצאת בעולם במדינות אחרות, באנגליה, דרום קוריאה, יש גם מדינות בארצות הברית.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"הקרן אומרת את הדבר הנורא פשוט - יש ארנונה לעסקים, שלא באה מכיסו של התושב בניגוד לארנונה למגורים, והארנונה הזו צריכה להתחלק באופן שווה ושוויוני בין כל אזרחי המדינה שאותו מרכז עסקים משרת אותם, ומעבר לזה במדינת ישראל זה גם מתחבר לנושא נוסף - נושא הדיור. אנחנו יודעים שבמשך שנים רשויות מקומיות באות ואומרות שהן לא יכולות לבנות כיוון שאין להן מספיק כסף לשוטף, ולכן נולד הרעיון לחבר בין שני הדברים - כסף של ארנונה עסקית, כסף שלא בא מהכיס של התושבים, אגב, בניגוד למה שאנחנו שומעים היום מראשי ערים שמתנגדים לרפורמה, יתחלק כתמריץ לדיור באופן שכל עיר שתפנה תקבל סכום מאוד משמעותי כדי לממן את פעולתה השוטפת של הרשות לרווחת התושבים כתמריץ לדיור".
עוד ציין הייזלר כי "קרן הארנונה היא מאוד עדינה, גם ביחס למקומות אחרים בעולם. המתווה שאנחנו מציעים הוא מתווה עדין. במקרה הקיצון, במקרה הכי גבוה, מה שיעבור לקופת הקרן זה 27%-28% מהכספים שיעלו בהמשך - זאת אומרת, מה שקיים היום קיים ולא נוגעים בו, ואם עכשיו הרשות המקומית תעלה את הארנונה העסקית, רק על אותו שינוי העלייה ייקחו במקרה הקיצון 27%-28%".
ומה לגבי תוכניות שראשי ערים בנו לעשר שנים קדימה בראייה של איך לייצב את העיר?
"אז אני אומר שוב, עיר שבונה תקבל כמו שהיא נותנת. אם מדובר על עיר שלא בונה זו באמת בעיה, העיר צריכה לבנות. בדיוק בנושא הזה אנחנו מנסים להילחם, עיר שלא בונה וחושבת שהיא פשוט תעלה את העסקים ורק תבנה לעסקים ותשמור רק על מה שקיים אצלה, זאת הבעיה שמתמודדים איתה. מעבר לכך, 73% מהכספים האלה יישארו ברשות. זאת אומרת בסופו של דבר אנחנו מדברים על מתווה מאוד מאוזן. אף אחד לא יכול לבוא ולומר לי שהדבר הזה לא אמור להספיק לרשות. אם היא לא מעודדת בנייה, ה-73% שיישארו ברשות על מה שקיים אצלה, אני חושב שזה אפילו לא לגיטימי לבוא ולדרוש שהדבר הזה יישאר".
מה לגבי ההסכמים שהיו עם השלטון המקומי? סמוטריץ' טוען שסגר עם חיים ביבס את הפרטים של התוכנית החדשה, והוא שינה את דעתו בגלל לחץ מראשי השלטון המקומי.
"אני ביום חמישי, אחרי כמה ימי דיונים ארוכים מאוד וקודם לכן משא ומתן שנמשך חודשים, לחצתי יד עם יו"ר השלטון המקומי, נכנסנו לחדר של יו"ר ועדת הכספים והצגנו את המתווה הזה שאני מדבר עליו, שהוא המתווה המרוכך. אני מזכיר לכם שההצעה במקור הייתה 46%, ירדנו ל-27.5%".
"אסור להיכנע לשביתה הזאת"
יש טענות שלא היה סיכום כזה בכלל בין האוצר לשלטון המקומי.
"תראו, אני לא רוצה להיכנס למי אמר מה, וכן אמר-לא אמר. בסופו של דבר היו הרבה אנשים בחדר, אתם יכולים לשאול את ראש עיריית לוד שהיה שותף למשא ומתן הזה, אתם יכולים לשאול את מי שהיה באותו חדר בליל יום חמישי, ויגידו לכם מה שהיה או לא היה. זה בהחלט מרגיז, זה בהחלט לא ראוי, אבל זה לא משנה. השאלה העיקרית היא האם קרן הארנונה טובה למדינת ישראל או לא טובה למדינת ישראל".
מה תעשו עכשיו, תוציאו את זה מחוק ההסדרים?
"חס וחלילה. אנחנו חושבים שאסור להיכנע לשביתה הזאת. אני מאוד מקווה גם שראשי ערים יתעשתו. אני אגיד לכם גם יותר מזה, יש מגמה הולכת וגוברת של ראשי ערים שחושבים שחייבים להעביר את קרן הארנונה, שחושבים שהפעולה הזאת של השלטון המקומי לא מייצגת אותם, ואני מאוד מקווה שבסופו של דבר, כמו שהגענו להסכמה ביום חמישי, הדבר הזה יימשך וכולם יתעשתו ויבינו שיש פה בשורה ענקית למדינת ישראל ולאזרחים".
עוד הוסיף הייזלר כי צריך להבין שמרכזי העסקים במרכז הארץ מניבים סכומים אדירים לראשי הרשויות שבתחומן הן נמצאים, ואין אפשרות לשכפל את הסכומים האלה לפריפריה בשלב הזה: "אי אפשר לחשוב שמחר בבוקר יעבירו את מרכזי העסקים לירוחם ודימונה כי לא יבנו שם את מרכזי העסקים הגדולים שאנחנו רואים בתל אביב. עכשיו הכסף שמגיע לארנונה - לאותם מרכזי עסקים, הוא לא כסף של התושב. התושב לא משלם אותו. הוא כסף שמגיע דווקא ממקורות חיצוניים - היום הוא מגיע רק לאותה עיר, למרות שבסופו של דבר הכסף הזה שייך לכל המדינה, כי המדינה השקיעה במקום הזה, המדינה קבעה ששם יהיה מרכז העסקים. אני שוב מדגיש שלא יורד שקל מהתושב, מכסף שהתושב נותן".
אי אפשר להתעלם מהעניין הפוליטי, כשרואים רשויות חרדיות כמו אלעד, ואנחנו רואים לעומתן רשויות אחרות שיש בהן איזורי מסחר ואיזורי תעשייה מניבים - התחושה היא ששוב מסבסדים את החרדים בהמשך לכספים הקואלציוניים, ובהמשך לנושאים אחרים.
"טענה הזו היא טענה מקוממת ואני חושב שהניסיון הזה לקשור בין הדברים זה ניסיון, שאגב, בימים האחרונים התגבר מאוד. הוא נורא נוח לאותם ראשי עיר שרוצים לקשור את זה בכספים הקואליציוניים ולקשור את זה בחרדים, אבל אני אומר לכם שוב, זה רעיון שמתגבש באוצר שנים, כל גורמי המקצוע מקצה לקצה חושבים שהוא רעיון נכון, אין לו שום קשר לאירוע הקואליציוני ולאירוע החרדי, והקשירה הזו עושה עוול למנגנון שהוא מנגנון הכרחי להורדת מחירי הדיור".
כדי להוכיח את הדברים, הייזלר טען כי "בני ברק, שהיא עיר חרדית, תיתן כסף לקרן הארנונה", אך יש לציין כי לפי טבלת האוצר שהופצה לוועדת הכספים, נכון להיום בני ברק אמורה דווקא לקבל כספים מהקרן במשך חמש השנים הקרובות.
לאחר הראיון, מטעמו של הייזלר נמסר כי הכוונה היא שבני ברק תעביר כספים בעתיד משום שהטבלה מציגה נתונים עכשוויים על בסיס תחשיב יבש וכי אישורים צפויים למספר רב של תב"עות לעסקים בבני ברק יגדילו משמעותית את שיעור ההפרשה לקרן ויעלו על ההכנסות ממנה. כלומר, נכון לעכשיו בני ברק אכן תקבל כסף בשנים הקרובות מהקרן.
אז איך תמנעו את האפליה של רשויות ערביות שמקבלות פחות היתרי בנייה, איך תמנעו את האפליה לטובה של רשויות חרדיות? נושא יהודה ושומרון הבנתי שהוסדר, אבל הטעם הפוליטי הנלווה לזה הוא לא נעים.
"אפשר לצבוע הרבה פעמים דברים בצבעים פוליטיים. אני יודע שאוהבים לעשות את זה".
ובכל זאת, אבל איך תמנע את ההטיה הזו?
"קודם כל ברשויות ערביות, כמו שאתם יודעים, יש תוכניות ותמ"ל לרוב - וניתנים שם היתרי בנייה בצורה מאוד מסיבית בשנים האחרונות".
ומה דעתך על הכספים להסכמים הקואליציוניים, אתה שותף לאזהרה של בכירים באוצר לגבי הנזק העתידי שההסכמים האלה ייצרו?
"הסכמים קואליציוניים היו תמיד, יהיו תמיד, זה כנראה חלק ממערכת פוליטית דמוקרטית ואנחנו לא יכולים כנראה כרגע להתנתק ממנה. תראו, המסמך של אגף תקציבים מונח, כולם רואים אותו ואין ספק שמה שהם אומרים זה שבסופו של דבר הוספת כספים כאלה עלולה לפגוע בהשתתפות בתעסוקה, ואני רוצה לומר לכם משהו על הדבר הזה - יש שתי דרכים להתמודד - קודם כל אני מסכים לגמרי עם האמירה שאנחנו חייבים לגרום לכך שיותר ויותר אזרחים מכל האוכלוסיות יהיו חלק ממעגל התעסוקה. אני חושב שלא יהיה מישהו שיחלוק על האמירה הזו. עם זאת, היו ניסיונות בעבר לעשות את זה בכפיה, לבוא ולהגיד אנחנו לא ניתן להם כספים, הם יבינו שאין להם איך לחיות ולכן הם יבואו ויעבדו. זה לא עבד. לא רק שזה לא עבד, זה אפילו בסופו של דבר נתן תימרוץ הפוך. בנתונים ראו ששיעור התעסוקה ירד ולא עלה".
זה לא נכון, אפילו לפי דוחות של משרד האוצר. אם אני מתסכל על תעסוקת גברים חרדים, היא קפצה אחרי רפורמת 2003 שהורידו קצבאות והורידו תמיכות, ואחרי הרפורמה של 2013 ששוב לקחה להם. מתי זה ירד? ב-2015 כשהחרדים חזרו לקואליציה וביטלו את מה שכונה אז גזרות לפיד.
"בסדר, אבל בשנים האחרונות התעסוקה יורדת, גם בקואליציה הקודמת. כשאתה מדבר על תמריצים לציבור חרדי אתה צריך לעשות את זה בצורה כזאת שהם ירצו להשתתף. כפיה לא מוכיחה את עצמה. יש לנו דרכים אחרות, עליהן אני עובד, כדי להביא את אותן אוכלוסיות למעגל העבודה. דרכים פחות פורמליות, דרכים שאין בכפיה, יש לי על השולחן לפחות שלוש או ארבע תוכניות".
ראש עיריית הוד השרון: "ניסיון גס ואלים של האוצר"
בהמשך לדבריו של הייזלר התראיינו הבוקר באולפן ynet ראש עיריית חריש יצחק קשת, שהחליט לא להצטרף לשביתת הרשויות, וראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, שהשבית את השירותים בעיר. "אנחנו רואים פה ניסיון בוטה, גס ואלים של משרד האוצר לייצר לעצמו, לא לרשויות חלשות אלא לייצר לעצמו, קופה שכל כולה נלקחת מהשוטף של התושבות והתושבים שלנו", אמר כוכבי. "אין שום בעיה לייצר מתווה אמיתי שבו הכנסות שאינן מהשוטף העירוני יחולקו בין כל מיני רשויות, אפשר לעשות מהלכים שייצרו צדק חלוקתי, אבל לא המהלך הזה. אנחנו למודי ניסיון מקרנות של הממשלה שלוקחות כסף מרשויות מקומיות ולא מחזיקות שקל".
ראש העיר קשת אמר בתגובה כי "אני מסכים עם חלק מהדברים, אבל בוא נעשה קצת סדר. יש בעיה מובנת בתקצוב של רשויות מקומיות מלכתחילה, ממשלת ישראל בניגוד למדינות אחרות אולי היא מאוד ריכוזית, זה אומר שהיא זאת שגובה את המיסים, היא זאת שמחלקת את המשאבים וזה כמעט נתון לחסדים שלה, והרשויות במדינת ישראל נאנקות מהצורך לספק את מירב השירותים שרק עולים כשהמשאבים הולכים ופוחתים.
"ארנונה למגורים היא ארנונה גירעונית מראש, ככל שיש לך יותר מגורים כך יש לך יותר גרעון. כל רשות ממוצעת במדינת ישראל מוציאה הרבה יותר על כל תושב שחי אצלה בעיר ממה שהיא מכניסה מארנונה למגורים. אז איפה הפתרון נמצא? מתוך הסיטואציה של חוסר ברירה הוא נמצא באיזור התעשייה, המסחר וכדומה. עכשיו יש זה יכול היה להיות פייר אם כל הרשויות במדינת ישראל היו בנויות פחות או יותר באותה צורה, באותה השקעה, באותה נקודת פתיחה. הבעיה היא שמדינת ישראל משקיעה את המשאבים האלה לא בתצורה שווה בין הרשויות.
"אני מודה שאני מסכים עם זה שהממשלה צריכה להשקיע מכיסה ולא לגעת ברשויות המקומיות, אני שותף לחבריי ראשי הרשויות בעניין הזה. למה אני לא שובת בכל זאת? כי המדינה בכל זאת באה ואומרת לי 'תראה, דאגתי לך, באתי ונתתי לך'. היא דואגת לנו ונותנת פתרונות חלקיים, אני מסכים שזה לא פתרון מושלם".
השתתפו בהכנת הכתבה: אטילה שומפלבי וניר (שוקו) כהן