בבית המשפט למשפחה בתל אביב הוכרע לאחרונה תיק חריג בענייני ירושה שבו היו מעורבים שבעה אחים ממוצא פרסי, שאחד מהם מתגורר באיראן עד היום: האחרון תבע לבטל את קיום הצוואה שהותירו הוריהם שהלכו לעולמם בארץ, בטענה שחתם על צווי הירושה מבלי שהבין עברית. אולם השופט יהורם שקד דחה אותו וקבע שידע בדיוק על מה חתם. מעבר לסכסוך המשפחתי, הפרשה שופכת אור על העובדה שחרף העוינות והסגירות המוחלטת בין שתי המדינות, אזרח מאיראן מצליח לקחת חלק בהליך אזרחי המתנהל בישראל, ואפילו לבקר בה.
פסק הדין לא מפרט כיצד התנהל ההליך, החשאי מסיבות מובנות, שבאמצעותו לקח אזרח איראני חלק בפרשה. כמה מהפעולות התבצעו ככל הנראה על ידי בנו של התובע, שעלה בינתיים לארץ. כך או אחרת, יהודים איראנים מצליחים להגיע לישראל לאורך השנים, לרוב בתיאום מראש, דרך מדינה שלישית ועם תעודת מעבר מיוחדת כדי לא להחתים את הדרכון האיראני שלהם בביקורת הגבולות בישראל.
אביהם של שבעת האחים נפטר בישראל ב-1996 והותיר אחריו צוואה. אשתו הלכה לעולמה שש שנים אחריו ולא הותירה צוואה. במאי 2009 ניתן צו לקיום צוואת האב וצו ירושה אחר לאם. בהמשך חתמו התובע – כאמור, תושב איראן - וחמישה אחים נוספים על תצהיר הסתלקות לטובת האח השביעי, שהוכרז כיורש הבלעדי של ההורים.
עשור חלף ובאפריל 2019 הגיש האח המתגורר באיראן – בסיוע בנו שעלה לארץ - תביעה נגד הסדר הירושה, וטען שבזמנו לא הבין את המסמכים שעליהם הוחתם משום שאלה נכתבו בשפה העברית. לחלופין הוא טען שחתימתו זויפה ויש להורות על ביטול הצווים ועל חלוקת הירושה מחדש.
האח היורש טען מנגד להתיישנות, מאחר שהתביעה הוגשה יותר מעשור אחרי החתימה על תצהירי ההסתלקות מהירושה. אם ייקבע שהתביעה התיישנה, הוסיף, יש לדחותה מחמת שיהוי.
ואכן, השופט שקד קבע בפתח פסק הדין: "אני מוצא להקדים את המאוחר ולומר בקול ברור כי התביעות שהוגשו על ידי התובע הן דוגמא ומופת לשימוש לרעה בהליכי משפט, תוך העלאת טענות מופרכות וחסרות שחר ולא פחות חשוב, תוך השמצת אנשים תמימי דרך וייחוס להם פעולות הגובלות ואף נגועות בפלילים".
הוא קיבל גם את טענת האח היורש לשיהוי בהגשת התביעה. ממסכת הראיות עלה כי בנו של התובע עלה לישראל ב-2015 והחל לחקור – בשיתוף אביו – מה עלה בגורל הרכוש המשפחתי. למרות זאת, התביעה לביטול הצווים הוגשה בחלוף יותר משלוש שנים. לדברי השופט מדובר בשיהוי כבד שמהווה לכשעצמו טעם לדחיית התביעה על הסף.
בפסק הדין נדחו גם טענות התובע גם לגופן. הטענה בדבר קשיי השפה נדחתה לאור עדות עורך הדין שערך את התצהירים – בעלה של אחת האחיות – שסיפר כי הסביר לתובע לעומק על מה הוא חותם. הוא הוסיף כי לפני החתימה על תצהירי ההסתלקות קיבל ממנו התובע מייל מסודר שכלל את העתקם, על מנת שיבין בדיוק על מה הוא חותם. השופט מצא את עדות עורך הדין אמינה.
גם טענת התובע לזיוף חתימתו קרסה, אחרי שגרפולוגית מטעם בית המשפט קבעה בהערכה של יותר מ-90% כי החתימות על תצהירי ההסתלקות אותנטיות. השופט סיכם כי התמונה העולה היא שעורך הדין ויתר האחים פעלו בתום לב ולא הונו את התובע. הוא הורה על דחיית התביעה ועל חיוב התובע ובנו, יחד ולחוד, בשכר טרחת עו"ד של יתר האחים בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד יהושע ננר
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד יצחק מקמל
• שמות ב"כ יתר הנתבעים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד יניב אילוז עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
