שיפור בתוצאות רשת שופרסל בדוח האחרון של היו"ר היוצא, איציק אברכהן: ברבעון הרביעי הרווח הנקי של שופרסל הסתכם ב-133 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כשלושה מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022, שהיה מהגרועים בתולדות החברה. בכל שנת 2023 הסתכמו הכנסות שופרסל בסך של 15.2 מיליארד שקל לעומת 14.7 מיליארד שקל בשנת 2022 - גידול של 3.6%. הרווח הנקי בכל שנת 2023 הסתכם בסך של כ-323 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-2 מיליון שקל ב-2022. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך של כ-180 מיליון שקל.
ההכנסות ברבעון הרביעי צמחו בכ-7% והסתכמו בכ-3.9 מיליארד שקל, לעומת כ-3.56 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, והמכירות בחנויות זהות גדלו ב-6.9%.
לשיפור ברווחי הרבעון הרביעי תרמה ההצטיידות המאסיבית של הציבור עם פרוץ המלחמה, בעקבות הנחיות פיקוד העורף והחשש משהייה ממושכת במרחבים המוגנים, עליות המחירים התכופות של מוצרי המזון ש"ניפחו" את המכירות והכנסות חד פעמיות בסך 80 מיליון שקל כתוצאה מעליית שווי הנדל"ן של החברה ושווי הנכסים הפיננסיים.
פרסום הדוחות מתבצע ערב כניסתם לתפקיד של היו"ר והמנכ"ל של בעלי הבית החדשים, האחים אמיר, שתוכניותיהם לגבי הרשת עדיין לא נחשפו, אך בשלב זה עצרו את כל היוזמות של ההנהלה היוצאת, כולל תוכנית ההתייעלות של מקנזי שקידמו אברכהן ווטרמן ואכן נשאה פירות. עלות שכרו של אברכהן ב-2023 עמדה על 8.2 מיליון שקל, ועלות שכרו של המנכ"ל ווטרמן עמדה על 6.9 מיליון שקל.
שיעור ההוצאות מסך הכנסות הקבוצה ירד ברבעון האחרון בכ-1.9%, והיה נמוך משמעותית בכ-66 מיליון שקל בכל שנת 2023 לעומת שנת 2022. בשנת 2023 הקבוצה צמצמה את מצבת העובדים לכ-15,800, לעומת 16,545 בשנת 2022.
שופרסל הצליחה לשפר את הרווח התפעולי ברבעון הרביעי שהסתכם בכ-244 מיליון שקל המהווים כ-6.2% מההכנסות לעומת כ-70 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - שיעור של כ-2.2% מההכנסות. גם הכנסות רשת Be, רשת הפארם של הקבוצה, צמחו ב-1.6% והסתכמו ב-259 מיליון שקל.
רשת Be סבלה מהשפעת המלחמה על סניפים בצפון ובדרום ובעיקר באילת, שם פועלת אחת מחנויות הדגל שלה. המכירות בחנויות הזהות ברשת ירדו ב-1.1% בהשוואה לרבעון המקביל, והמכירות למ"ר צמחו ב-4.5% והסתכמו בכ-17 מיליון שקל בשנת 2023 לעומת כ-3 מיליון שקל בשנת 2022.
הרווחיות הגדולה ביותר - על מוצרי חלב
קטגוריית המזון הרווחית ביותר עבור שופרסל למרבית ההפתעה היא מוצרי חלב. בדוחות השנתיים שפרסמה החברה היום, פורסמה גם טבלה המציינת את הכמות ושיעור הרווח הגולמי (מחיר המכירה לצרכן פחות מחיר הרכישה מהספק, ללא ההוצאות) של כל קטגוריה מרכזית ממוצרי המזון הנמכרים בשופרסל.
מהטבלה עולה כי שעור הרווחיות הגולמית הגבוהה ביותר - 26%, היא של מוצרי החלב, שתופסים 14% מכלל המכר. לשם השוואה, שיעור הרווחיות הגולמית של בשר וקפואים עומד על 20%. שיעור הרווחיות הגולמית של מזון יבש שתופס 25% מכלל המכירות - 22%, של משקאות שתופסים 6% מהמכר רק 16%, ושל פירות וירקות שתופסים 14% מכלל המכר 23%. נציין כי דווקא שיעור הרווח הגולמי של הפירות והירקות ירד באופן יחסי בשנים האחרונות, ככל הנראה גם בעקבות המודעות לפערי המחירים מהירקנים לרשתות, ולצורך ההשוואה בשנת 2016 עמד על 34%.
יש לציין כי שיעור הרווחיות הגבוה של מוצרי החלב בשופרסל זהה לשיעור הרווחיות הגולמית של מוצרי הפארם הנמכרים ברשת - וידועים כמוצרים בעלי רווחיות גבוהה.
מוצרי החלב נמצאים בראש הטבלה למרות ששליש ממוצרי החלב נמכרים תחת מחיר מפוקח. כלומר, את עיקר הרווחיות הגבוהה משיגה שופרסל דרך המוצרים הלא מפוקחים כמו גבינות צהובות ארוזות במדף, יוגורטים, גבינות קשות, מעדנים, משקאות חלב, גבינות מלוחות וגבינות מיוחדות.
בשופרסל טוענים כי ההסבר טמון במותג הפרטי של הרשת במוצרי חלב שרווחי יותר, אך יש לציין כי חלקו של המותג הפרטי במוצרי חלב הנמכרים ברשת - קטן יחסית. בנוסף, נטען שיש מעבר של הציבור למוצרי פרימיום עם רווחיות גבוהה יותר, לדוגמא חלב אלטרנטיבי מול חלב מפוקח, גבינות מיוחדות מול גבינה לבנה וכדומה.
עוד עולה מהדוחות, כי שיעור הרווחיות הגולמית של מוצרי החלב עלה לעומת השנה הקודמת באחוז, מה שיכול להעיד על עלית מחירים או על שיפור תנאי הסחר מול המחלבות ויבואני הגבינות, שלא גולגל לציבור.
חולשת חנויות הדיסקאונט של הרשת
בדוחות השנתיים של שופרסל גם מפורטת הרווחיות של חנויות הדיסקאונט לעומת חנויות שופרסל בעיר, שבהם המחירים גבוהים משמעותית. הנתונים חושפים את החולשה של חנויות הדיסקאונט של שופרסל, שמתקשות בתחרות מול מחירי סניפי הדיסקאונט של רמי לוי, אושר עד, יוחננוף ועוד, ובנוסף את העובדה שהחנויות השכונתיות של שופרסל למעשה מסבסדות את חנויות הדיסקאונט, שהאחים אמיר יצטרכו למצוא להם פתרון.
עוד עולה מהנתונים, כי בעוד שהרווח הגולמי של חנויות הדיסקאונט שופרסל דיל שמהוות 80% מכל המכר של הרשת, עומד על 22%, ושעור הרווח התפעולי מהמכירות 1.6%, הרווח הגולמי של "שופרסל שלי" השכונתית שתופסת רק 20% ממכירות הרשת הוא 34% ושעור הרווח התפעולי מסה"כ המכירות עומד על 5.1%. הפער לטובת "שופרסל שלי" מלמד עד כמה המחירים יקרים בו, ועד כמה שופרסל מנצלת את העובדה שהקהל המבוגר, בעיקר במרכזי הערים הוא קהל שבוי.
חולשת הפורמט שאחראי ל-80% מהמכירות מתבטאת גם בשיעור הרווח התפעולי שלו, הנמוך ביותר מכל רשתות המזון, ועומד על 1.6% בלבד. האבסורד הוא, שלמרות שהחנויות שכונתיות יקרות משמעותית לעומת שופרסל דיל, המכירות בחנויות זהות. בשופרסל דיל עלו באחוז בלבד בהשוואה ל-2022, ובחנויות השכונתיות העלייה בחנויות זהות הייתה 8.5% - מה שמלמד כי לפחות בעתות מלחמה הציבור העדיף לקנות ליד הבית.
יש לציין כי הנהלת שופרסל פעלה במטרה ל"תקן" את תוצאות שופרסל דיל מול המתחרות ותכננה להקים תת רשת חדשה במחירים זולים יותר, אבל התוכנית נגנזה כאמור על ידי הבעלים החדשים.
איציק אברכהן, יו"ר דירקטוריון שופרסל ואורי וטרמן, מנכ"ל קבוצת שופרסל, אמרו היום: "אנו מסכמים את שנת 2023 עם תוצאות חזקות שמשקפות את חזרת הקבוצה למסלול צמיחה. סיימנו את השנה עם גידול בהכנסות לשיא שהצגנו בשנת 2020 ושיפור בכל מדדי הרווח בהתאם למהלכי ההתייעלות ושיפור ההון החוזר שיישמנו וכנגזר מכך, קטן החוב הפיננסי נטו לכ-2.1 מיליארד שקל. הקבוצה המשיכה לפעול במיקוד בקמעונאות המזון תוך ייעול ושיפור הרווחיות התפעולית, לצד המשך פיתוח מגוון תחומי הצמיחה.
"הרבעון הרביעי, הושפע ממלחמת חרבות ברזל והיווה סיום חזק לשנה הן בחנויות הזהות עם עלייה חדה בביקושים והן ברווח הנקי ברבעון הרביעי המהווה שיא רבעוני לקבוצה. שנת 2023 התאפיינה בקפיצת מדרגה טכנולוגית עם השקת מרכז השילוח האוטומטי במודיעין. המשכנו לחזק את תשתיות האונליין והדיגיטל במטרה לבסס את ההובלה בתחום, תוך חיזוק הסינרגיה עם רשת הפארם Be. גם פעילות המגזר העסקי הולכת וגדלה ואנו שוקדים גם על הרחבת מוצרי המותג הפרטי המוסדי. פעילות רשת הסטוק צוברת תאוצה עם פתיחת סניפים חדשים ויצירת סינרגיה עם זרוע הקמעונאות. בנוסף, המינוף הנמוך ויתרות נזילות מאפשרים לקבוצה לפתח את תחום הנדל"ן תוך השבחת נכסים קיימים וניצול הזדמנויות בשוק".
