בצל הדיונים במליאה הבוקר (יום ה') לפני ההצבעה בקריאה ראשונה על התקציב וחוק ההסדרים, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אומר באולפן ynet כי "מדובר בתקציב מאוד חברתי שדואג לבעיות חברתיות שנזנחו פה בשלוש השנים האחרונות כיוון שלא היה תקציב, ואני חושב שהוא עושה את זה בצורה מאוד טובה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, "חברתי זה עניין של פרשנות, כי אני חושב שהשקעה בתחבורה ציבורית בפריפריה, בנכי צה"ל ובנושאים נוספים זו השקעה חברתית, ובהחלט יש בפן הזה השקעה משמעותית לצד הצורך להשקיע במנועי צמיחה ופיתוח המשק - שגם זה נושא שבעיניי הכלכליות הוא נושא חברתי, משום שצריך לדאוג שיהיו פה מספיק מקורות כדי לאפשר את מערכת הרווחה גם בשנים הבאות.
"אני חושב שהתקציב וחוק ההסדרים יאיצו את הצמיחה במשק בצורה בלתי רגילה. יש בהם שורת רפורמות שבמשך שנים רבות נמנעו מלקדם אותן ועכשיו מקדמים אותן, והן יזניקו את המשק קדימה".
אבל מי ייהנה מהרפורמות? גם השכבות החלשות?
"בוודאות".
עוד אומר גרדוס כי "אני די בטוח שחוק ההסדרים הוא אחד המשמעותיים ביותר שקידמו פה בשנים האחרונות, אבל כמו שאמר שר האוצר - צריך לזכור ש-3.5 שנים לא התקיים דיון על התקציב, לא אושרו רפורמות, והדברים האלה הם לא בשביל משרד האוצר, הם בשביל אזרחי מדינת ישראל.
"יש רפורמות מאוד חשובות בתחום יוקר המחייה, בתחום התעסוקה, בתחום הפיריון, אלו הדברים שהממשלה צריכה לעשות בין אם זה בחוק ההסדרים או בחקיקה רגילה כמו חקיקת המטרו למשל, אני חושב שהכנסת תוכל להתמודד עם ההיקף הזה. צריך לזכור גם שפיצלנו חלק גדול מהחוק עוד לפני הדיון לחקיקה רגילה. אני חושב שזה יכול מאוד להתקדם ונראה במהלך הדרך".
גרדוס: "הרפורמה בחקלאות חד משמעית יוצאת לדרך"
בנוגע למטרו, הסביר גרדוס כי "חוק המטרו הונח ויצביעו עליו היום בקריאה ראשונה לצד חוק ההסדרים, והוא יידון בוועדה מיוחדת שהוקמה לצורך הנושא הזה. אנחנו בטוחים שהנושא הזה יקודם ויעבור באמת בהקדם. זה פרויקט חשוב, פרויקט לטווח ארוך שיפתור הרבה בעיות בגוש דן.
"יש לנו גם את רפורמת הגודש שאמורה לדאוג לצד הביקוש ולרסן את ביקוש הכניסה לגוש דן, יחד עם השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית. לכן בנושא הזה אני חושב שיש מיקוד מאוד משמעותי לממשלה. נכון שיש בחוק ההסדרים תוכן רב של רפורמות שלא נגעו בהם הרבה שנים, אבל אני חושב שזו בעצם הבשורה.
גרדוס התייחס להסכמות על רפורמת החקלאות שקוצצה: "היא חד משמעית יוצאת לדרך כמו שאמר שר האוצר. היא מורכבת משני חלקים - החלק המרכזי של הרפורמה הוא הוזלה של הפירות והירקות, זה שוק של מעל 20 מיליארד שקל והוא יוצא לדרך מיידית.
"החלק של ההטלה של ענף הביצים שהוא שני מיליארד שקל - כעשירית משוק הפירות והירקות - הוסכם שהוא יקודם תוך שלושה חודשים בתהליך של הידברות. יש פה רגישות קצת יותר גבוהה בנושא הזה וגם שם אני בטוח שנגיע להסכמות, גם אם זה ייקח עוד מספר חודשים. אבל לצורך העניין הרפורמה יוצאת לדרך במלואה ואני מניח שבתקופה הקרובה אזרחי ישראל יוכלו לצרוך גם פירות וירקות מגוונים וגם זולים, כמו שנעשה ברוב מדינות העולם המפותח.
"לגבי הרגולציה, הנושא נמצא כרגע בדין ודברים. גם זו רפורמה מורכבת, אני ער לביקורת שיש בנושא הזה. אנחנו יודעים להסביר למה היא רפורמה מאוד חשובה ואני חושב שהוויכוח לגבי הרפורמה הוא לא אם היא חשובה או לא, אלא הדרך שבה היא תתקדם, וגם בנושא הזה אני מניח שיהיו הסכמות, כי בסופו של דבר כל חברי הממשלה שהצביעו בעד התקציב יודעים שהנושא הזה חשוב".
עוד אמר כי "תמיד יש קשיים והם ימשיכו להיות גם אחרי התקציב הזה וגם בשנים הבאות. אבל מי ייהנה מהתקציב? 1.8 מיליארד שקל לקצבאות הנכות, 1.5 מיליארד שקל להשלמת הכנסה לקשישים, 300 מיליון שקל קצבאות לניצולי שואה, מעל מיליארד שקל השקעה בנכי צה"ל. אני בהחלט חושב שיש אלפי או מאות אלפי אנשים שיהנו ישירות מהתקציב הזה וגם האנשים שייסעו במטרו וייכנסו לגוש דן בקלות יחסית במקום לחכות שעה בתור בפקק - גם הם יהנו. יש גם את אותם אנשים שייהנו מבתי החולים בפריפריה שייבנו. כל אותם אנשים ייהנו מהתקציב הזה ואני חושב שהוא נכון ומאוזן ואני מאוד מקווה שהכנסת תאשר אותו בצורה כמה שיותר מיטבית".
קארה: כל הישג לקבוצת לחץ הוא על חשבון כלל הציבור
גם ח"כ אביר קארה מימינה התראיין הבוקר לאולפן ynet ערב ההצבעה בקריאה ראשונה על התקציב וחוק ההסדרים, ואמר כי "לצערי דווקא המפלגות החברתיות, שחרטו על דגלן את מה שנקרא את התמיכה או הסיוע לשכבות החלשות, דווקא הן אלה שפוגעות בשכבות החלשות, ולצערי הן גם מפרסמות את זה כהישג. כל הישג לקבוצה קטנה הוא הישג על חשבון כלל הציבור במדינת ישראל. צריך לדעת גם לזכור את זה".
קארה הוסיף כי "הביקורת שלי היא שכבר סיכמנו, גם בהסכמים הקואליציוניים וגם בליל ההסדרים בממשלה, את כל הפרטים לגבי אותם דברים שעולים היום להצבעה. שום דבר מהדברים שנמצאים שם הוא לא חדש".
בנוגע לשאלה האם הביקורת שלו מופנית בעיקר למפלגות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, אומר קארה כי "בימים האחרונים הם ניהלו קמפיין שבעיניי היה קמפיין שהוא נגד הציבור הישראלי, נגד הסכמות בתוך הממשלה, ואני קורא להם לעמוד בסיכומים ובהסכמות שהם עשו. בימים האלה דרך אגב הגיעו להרבה מאוד פשרות והגיעו להרבה מאוד דברים לטובת אותן מפלגות, ובכל זאת אני קורא להם לבוא ולהצביע בעד התקציב כפי שהוא".
"יש פה רפורמות מרחיקות לכת ויש פה הזדמנות. כל משבר כמו הקורונה הוא הזדמנות לעשות דברים מאוד גדולים. זאת ההזדמנות שלנו ואני מאוד מקווה שאף אחד לא ימצמץ. צריך לזכור, כל הדברים שעליהם דיברו בימים האחרונים הם דברים שמתאימים לדיונים בוועדות. היום יש קריאה ראשונה, אחרי קריאה ראשונה החוק הולך לדיונים בוועדות עד קריאה שנייה ושלישית. יש מספיק זמן לעשות את השינויים באופן דמוקרטי, לדון בנושאים המרכזיים בתוך החוק, להגיע להסכמות ובסוף להגיע לקריאה שנייה ושלישית ובעזרת השם להביא תקציב לכל מדינת ישראל ב-14 בנובמבר".
זה יעבור או לא יעבור היום לדעתך?
"אני חושב שזה יעבור, כמובן שהדברים צריכים לעבור כפי שהם עכשיו ולא לעבור עוד שינויים, כבר הסכימו על כל הדברים האלה ואין טעם לעשות שינויים נוספים".
גרדוס: "הממשלה מתמקדת בלאפשר לעסקים לעבוד"
על הביקורת החריפה נגד הממשלה והאוצר בפרט בנוגע להיעדר סיוע מספק לעסקים בתקופה הזו, אומר ראש אגף התקציבים באוצרגרדוס כי "אנחנו קשובים לביקורת ואנחנו גם מסייעים ונמשיך לסייע. אני חושב שהדבר שהכי חשוב זה לאפשר למשק לעבוד לצד הקורונה. אין מה לעשות, אנחנו כנראה נהיה עם הקורונה במשך תקופה ארוכה, ומה שהממשלה הזאת עושה ואני חושב עושה בהצלחה גדולה בדחיפה של שר האוצר, זה לאפשר לעסקים לעבוד.
בצל נתוני האבטלה הלא טובים שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם שיעור האבטלה עלה ל-8.1% במחצית הראשונה של אוגוסט, אומר גרדוס כי "חשוב לאפשר גם לעובדים לעבוד. בסגרים הקודמים נפלטו מאות אלפי עובדים לאבטלה. החל"ת הוא תשלום חלקי ואנשים צריכים לעבוד, עסקים צריכים לפגוש את הלקוחות שלהם וזה מה שאנחנו מנסים לעשות".
ומה אתה אומר לאנשי התרבות שדורשים פיצוי על ההגבלות הנוכחיות שפוגעות בהם?
"אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן, ואני חושב שאתם יכולים לראות, גם בתמונות, שאירועי התרבות מתקיימים גם מתקיימים עם אלפי אנשים וזה לא טריוויאלי בכלל. אנחנו כמדינה מממנים מעל חצי מיליארד שקל של בדיקות בחודש כדי שאנשים יוכלו להיבדק, להרגיש בטוחים ושלא נדבר על חיסונים שהשקענו מיליארדי שקלים ואנחנו ממשיכים להשקיע כדי שאנשים יוכלו לחיות בבטחה במדינה הזאת.
"גם אירועי התרבות מתקיימים, זה נכון שאנחנו במצב של הסתגלות לתו הירוק, אני מזכיר שהוא התחיל רק לפני כ-10 ימים. אבל עדיין, אנחנו רואים שגם עסקי התרבות ממשיכים לעבוד, אנחנו חושבים שזה דבר שגם הם יסתגלו אליו בצורה יותר קלה. אנחנו מנגישים יותר נקודות בדיקה וזה הסיוע המרכזי שאנחנו רוצים לספק למשק, את היכולת לעבוד ולהרגיש חיים נורמליים לצד הדבר הזה שנקרא מגפת הקורונה.
"יש כבר עכשיו סיוע גם לענפי התיירות, גם לענפי התעופה, ושוב, אנחנו מסבסדים בדיקות לילדים עד גיל 12 במעל 300 מיליון שקל בחודש, אנחנו מסבסדים בדיקות לאזרחים, אנחנו עוזרים במגוון של דברים, בהכשרות מקצועיות, בסיוע לעסקים פרטנית. אבל ברמת המשק מה שצריך לדאוג זה שהמשק יעבוד, שהזמרים יופיעו, שאירועי התרבות יהיו פתוחים וזה מה שאנחנו מנסים לעשות".
בנוגע לשאלה מה תהיה רמת הפיצוי במקרה של סגר, אומר גרדוס כי מדובר בשאלה תיאורטית. "אני לא חושב שנגיע לסגר, אני חושב שהממשלה הוכיחה בצורה מעוררת הערצה לדעתי שאפשר להתמודד עם המגפה הזאת גם בלי סגר. תראו, המשק פתוח, בשלושת הגלים האחרונים המשק לא היה כל כך פתוח והחולים הקשים נמצאים עכשיו בחצי מכמות החולים הקשים מהגלים הקודמים ולכן אני חושב שזה המיקוד שלנו, זה מה שאנחנו צריכים לעשות, כמובן לצד קידום התקציב שבאמת יסייע גם למשק, גם לעסקים, גם לאזרחים, אלה הדברים שאנחנו כרגע ממוקדמים וזה מה שאנחנו עושים כרגע במשרד האוצר ובממשלה".