1 צפייה בגלריה
עיתונות תקשורת אילוס אילוסטרציה
עיתונות תקשורת אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית משפט השלום בעפולה דחה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש מורה מעפולה נגד העיתון המקומי "עובדה", שדיווח כי מחנך בעמדה בכירה הוצא לחופשה לאחר שאחת התלמידות התלוננה כי ביצע בה מעשה מגונה. השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס קבעה שלא ניתן לזהות אותו מהכתבה ושהנתבעים זכאים להגנת אמת בפרסום.
ביולי 2016 פורסמה בעיתון כתבה שבה דווח כי מורה מעפולה חשוד במעשים מגונים בתלמידות. נכתב כי "סערה במוסד חינוכי דתי בעפולה, מחנך בעמדה בכירה ומכובדת הוצא לחופשה, אחרי שאחת התלמידות התלוננה כי ביצע בה מעשה מגונה... הנציבות אמורה להחליט מה ייעשה באיש, שהוצא לחופשה עד הודעה חדשה. יצוין כי מדובר במחנך מוכר גם מחוץ לכותלי בית הספר, אב למשפחה מרובת ילדים".
בתביעה שהגיש המורה כארבע שנים לאחר מכן הוא טען באמצעות עו"ד דב הירש שהעיתון לא ביקש את תגובתו לכתבה ואם היו פונים אליו היו מבינים שכבר חזר לעבודתו והתלונה התבררה כלא נכונה. הוא תבע פיצוי של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק בגין שני פרסומים: בעיתון המודפס ובעמוד הפיסבוק של העיתון.
העיתון ובעליו, שיוצגו על ידי עו"ד שושנה אטד ועו"ד נורית פורטל, טענו מנגד ששמו של התובע לא אוזכר בכלל באותה כתבה. לדבריהם קמה להם הגנת אמת בפרסום ונגד התובע אכן הוגשה תלונה. עוד הם טענו כי התביעה הוגשה באיחור של שנים ממועד פרסום הכתבה והוסיפו כי הידיעה פורסמה גם בעיתון "מעריב" אך התובע לא הגיש נגדו תביעה.
השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס קבעה שהנתבעים צודקים בכך שלא ניתן לזהות שמדובר בתובע ודי בכך כדי לדחות את התביעה. כל שצוין בכתבה הוא כי אותו מורה הוא מחנך בכיר בבית ספר דתי בעפולה ואב למשפחה מרובת ילדים. היא הוסיפה שאין בפרטים כדי להביא לזיהוי שכן שמו ושם בית הספר לא אוזכרו, ובחקירתו הנגדית הודה התובע כי יש כמה בתי ספר דתיים בעיר.
עוד כתבה השופטת כי גם אם ניתן היה לזהות את התובע בכתבה, עדיין עומדת לנתבעים הגנת אמת בפרסום. זאת מאחר שהמורה הודה למעשה כי הייתה תלונה של תלמידות נגדו וכי נוהלה חקירה במשטרה. כמו כן, התובע אכן הושעה כפי שצוין בכתבה, וטענתו בחקירה הנגדית כי לא קיבל מכתב רשמי על השעיה היא עדות מיתממת ולא משכנעת.
בפסק הדין צוין כי התובע התנהל בחוסר תום לב כשהגיש את התביעה ארבע שנים אחרי הפרסום. כשנשאל על כך טען כי בתו חלתה והוא לא היה פנוי לטפל בתביעה, אך בהמשך הובהר כי היא חלתה רק ב-2019 והיו לו שלוש שנים תמימות קודם לכן להגיש את תביעתו. כמו כן, ניכר שהגשת התביעה נגד הנתבעים מגמתית שכן התובע לא הגיש תביעה נגד "מעריב" שגם פרסם ידיעה אודות החשדות. התובע חויב בהוצאות בסך 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד דב הירש • ב"כ הנתבעים: עו"ד שושנה אטד ועו"ד נורית פורטל • ynet הוא שותף באתר פסקדין