כחלק מההליכים לקראת אישור תקציב המדינה, הציג הערב (ד') משרד האוצר בפני ראש הממשלה, נפתלי בנט, את עיקרי השינויים המבניים שיתלוו לתוכנית הכלכלית לשנים 2021-2022.
התוכנית, אשר כפופה לשינויים ומשא ומתן עם המשרדים, נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי, בין היתר על ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד. התוכנית טעונה את אישור הממשלה.
הפחתת יוקר המחיה
חשיפת המשק לייבוא ורפורמה בתקינה על ידי התאמה לסטנדרט בינלאומי - כלומר, מוצר שעומד ברגולציה האירופאית ומשווק באירופה יוכל להימכר בישראל. כמו כן, מעבר להצהרה - הכוונה לכניסת יבוא לישראל על בסיס הצהרה ולא בדיקה מקדימה, וכן העברת כלל מוצרים החייבים בתקן רשמי מבדיקה מקדימה להצהרה. באשר למסלול יבוא מקביל - קביעת חובה לרגולטורים לייצר מסלול ליבואנים מקבילים, שלא באמצעות מסמכי מקור מהיצרן.
אימוץ דו"ח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות
בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 ועל מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית, כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.
שינוי מבני שוק התעסוקה
על מנת לתת מענה כולל, מותאם ואיכותי לטיפול בדורשי עבודה, מומלץ לאחד את הגופים והיחידות הממשלתיות שעוסקות בתחום התעסוקה (מסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה ואת שירות התעסוקה) עם זרוע עבודה ובכך לצמצם כפילויות, ליצור מסע לקוח ברור וקל ומעקב ובקרה על נתונים.
בנט, סער, ליברמן וקארה במסיבת עיתונאים כלכלית והצגת התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה והביורוקרטיה
(צילום: לע"מ)
תוכנית לקידום צמיחת ההייטק והמובילות הטכנולוגית של ישראל
מתוך מטרה לחזק את ענף ההייטק, להביא לצמיחה, הגברת הפריון והעמקת ההיבטים החיוביים של הענף, מוצעים מספר צעדים: אשרור תכנית ה-AI הלאומית; פישוט והסרת חסמים בירוקרטיים לעידוד מיזוגים ורכישות, הסרת חסמים, עידוד השקעת אנג'לים ופטור על מס עבור ריבית על הלוואה מגוף פיננסי זר; הגדלת האפשרות של חברות הייטק להרחבת בסיס הפעילות בישראל; הקמת צוות לבחינת הסרת החסמים בפני צמיחת שוק ההייטק; השתתפות ישראל בתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי; אישור תוכנית להגברת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה.
ייצוא קנאביס
בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בקנאביס לשימוש רפואי במדינות רבות בעולם ובכללן גם בישראל. במקביל, צוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי למדינת ישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת המו"פ, רמת הידע ורמת הרגולציה בתחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים ואף לסטנדרט בינלאומי. עם זאת, נראה שלאור חסמים שקיימים בתחום, פוטנציאל זה טרם מומש.
מטרת ההחלטה לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות הייצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לשמירה על ביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.
הסבת משרדים למגורים
ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר, שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע, במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units). הצעד יגביר באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית במימוש המקרקעין, לרבות יתרת שטחי התעסוקה, ייתן מענה לצורך בשטחי ציבור ויאפשר להוסיף לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימוש אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי בלב אזורי הביקוש.
רישוי עצמי בבינוי
היתר בנייה הוא שלב הביניים בין תוכנית מאושרת לבין הבנייה בשטח. כפי שפורסם לאחרונה בדו"ח מבקר המדינה, הליכי הוצאת היתר בנייה בישראל ארוכים מאוד ומהווים צוואר בקבוק במאמצים להגדלת היצע הדיור. בכדי להתמודד עם בעיה זו, הצעת חוק רישוי עצמי נועדה לאפשר מסלול מקביל למסלול הרגיל בוועדה המקומית. במסגרת מסלול זה, אדריכל מנוסה יוכל לחתום על היתר בנייה במקום הוועדה המקומית. היתרים במסלול זה יחויבו לקבל אישור מכון בקרה, וזאת במטרה לוודא את ההיבטים הבטיחותיים במבנה.
מבקר המדינה בדק: ייעול הליכי רישוי הבנייה
(קרדיט: משרד מבקר המדינה)
רישוי עסקים
כיום ישנם בישראל כ-190,000 עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק, מוצע להקים ועדה מאסדרת לרישוי עסקים. הוועדה תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, כל זאת תוך שמירה על שלום הציבור ובריאות הציבור.
בנקאות פתוחה
אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט, והפיננסית בכלל, הוא המונופול בו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע הפיננסי של הלקוחות. החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם.
למעשה מדובר במעין "ZAP בנקאי" שיחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסיים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית.
ייעול מערכת המשפט
היום ההליך המשפטי בישראל ארוך ויקר בהשוואה בינלאומית. ההליך האזרחי בישראל אורך 1,000 ימים ועלותו מוערכת בכ-25% משווי התביעה. הדבר מביא לכך שהציון הבעייתי ביותר במדד עשיית עסקים הוא מדד אכיפת החוזים. על פי מחקרים, להתארכות משך הדיון ועלותו יש השלכות כלכליות של מיליארדי שקלים בשנה על המשק הישראלי ועל יכולות לעשות עסקים. לכן, מוצע לפעול להורדת עומס ולייעל הן את ההליך הפלילי והן את ההליך האזרחי, על ידי מעבר להקלטות בתי משפט (בניגוד לעולם, בישראל הפרוטוקול המחייב כיום הוא מוקלד), מעבר להיוועדות חזותית בהליך פלילי ומעבר להליכי בוררות חובה בתביעות "פח אל פח" בין חברות ביטוח וחברות ליסינג.
שיפור התחבורה הציבורית
בין ההצעות שהציג האוצר בפני ראש הממשלה בתחום התחבורה הציבורית, היו הפחתת הרגולציה בתחבורה הציבורית, הפחתת מגבלות על הפעלת שירותי תחבורה פרטיים בדגש על מעסיקים ורשויות מקומיות, ייעול השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית, הקמת יחידה לאכיפה בנת"צים במשרד התחבורה לצד אכיפה בנת"צים באמצעות אמצעי תיעוד שיותקנו באוטובוסים. הכוונה להטיל אגרות גודש לא נכנסה לתוכנית שהוצגה הערב.
באשר לפרויקט המטרו - הוצע לתת אישור עקרוני לקידומו בעלות של 150 מיליארד שקל, לצד יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלו"ז הנדרש למשק ותכלול, בין היתר, תעדוף והיערכות של כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים.
