מתקפת פתע על ישראל: עשרות בני ערובה נחטפו - משדר מיוחד ריאיון עם בת שבע אמו של אדיר שנעדר
(צילום: ירון ברנר)
עקב המצב המיוחד שהוכרז בעורף, מצב מלחמה, בשל חדירת מחבלים לשטח ישראל וירי טילים מאסיבי על שטח גדול ממדינת ישראל, כולל הנגב, גוש דן ואזור ירושלים - מעבר למספרם הרב והמצער של ההרוגים והפצועים, ומעבר לנזקים הקשים לרכוש, שנגרמים מירי הטילים - צפויים שיבושים נרחבים בפעילות המשק. מאות אלפי עובדים צפויים להישאר בבתיהם עם הילדים שלא ילמדו ובשל קושי או סיכון להגיע למקומות העבודה, שחלקם, כמו מסעדות, בתי קפה וחנויות, לא יפתחו היום.
בכל הקשור לנושא התייצבות לעבודה יש להישמע להוראות פיקוד העורף לפי אזור המגורים ובכל מקרה שבו הצבא מודיע כי לא ניתן להגיע למקומות עבודה - ישולם פיצוי לעובדים, אף שהאזורים שבהם ייקבע פיצוי כזה יצטרכו להיקבע בחקיקה בכנסת. שר הביטחון יואב גלנט, הודיע אמש כי החליט להרחיב את המצב המיוחד בעורף לכל רחבי מדינת ישראל, ורה"מ נתניהו הודיע כי ישראל במלחמה.
מנהל רשות המסים היוצא, ערן יעקב, שמקיים בימים אלה חפיפה עם מחליפו, שי אהרונוביץ, הסביר ל-ynet כי הכרזת מלחמה באופן רשמי תחייב חקיקת תקנות מיוחדות בכנסת. לפיהן יוכלו אזרחים, מעבר למי שמתגוררים במה שמוגדר ישובי ספר קרובים לגבול, לתבוע פיצויים על נזקים כלכליים עקיפים שנגרמו להם בגין המלחמה. חקיקה כזאת צפויה בכנסת רק לאחר סיום כל אירועי הלחימה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עקב המצב הביטחוני, שר העבודה יואב בן צור חתם אמש (שבת) על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשע"ח, שמשמעותו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז "במצב מיוחד בעורף" בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בנוסף, חתם היום שר העבודה יואב בן צור על היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות בשמירה.
מדובר במפעלים המספקים מוצרים /שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכד'. המשמעות של הצו היא שבמידת הצורך ניתן יהיה לגייס את העובדים לקיום המשק החיוני בשעת חירום.
אנו מביאים כאן שאלות ותשובות המתבססות על הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וחוק שירות עבודה בשעת חירום, לפיו פוצו העובדים גם בעבר ובעזרתו של עו"ד גדעון רובין, בעל משרד המתמחה בדיני עבודה.
האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל אירוע מלחמתי יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד. דוגמאות בהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם: בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז הרלוונטי יהיו זכאים לשכר.
למשל, בעניין זה היה צו הרחבה בהסכם קיבוצי במבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכדומה. במקרים אלה חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקומות העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה וזה המצב שצפוי גם עתה.
עובדים שלכאורה זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי עליהם לפנות בבוא העת כדי לקבלו?
על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם, כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל בכפוף להסכמות, בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים על נזק מלחמה ונזק עקיף.
האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?
עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך. בחוק הגנה על עובדים בשעת חרום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (זאת עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף באזור מגוריהם.
עו"ד רובין מסביר כי הפיצוי יינתן בתנאי שהילד בחזקתך הבלעדית או שבן או בת הזוג אינם יכולים להשגיח על הילד והם אינם נעדרים מעבודתם. עם זאת, אם במקום העבודה יש סידור נאות לילד, לא ניתן להיעדר מהעבודה.
האם הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית ולא עבדו יהיו זכאים לפיצוי?
לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום.
אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה, האם יהיו זכאים לשכר?
תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים בעקבות אירועים ביטחוניים ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, בהתאם לתקדימי העבר, יהיו זכאים לתשלום שכר. אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובדים לא הגיעו לעבודה, הם לא יהיו זכאים לשכר בכל מקרה.
עו"ד גדעון רובין מסביר כי בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור לפטר עובד שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. על אף האמור, למרות ההיעדרות המוצדקת - במקרה כזה העובד לא יהיה זכאי לשכר בגין היעדרותו, אלא אם הושגה הסכמה ספציפית עם המעסיק או שיחוקקו תקנות מיוחדות שיחייבו את המעסיק לשלם את שכר העובד.
ככל שמדובר באזורים בהם לא הוטלה מגבלה על הפעילות, עובד לא יהיה רשאי להיעדר מן העבודה ללא הסכמת המעסיק, אלא אם הוא זכאי להגנות מכח החוק (למשל הורה הנעדר לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 עקב סגירת מוסד החינוך בו לומד), והיעדרות בנסיבות כאלו מהווה עבירת משמעת. במקרים כאלו, ניתן יהיה לפטר עובד או לנכות לו את ימי ההיעדרות משכרו או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר. יש לציין, שככל שהמעסיק החליט, על דעת עצמו, להורות לעובדים שלא להגיע לעבודה למרות שלא הוטלו מגבלות – תחול עליו חובה לשלם שכר לעובדים.
מה דינם של עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"?
בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם כאמור על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו עובדים במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל ומזון - ממשיכים לעבוד כרגיל. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.
האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?
חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין ולא יהיה שום תוקף לפיטורים. ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
האם מותר לפטר עובדים שקיבל צו 8?
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
האם בעל עסק צריך לשלם משכורת לעובד שגויס למילואים עקב המצב הביטחוני?
על פי רוב, עובד אשר נקרא לשירות מילואים, כולל בקריאה בצו חריג, יהיה זכאי לתגמול מהמוסד לביטוח לאומי בגובה שכר העבודה הרגיל (עובד עצמאי - בגובה הכנסתו הממוצעת), בכפוף לוותקו ולמשך תקופת המילואים.
במקרים שונים, כאשר מדובר בעובד שכיר או שלכל הפחות בעובד שכיר אשר עבד 75 ימים לפחות בשלושת החודשים שקדמו לתחילת שירות המילואים - התגמול יינתן לעובד באמצעות המעסיק, בסכום השכר שהיה משולם לו לולא שירת במילואים. כלומר, על המעסיק יהיה להשלים לעובד את ההפרש שבין התגמול שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, לבין הסכום ששילם לעובד על חשבון התגמול. דין התשלום שהועבר לעובד כדין שכר עבודה.
מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא להגיע לעבודה (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות).
במידה שבמפעל יש חדר ממוגן, והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן - אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.
בכל מקרה אמרו היום ברשות המיסים, כי כפי שהיה באירועים בטחוניים קודמים, צפויה חקיקה מיוחדת. "אם מדובר ביישובי ספר בעוטף עזה, והאירוע עומד בכללים שנקבעו בחקיקה ובתקנות בעבר - ישולם פיצוי כדין. לתשלום פיצו ביישובים שאינם ישובי ספר, נדרש קידום חקיקה בתקנות כדי לפצות את האזרחים שיתבעו פיצוי".
ומה על פיצוי עקיף לעצמאים ובעלי עסקים, עבור נזקים שנגרמים לעסק כגון סגירת מסעדה, בית הארחה או חנות באזור הנתון לאיום מלחמתי?
על פניו, החוק אינו מעניק פיצוי לעובדים עצמאים או לבעלי עסקים בגין אובדן הכנסותיהם בשל המצב הבטחוני. במקרים דומים בעבר, יצאו הוראות ביצוע של רשות המיסים שאפשרו לבעלי עסקים שנגרם להם נזק עקיף, להגיש תביעה לפיצויים.
כאן יהיה צורך שהכנסת תחוקק חוק מיוחד שיבהיר אלו אזורים היו נתונים לסיכון. המצב כאן משתנה. לעיתים מדובר בעוטף עזה ולעיתים, כמו במבצע "שומר החומות", גם באזורים כמו עכו ולוד. לעיתים מדובר ביישוב מסוים, שבו נגרמו נזקים עקיפים. גם אי פעילות הכרחית בשטח חקלאי ולכן פגיעה בתוצרת מזכה בפיצוי.
בכל מקרה פיצוי ייקבע על ידי מס רכוש רק לאחר בחינת כל מקרה לגופו ויעברו בוודאי שבועות אחדים לפחות עד שישולם לניזוקים אם יאושר.
מה השוני אם הממשלה מכריזה על מלחמה לעומת מבצע צבאי?
אם הממשלה תכריז כי האירועים הביטחוניים הנוכחיים הם מלחמה יהיו כל אזרחי המדינה שניזוקו מהלחימה (יצאו למילואים, הכנסתם מהמסעדה ירדה וכו') זכאים לפיצויים, לעומת המצב במבצע צבאי שבו מוגדר בחוק עד לאיזה מרחק מהגבול זכאים אזרחים לפיצוי עקיף על נזקים. בכל מקרה, מירי טילים גם היום זכאים כל האזרחים לפיצויים ללא התחשבות באיזור מגוריהם.
פורסם לראשונה: 19:14, 07.10.23
