הודעתה בסוף השבוע של ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ) על פרישתה מהקואליציה, הכניסה שוב את המערכת הפוליטית לכאוס, וגם גרמה להעלאת מחיר תמיכתם של הח"כים והמפלגות בתקציב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הערכות במפלגות, מחיר העברת התקציב בכנסת יגיע לכ-10-8 מיליארד שקל, בהתאם לגחמות הח"כים והמפלגות. חלק מהכספים הם "כספים קואליציוניים" שיופנו לסקטורים מקורבים, והיתר למען הציבור הרחב בדרכו אל הקלפי. הלחץ של הח"כים והמפלגות להיענות לדרישותיהם מוסבר בחששם שמדובר בתקציב האחרון (אם יאושר בכלל) לפני הבחירות. תביעות אלה לא כוללות דרישה לתוספות של עשרות מיליארדי שקלים של השרים עבור משרדיהם.
הממשלה תדון ב-16 ביוני בהצעת תקציב המדינה לשנת 2023, שתוגש לכנסת בסוף יולי, במגמה לאשרה בקריאה השנייה והשלישית עד 21 בספטמבר 2022. ואולם על רקע המצב הפוליטי הרעוע והיעדר רוב קבוע לקואליציה – אישורו הסופי של התקציב לא ברור.
הח"כים מריחים בחירות, שכן גם אם רינאוי זועבי לא תתמוך בקרוב בהצבעה לפיזור הכנסת, לקואליציה אין רוב אוטומטי בכנסת והיא תלויה בח"כים שפרשו או כועסים עליה (רינאוי זועבי, עידית סילמן), סיעת רע"מ שהקפיאה באחרונה את חברותה בקואליציה ואלי אבידר שמתקשה לחוקק את החוק שאוסר על נאשם בפלילים להרכיב את הממשלה.
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ ניר אורבך (ימינה) כבר הודיע ש"אם רינאוי זועבי תצביע נגד הקואליציה – העסק גמור". בעקבות המהלך של זועבי וסילמן – התאבון של הח"כים בעיקר בספסלים האחוריים להישגים תקציביים גבר. כדי לאשר את התקציב יהיה צורך להקצות תקציבים גם לפי דרישתה של סיעת הרשימה המשותפת שבאופוזיציה כדי לזכות בתמיכתה.
יתירה מכך, הרוב האוטומטי של הקואליציה בוועדת הכספים שתדון בתקציב ובמרבית סעיפי חוק ההסדרים קטן. היום יש 14 ח"כים בוועדה מתוכם 9 לקואליציה ו-5 לאופוזיציה, כאשר שני מושבים לאופוזיציה לא מאוישים. לאחר איוש שני המקומות על ידי הליכוד והציונות הדתית, אם רינאוי זועבי תצביע נגד סעיפים מסויימים בתקציב ובחוק ההסדרים נגד הקואליציה בוועדה יווצר תיקו 8:8. נכון שיהיה ניתן להחליפה אך במקרה כזה קיים חשש "לקרוע את החבל" עימה. במצב שכזה "כל חבר כנסת מלך" שפוזל אל הקלפי וידרוש להקצות כספים כדי לזכות בקולו של הבוחר.
הסיעות והח"כים כבר מנהלים כעת מו"מ עם שר האוצר אביגדור ליברמן לישום תביעותיהם בתקציב. ההערכה היא שברגע האחרון עם הגעת התקציב לכנסת בעוד חודשיים יועלו דרישות נוספות על ידי הח"כים. "כלכליסט" ערך מיפוי של התביעות המרכזיות של הסיעות כתנאי לתמיכתן בתקציב.
"להעלות את רמת החיים"
יש עתיד: מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) שאמור לגייס את הרוב בוועדה דרש בשבועות האחרונים מאגף התקציבים להקצות רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים בעלות של כ-450 מיליון שקל, וכן לישם את החזון שמוביל רה"מ החליפי יאיר לפיד "מיליון ישראלים להייטק". לפי הערכות הסכום הראשוני שיידרש לכך עומד על כחצי מיליארד שקלים.
בליאק גם תובע בשם יש עתיד את המשך הורדת הרגולציה לעסקים הקטנים, מאבק ביוקר המחייה ופתרון משבר הדיון שישומם ידרוש הקצאת כספים נוספת. "אני מצפה בקוצר רוח להגעת הצעת התקציב לוועדת הכספים, נעבוד בקצב מואץ כדי להכין אותה לאישור הסופי. הגענו להצלחות כבירות ברמת המאקרו בשנה האחרונה, המשימה הבאה - להביא את ההצלחה לכיס של כל אזרח, להעלות את רמת החיים", אמר. נוסף על כך דורשים שרי המפלגה תוספות תקציביות של מיליארדי שקלים למשרדי החוץ, הרווחה, שיוויון חברתי, תיירות ואנרגיה.
כחול לבן: המפלגה בראשותו של בני גנץ דורשת בעיקר להנהיג חינוך חינם מגיל אפס. הסיעה תעלה בקרוב דרישות נוספות. עלותה של תוכנית לסבסוד מעונות למשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים, שאותה מובילה שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, עומדת על כ-1.68 מיליארד שקל.
וזה עוד לא הכל: יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) דורש יחד עם הסיעה מליברמן ושר החקלאות עודד פורר להביא "רפורמה ממומנת ומוסכמת בחקלאות, וגם בתחבורה ציבורית" שמשמעותה שהאוצר יצטרך להקצות עוד מאות מיליוני שקלים סיוע לחקלאים ולחלשים הנוסעים בתחבורה הציבורית.
בלי קשר לכך, משרד הביטחון בראשות גנץ מקיים מו"מ עם האוצר לתוספת תקציב המוערכת בכ-7 מיליארד שקל. משרד הקליטה בראשותה של פנינה תמנו שטה ומשרד התרבות בראשותו של חילי טרופר יקבלו תקציבים נוספים.
מפלגת העבודה: המפלגה דורשת להגדיל את קצבאות הזקנה והעלות לכך מוערכת במיליארדים. זאת בנוסף להנהגת חינוך חינם מגיל לידה. חברת ועדת הכספים נעמה לזימי (עבודה) תובעת לחדש את "חוק הדיור הציבורי" שנחקק בעבר על ידי ח"כ רן כהן, ויפוג בסוף השנה, וכן להרחיב את פרויקט הדיור הציבורי. כמו כן היא דורשת הכרה בצעירים חסרי תמיכה משפחתית, למשל באמצעות סיוע בשכר דירה.
עוד היא דורשת להעניק תקצוב ארוחה יומית גם לחינוך הטכנולוגי והרחבה תקציבית למערך הפסיכולוגיה הציבורית. לזימי גם תובעת להקצות תקציב מיוחד להיערכות משק האנרגיה לתוכנית פינוי המזהמים במפרץ חיפה שעברה בממשלה, בעלות של כחצי מיליארד שקל. נוסף על כך שרי המפלגה דורשים תוספות למשרדיהם: תחבורה, ביטחון פנים ותפוצות.
מפלגות הימין בקואליציה: ימינה ותקווה חדשה דורשות להקצות תקציבים לבנייה בשטחים, סיוע לרשויות מקומיות בשטחים ועוד. בתקציב 2021-2 הצליחו סיעות הימין הצליחו להוסיף כספים בין היתר להתיישבות בשטחים, אכיפה בשטחי C, האוניברסיטה באריאל, מוסדות תרבות תורנית, הקמת מוסדות דת, תמיכות ביהדות מתקדמת, חטיבה להתיישבות, גרעיני משימה עירוניים ועוד. היקף הכספים הקואליציוניים שאושרו בתקציב 2021-2 הגיע ל-2 מיליארד שקל, וההערכה היא שבתקציב הקרוב הסכום יגדל ל-2–3 מיליארד שקל.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) שזוכה להערכה וגיבוי מליברמן מתכוון להוביל בתקציב ובחוק ההסדרים מהלכים להמשך התגמול למי שעובד ומשלם מסים, ולחיזוק מעמד הביניים. המשמעות עוד כספים למען הציבור. בנוסף, הוא פועל להחרפת הצעדים נגד מעלימי הון שחור. ההערכה היא שישראל ביתנו צפויה לדרוש להקצות כספים לחיילים משוחררים ולעולים כן לפריפריה.
מה הובטח לרשימה המשותפת?
מרצ: המפלגה דורשת היערכות רב שנתית הדרגתית להעלאה משמעותית של קיצבת הזיקנה וחינוך חינם מגיל אפס. עוד אמרו במפלגה כי בכוונתם לקדם תוכניות חינוך לחברה משותפת ופעולות למען הגנת הטבע, וכן למען להט"בים ונגד הטרדות מיניות. "נמשיך לתמוך בהעלאת תקציבים לסביבה, לבריאות ולרווחה", ציינה המפלגה. במרצ אמרו אתמול שרינאוי זועבי צפויה להישאר בקואליציה תמורת הקצאת כספים לחברה הערבית אך בכנסת העירו בתגובה שמאחר שהיא ח"כית בלתי צפויה, הדבר מגביר את סחטנות הח"כים האחרים מהקואליציה בהצבעות.
המפלגות הערביות: מפלגת רע"מ שבקואליציה דורשת להגביר את קצב הביצוע של הזרמת כספים לתוכנית החומש למגזר הערבי בהיקף של 30 מיליארד שקל. ברע"מ סופגים ביקורת נרחבת בעיקר מהרשימה הערבית המשותפת על ישיבתה בקואליציה ובלי הישגים תקציביים משמעותיים למגזר כמו גם במיגור הפשיעה במגזר הערבי (וגם בסוגיית עליית יהודים להר הבית) תתקשה להישאר בקואליציה. פועל יוצא מכך הוא עוד מיליארדי שקלים שיוקצו בתקציב 2023.
לפיד בונה על שיתוף פעולה מבחוץ בקואליציה ובאישור התקציב מצד הרשימה הערבית המשותפת ששניים מנציגיה התנגדו באחרונה להצעת אי האימון בממשלה. לפי פרסומים הובטחו לה 200 מיליון שקל לסלילת כבישים במגזר הערבי.
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) טוען בתגובה כי "פניתי למשרד התחבורה. לא כל פעולה בוועדות או פנייה לשר, או צילום ליד המעלית או במליאה הוא רשת ביטחון. מגוחך". מלשכת לפיד נמסר: "הממשלה פועלת לשיקום תשתיות שהוזנחו בכל רחבי הארץ. זוהי עבודתנו ולהבדיל מהממשלות הקודמות אנחנו גם מבצעים אותה". ואילו בימינה ציינו ש"הממשלה לא תישען על הרשימה המשותפת בשום סיטואציה, ואין מולם הסכמים כלשהם. המדינה דואגת לכלל אזרחיה ויש כאן ספין של פוליטיקאים להלביש על פעולות ממשלה שגרתיות תחפושת כאילו הן נובעות מהסכם פוליטי".
