14 אזרחים ישראלים הגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 2.9 מיליון שקל נגד שני ישראלים-קנדים, שלטענתם הונו אותם ושכנעו אותם להעביר סכומי כסף גדולים לקרן השקעות לטובת מיזמי נדלן במחוז אלברטה במדינה. בכתב ההגנה שהגיש אחד הנתבעים הוא טען שגם הוא נפל קורבן לעוקץ.
באמצעות משרד גולדברב-גרוס-זליגמן ושות' טוענים 14 הישראלים שהנתבע הראשי הציג עצמו כיזם נדל"ן מנוסה וכשותף מנהל בקרן השקעות המתמחה בתחום בקנדה, וכי הוא שכנע אותם להשקיע את כספים בקרן. הנתבע השני, לדבריהם, הציג את עצמו כשותף בקרן, מנהל הפיתוח העסקי שלה ועוד. התובעים ציינו שהגיעו לקרן בעקבות פרסומים שלה ברשתות החברתיות, ושהיא שהציגה את עצמה בשם המסחרי IOFI.
לדבריהם, כיום ברור שמדובר היה בהונאה ושכספם כלל לא שימש להשקעות. הם הוסיפו שבמהלך הדרך הנתבעים הציגו להם פוטנציאל לתשואות אדירות "על הנייר" במטרה למשוך אותם להשקיע כספים נוספים. בין היתר, הוצגו להם דפי מידע הנחזים להיות דו"חות כלכליים ועסקיים ותשואות צפויות, וההשקעה הוצגה כבטוחה וסולידית, מבוססת נתונים. כמו כן הובטחה להם ערבות בנקאית מלאה ובשום שלב לא נאמר להם שמדובר בהשקעה ספקולטיבית והרפתקנית.
"את מסכת הפיתוי, מצגי השווא והולכת השולל רקמו הנתבעים יחד והוציאו לפועל במשותף", כתבו. הם הוסיפו שעל בסיס ההסכמים שנחתמו איתם הם השקיעו סכום מצטבר של 2,681,989 שקל מכספם שאותו חסכו במשך שנים ארוכות ובעמל רב.
לדבריהם, לאחר העברת הסכומים החלו להתגלות סימני שאלה משמעותיים בנוגע לעסקה. כך למשל, כשרצו לברר את סטטוס הפרויקטים - הם נענו באופן לא קוהרנטי וספגו שלל תירוצים. הנתבע הראשי, ציינו, הסתיר את העובדה שהוא הזדהה בפניהם באנגלית בשם אחר כדי שלא יוכלו להתחקות אחר היסטוריית ההונאות שלו, כולל קיומם של הליכים משפטיים נגדו בגין מרמה, גניבה והפרת דיני ניירות ערך. הוא אף הסתיר את היותו מבוקש בארה"ב בגין אי-התייצבות והימלטות מבירור הליכים כנגדו.
בכתב הגנה שהגיש הנתבע השני הוא טען באמצעות עוה"ד יפית לבון וגלינה דוסקליוק שהוא עצמו נפל קורבן לנתבע הראשי שהונה ורימה גם אותו. הוא הוסיף כי נפל "בלשונו החלקלקה" אחרי שהראה לו תוכניות עסקיות, העברות כספים. לדבריו, הם הכירו באמצעות אדם שלישי שהחל לשווק את החברה ולמכור לו את העסקה. אותו אדם הציג את הנתבע הראשי כאיש עסקים מצליח וכריש נדל"ן.
עוד הוא ציין בכתב ההגנה כי ביקש מהנתבע הראשי להיפגש בקנדה כדי להתרשם מפעילות הקרן, ובכל פעם נדחה מחדש בטענות שונות. הוא הדגיש כי שימש בחברה כמנהל מכירות בלבד ובשום שלב לא היה שותף כפי שהתובעים מנסים להציגו.
לדבריו, בעקבות הפרשה הוא נשאר חסר כל, לא קיבל שכר עבור עבודתו ואף נדרש לעזוב את דירתו עקב אי-תשלום שכירות. נטען כי אף שהפך לקורבן על לא עוול בכפו, הוא סופג איומים על חייו וחיי משפחתו מצד חלק מהמשקיעים.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: משרד גולדברב-גרוס-זליגמן ושות'
• ב"כ נתבע 2: עו"ד יפית לבון ועו"ד גלינה דוסקליוק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין