לפני מספר חודשים הציגו שרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון תוכנית רחבה לענף הנדל"ן. התוכנית כללה שורה ארוכה של סעיפים עם משמעות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. ביקשנו מבכירי ענף הנדל"ן להביע את דעתם ועמדתם.
2 צפייה בגלריה
ענף במצוקה – על הממשלה להביא כמה שיותר עובדים זרים לאתרי הבנייה בישראל. עובדים זרים בפרויקט לפני המלחמה
(צילום: shutterstock)
"ראש הממשלה צריך להתערב אישית בנושא העובדים"
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "לצערי הרב הממשלה נכשלה כישלון חרוץ בנושא הבאת העובדים הזרים לענף. הממשלה הזו פוגעת בעצמה ולא עובדת בצורה מסונכרנת. משרד אחד עוצר את השני, ומי שסובל מזה אלו אזרחי ישראל, שיחכו חודשים רבים לדירה. עדיין אין שינוי דרמטי - נותרנו בלי העובדים הפלסטינים וגם בלי העובדים הזרים.
ראול סרוגוצילום: אילן בשורראש הממשלה או שר האוצר צריכים להתערב אישית בנושא העובדים, שכרגע מטופל רק על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות ההגירה ומשרד הפנים. הבעיה היא שיש רגולציה והמון סחבת שמונעות הבאה שלהם לענף. אפשר לתת לקבלנים עצמם להביא את העובדים, וזה יהיה הרבה יותר מהיר מכל רשות ממשלתית. הבעיה העיקרית היא שאין יד מכוונת. אין גורם אחד ממשלתי מוסמך שמנהל ומתכלל את האירוע וקובע סדרי עדיפויות, וככה לא בונים מדינה. יש דברים נוספים שצריך לעשות, כמו צמצום בירוקרטיה והורדת המס למשקיעים. אלו דברים חשובים ונכונים שיורידו את מחירי הדיור ויגדילו את היצע הדירות. ממשלת ישראל לא יכולה להמשיך לעצום עיניים נוכח המשבר שהיא הכניסה אותנו אליו".
אולפן ידיעות הנדל"ן - ראול סרוגו
"לקצר את הליכי הבירוקרטיה"
רון אבידן, מנכ"ל אזורים: "תוכנית הדיור שהוצגה, אכן נוגעת בכמה נושאים קריטיים בשוק הנדל"ן, כמו זירוז היתרים, הבאת עובדים זרים ותמריצים לשוק השכירות. יחד עם זאת לא נרשמה התקדמות רבה מאז פרסומה, וזאת על רקע מחסור חמור בהיצע, שבו המדינה מצויה ושצפוי להחריף באופן משמעותי. בהיבט של הבאת עובדים זרים, הבירוקרטיה הינה מסורבלת וארוכה מהרגיל, ולראיה מספרם המועט של העובדים שנכנסו לארץ, בזמן שהענף סובל עדיין ממחסור של מעל 100 אלף עובדים.
רון אבידןצילום: תמר מצפיהתוכנית צריכה לקצר את הליכי הבירוקרטיה, לא רק בנושא של עובדים זרים, אלא גם בהיבט של מתן היתרים וטופסי 4. על המדינה לאמץ 'שיטת מקלות וגזרים', שתייצר תמריצים חיוביים ושליליים עבור הרשויות להוציא היתרים במהירות. היזמים מתפקדים באי ודאות קיצונית ברמה העסקית. נוסף על סביבת ריבית גבוהה, תהליכים בירוקרטיים שאנחנו חוזרים ומציינים, אורכים עדיין זמן רב. להוציא היתר בנייה בישראל לוקח שנתיים-שלוש, אישור תב"ע יכול לקחת שלוש ואפילו 10 שנים. כל אלה מעמיסים על היזם עלויות נוספות, שגורמות לו במצב הנוכחי לשקול מספר פעמים אם לרכוש קרקע או אף גרוע מכך – למשוך היתר. דוגמה לכך היא תל אביב, יש 3,500 יח"ד שהקבלנים לא מושכים את ההיתרים שלהם, בין השאר בגלל קשיי מימון, סיכונים שטומנת התקופה הנוכחית ועוד".
"חסר מטה דיור שמתכלל את הפעילות בענף"
רונית שבירו, מבעלי קבוצת שבירו: "עצם התוכנית הוא מעשה מבורך. סוף סוף קיימת עבודת מטה מתכללת של מספר נושאים, ששוק הנדל"ן זקוק להם. אולם התוכנית כרגע מצוינת על הנייר בלבד, ואין מתווה מעשי פרגמטי בכל נושא. בנוגע להבאת הפועלים - ביקשנו שחברות הבנייה המבצעות יביאו את העובדים המקצועיים בעצמן. ולא כך הדבר.
רונית שבירוצילום: יח"צשוב נותנים זאת בידי חברות כוח אדם, שגוזרות קופונים על גבם של העובדים הזרים וחברות הבנייה. בנוגע להעמקת הסבסוד על הקרקע - עדיין לא פרסמו מכרזים שמעניקים יתרון לחברות מבצעות לגשת למכרזים, כשמרכיב הקרקע הינו שולי. גם בנוגע למכירת דירות בפרויקטים להשכרה לטווח ארוך, כבר מעל שנה קיימת החלטה לאפשר מכירה של 40% מהפרויקט לשוק החופשי, אבל עדיין לא נקבעו קריטריונים והוראות מפורטות. בתוכנית הממשלתית חסר מטה דיור שמתכלל את הפעילות של משרדי הממשלה השונים. בימים שהיה מטה דיור, הייתה כתובת אחת ליזמים לפנות ולבקש לפתוח חסמים, והעניין עבד יפה מאוד. מאז פיזור המטה וביטולו, נושא הדיור מטופל במשרדים השונים ללא יד מכוונת ובהרבה בלבול".
"ההבטחה לדירות ב־800 אלף שקל אינה ריאלית"
מריו זוזל, בעלים משותפים אלמוגים: "התוכנית לטיפול בענף הנדל"ן מתמקדת בעיקר בהוזלת מחירי הדיור על ידי הגדלת ההיצע. מדובר במשימה מורכבת, והיתכנותה מתאפשרת בטווח הארוך. לצערנו, בשנים האחרונות ישראל התמודדה עם מספר מערכות בחירות, ובעקבותיהן החלפה תכופה של שרים ודרג מקצועי העומדים בראש התחום, מה שמעיב על היכולת ליישומה.
מריו זוזלצילום: לילך רזאם נוסיף לכך את המחסור החמור בידיים עובדות, הרי שהענף בבעיה קשה. במסגרת התוכנית, הכריזו על מכירת דירות מוזלות ב־800 אלף שקל, וזאת מבלי שטרחו לציין היכן יהיה ניתן לרכוש אותן. אולם די בחישוב פשוט כדי להבין כמה אמירה זו מנותקת מהמציאות; בניכוי המע"מ, שהחל מהשנה הבאה יעמוד על 18%, אזי מדובר במחיר של 677,966 שקל לדירה. בניכוי 12% רווח יזמי קבלני עלות דירה תעמוד על 605,327 שקל, ובחלוקה לגודל דירה ממוצע בשטח של כ־100 מ"ר, המחיר למ"ר יעמוד על 6,053 שקל. מחיר שאמור לכלול תשלום עבור קרקע, פיתוח, מס רכישה, שיווק, פרסום, עלויות ליווי בנקאי ועוד. לכל הדעות, מחיר למ"ר שאינו ריאלי גם לאלה שלא חיים את התחום כמונו. התחושה קשה; תחושה של היעדר קול של מבוגר אחראי שייתן מענה אמיתי ולא פופוליסטי לכל הבעיות שלפתחנו".
"על הממשלה להציג תוכנית ארוכת טווח שתיצור יציבות"
אבישי בן־חיים, מנכ"ל רוטשטיין: "ההיסטוריה מלמדת שהצהרות ותכנונים לא בהכרח מתורגמים למעשים, והמציאות היא שהפער בין הביקוש להיצע ממשיך לגדול. על אף הנכונות, יש לבחון את המעשים במבחן הזמן. כדי 'לנער' את שוק הדיור ולהגדיל את ההיצע, על הממשלה להציג תוכנית ארוכת טווח, שתיצור יציבות עבור היזמים ובעיקר הרוכשים.
אבישי בן חייםצילום: עודד קרנינקודת המוצא העיקרית היא הקלה ופישוט הליכי הבירוקרטיה, כיוון שכיום תהליכי תכנון אורכים לעיתים שנים ארוכות. סיוע למשרתי מילואים ולאוכלוסיות נוספות הוא צעד מבורך, אולם התמודדות עם גרף הביקושים ללא מענה משמעותי לגרף ההיצע תביא לכל היותר לתוצאות קצרות טווח. ככל שחוסר הוודאות, הסרבול ועלויות התכנון והביצוע יגדלו, אין ספק שגם מחירי הדירות עבור צרכני הקצה יעלו".
"מרבית הפתרונות נוגעים לביקוש ולא להגדלת ההיצע"
איציק ברוך, מנכ"ל קבוצת יובלים: "הנתונים פשוטים, הביקוש גובר על ההיצע, וזהו מצב שיימשך כל עוד הממשלה לא תטפל בבעיות העומק של שוק הנדל"ן למגורים. ניתן לראות שהרוכשים שישבו על הגדר, מתחילים לרכוש דירות, וישנה מגמת התגברות בקצב הרכישות. מרבית הפתרונות נוגעים עדיין לביקוש ולא להגדלת ההיצע.
איציק ברוךצילום: כפיר זיוהתוכנית מהווה נקודת התחלה טובה בהבנה שיש צורך בתוכנית כוללנית, אך היא רחוקה מלענות על הדרישות גם לאחר חודשי מלחמה ארוכים וכואבים. קצב הבאת הפועלים לא מספק ביחס לצרכים, הבירוקרטיה עדיין מעכבת התקדמות בתוכניות, והסבסוד לרכישת קרקע, כפי שראינו, לא מסייע להורדת המחירים. על התוכנית לתת ביטוי מעשי להגדלת ההיצע לאורך זמן, לקצר תהליכים וכמובן, יש לזכור את עשרות אלפי מפונים, שטרם קיבלו מענה מספק מצד המדינה".
"הרעיון להפוך את הרשויות לשותפות לקידום הבנייה מצוין"
יוסי פרשקובסקי, יו"ר פרשקובסקי: "תוכניות נדל"ן שהמדינה והממשלה יזמו, הוכיחו עצמן לאורך השנים, אף אם לא היו מושלמות. אלה עדיין תוכניות שעזרו מאוד לרוכשים מחד וליזמי נדל"ן מאידך. קיים מחסור רציני בעובדים, היות שהענף היה מבוסס באופן מהותי על פלסטינים, והתלות הזאת במיוחד בימים אלו בעייתית.
יוסי פרשקובסקיצילום: טל גבעונילכן נכונה החלטת הממשלה להביא עובדים מהודו וממקומות אחרים, ויפה שעה אחת קודם. כמו כן הרעיון להפוך את הרשויות לשותפות לקידום הבנייה הוא מצוין, כי נכון להיום רשויות לא ששות לקדם בנייה בתחומן, מהסיבה שהן מפסידות מפרויקטים כאלה. ברגע שהמדינה תיתן מענקים לרשויות על קידום פרויקטים נדל"ניים, הרשויות יקצרו את הבירוקרטיה ויהיו שותפות מלאות לקידומם המהיר".
"מעבר להצהרות, יש לראות שדברים קורים"
יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: "התוכנית שהוצגה היא צעד בכיוון הנכון, אך מעבר להצהרות, יש לראות שדברים קורים בפועל ובאופן מיידי. מהלך כמו סבסוד הוצאות פיתוח בפריפריה וקרקעות משלימות להתחדשות עירונית יכול לעזור ליזמים בכדאיות הכלכלית, אבל הוא לא מספיק, אם הכול נתקע בסוף במסדרונות הבירוקרטיה. כמו כן פרויקטים רבים אינם מתקדמים בשל הליכי תכנון מסורבלים מול הרשויות, ושם, ידוע לכולם, נמצא צוואר הבקבוק.
יקי אמסלםצילום: איציק שוקלנושא הגדלת מכסות של עובדים זרים בענף הבנייה הוא כמובן חשוב, אבל אני סבור שצריך לייצר בהקדם תוכנית ארוכת טווח להכשרת הדור הבא של עובדים מקומיים לענף. עוד חסרה בתוכנית התייחסות לקידום תוכנית אב לדיור להשכרה בר־קיימא, נושא שהוא צו השעה. מחירי הדירות הוציאו ציבור גדול אל מחוץ למעגל הרוכשים, ויש לדאוג עבורם לפתרונות מגורים באופן מיידי, כפי שנהוג בעולם המערבי. את המהלך יש לעשות בד בבד עם מתן תמריץ ליזמים, הטבות מס וריביות מועדפות, ובכך להפוך את האפיק לכדאי עבור כולם".
"התוכנית לא הביאה בשורה"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן: "התוכנית שאושרה בממשלה טובה. היא נוגעת במגוון תחומים במטרה 'לשמור על הרציפות התפקודית בענף, לעודד בנייה באזורי עדיפות לאומית ,ומתוך הבנה כי תחום הנדל״ן הינו גורם משמעותי בכלכלת ישראל ויש להשקיע בו משאבים רבים', כפי שהוצהר.
דן פרנסצילום: לני בן בשטעל פניו זו מטרה נעלה, והשרים סמוטריץ' וגולדקנופף אמרו, כי תקצבו את התוכנית ב־2.5 מיליארד שקל. יחד עם זאת, היא לא הביאה בשורה חדשה, כל הדברים נאמרו כבר פעמים רבות בשנים האחרונות על ידי שרים קודמים וממשלות קודמות, אך בפועל כל הדיבורים נשארו על השולחן, וכל הממשלות האחרונות כשלו ביישום התוכניות שהצהירו עליהן במסיבות עיתונאים ובכותרות מפוצצות".
2 צפייה בגלריה
על הממשלה להגדיל את ההיצע ולטפל בבירוקרטיה. שכונה בבנייה בראשל"צ
(צילום: shutterstock)
"על המדינה לפעול במספר מישורים במקביל כדי לתת מענה"
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "המדינה חייבת לפעול במספר מישורים במקביל על מנת לתת מענה נרחב לשוק הנדל"ן בישראל. בין היתר מדובר בנושא תיקוני חקיקה לחוק המטרו. יש צורך להכניס שינויים משמעותיים שיאפשרו להפוך את המטרו לכלכלי ולקטליזטור לפיתוח אורבני אינטנסיבי, שמסביבו יתאפשר לספק כמות גדולה של יחידת דיור. גם במקרה הזה הלשכה פועלת לחידוד מנגנון היטל ההשבחה בחוק עם ליווי וחוות דעת שמאית, שתדע לתכלל בין הצד התיכנוני לצד הכלכלי ולהוציא סוף סוף את פרויקט המטרו לביצוע מלא.
נחמה בוגיןצילום: ניר שהרבנינושא חשוב נוסף הוא התחדשות עירונית. יש חשיבות גדולה בהסדרת נושא תקן 21. מדובר בחוות דעת שמאית שיש לצרף לתוכנית פינוי־בינוי שמגישים לוועדות. על־פי התקן, הוועדה קובעת את היקף הבנייה בפרויקט החדש, באופן שבו תישמר רווחיות ליזם, שתבטיח כדאיות כלכלית מספקת בשביל לקדם את הפרויקט לשלבי התכנון והביצוע. בדרך כלל קיימים פערים בין התחשיב של שמאי הפרויקט לשמאי ועדות התכנון, אבל אין מנגנון מוסדר שמוביל להכרעה. לשכת שמאי מקרקעין מקדמת הליך הסדרה עם לוח זמנים ברור ובעיקר עם גורם מכריע שיוביל להחלטה. ככל שנצליח לעגן את הנושא בחוק, כך נוכל לשחרר הרבה מאוד פרויקטי פינוי־בינוי תקועים, ולהוביל לבנייה ענפה של אלפי יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ".
"אין מענה לענף השיפוצים"
ערן סיב יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "מדינת ישראל בגדה בנו, כך מרגישים בענף השיפוצים. התוכניות להבאת עובדים זרים לענף הבנייה והמיונים של העובדים בחו״ל, שנבדקים על ידי צוות מטעם משרד הבינוי והשיכון, לא מיועדים לנו, אף שגם ענף השיפוצים קורס ללא עובדים. העובדים נבחנים בברזלנות ובטפסנות בלבד, מקצועות שלא מתאימים לענף השיפוצים כלל.
ערן סיבצילום: ינאי דיטשכמו כן תאגידי כוח האדם לא מעוניינים לתת עובדים לשיפוצים, כי קבלן השיפוצים מבקש שניים-שלושה עובדים, ולתאגיד כוח האדם עדיף לתת 30-20 עובדים לחברת בנייה. הענף מוצא עצמו ללא פתרונות מהמדינה. המצוקה עד כדי כך גדולה ומובילה לכך שאנשי הענף איבדו אמון במדינה, מה שגורם לתופעה שהולכת וגוברת מיום ליום, כשקבלני שיפוצים התחילו להעסיק עובדים פלסטינים ללא אישור כניסה לארץ".
"התוכנית יכולה להועיל, בכפוף להקלת בירוקרטיה"
אייל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען: "סעיפי התוכנית יכולים להועיל, אך כל עוד הבירוקרטיה בישראל תמשיך לקדש את האיטיות והסרבול, נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה ומחירי נדל"ן מאמירים.
איל הנדלרצילום: תומר חומפסאם הרשויות המקומיות לא יקדמו תוכניות גדולות של התחדשות עירונית, ובמקביל רמ"י תמשיך לשחרר קרקעות בקצב איטי, אז בהכרח לא יהיו מספיק דירות שיענו לביקושים הגואים, וכבפועל יוצא - מחירי הנדל"ן יעלו".
"על הממשלה לטפל בחסמים"
משה מילר, מנכ"ל ומייסד קבוצת שובל: "זה שנים שממשלות ישראל מעלות בכל תקופה בלון ניסוי מתוך כוונה להתערב בשוק הדיור. אלא שהניסיון מלמד שככל שהממשלה מתערבת יותר, כך המחירים ממשיכים לנסוק וקצב התחלות הבנייה עדיין לא מדביק את הביקוש. על הממשלה לטפל בחסמים ובבירוקרטיה, למשל בוועדות המקומיות.
משה מילרצילום: ערן לביאישראל היא מהמדינות המפגרות בעולם בכל הנוגע לבירוקרטיה. אפילו אם יזם מבקש היתר במסגרת מסלול ירוק, יעברו מינימום שנה וחצי-שנתיים עד שיקבל היתר בנייה. ההתנהלות מול הרשויות המקומיות קשה, ארוכה ומסובכת. יזמים ממש יורקים דם עבור כל בקשה או היתר. כך למשל המהלך של מכוני הבקרה רק מסרבל את ההליכים במקום להקל עלינו. בנושא העובדים הזרים המציאות עגומה. עובדה היא שעל אף שהמדינה אישרה הבאתם של עשרות אלפי עובדים, הם לא מגיעים, כי השיטה פגומה. במקום לפעול באמצעות חברות כוח אדם או בהסכמים בין ממשלות, יש לפתוח את האפשרות להעסקה ישירה".
"התקציב לעידוד עובדים ישראלים בבנייה הוא טיפה בים"
רפי צרפתי, מנכ"ל משותף חברת צרפתי צבי ובניו: "ערב המלחמה ענף הנדל"ן למגורים התמודד עם המחסור החמור בעובדים באתרי בנייה, כל שכן ביום שאחרי, עקב החלטת הממשלה למנוע מ־80 אלף פלסטינים להיכנס לעבודה בארץ וכן בשל אי כניסתם של עובדים זרים אחרים כתחליף להם. ואם ניקח בחשבון שבעקבות המלחמה נדרש בנוסף לשקם ולבנות מחדש את בתיהם של מאות אלפי מפונים מדרום וצפון הארץ שבתיהם נהרסו, הרי שהבעיה חמורה אף יותר. מצוקת המחסור בעובדים מובילה לכך שהעבודות באתרי הבנייה מתקדמות לאיטן.
רפי צרפתיצילום: יח"צהמצב הזה מייקר מאוד את עלויות הבנייה בעיקר בגלל המימון והעובדה שמשך ההלוואה מתארך. לצד זאת העובדים הזרים המעטים שנמצאים כאן, דורשים שכר גבוה פי כמה מזה שהיה נהוג ערב המלחמה. בתוכנית הממשלה אין מענה מספק למחסור בעובדים. עד המלחמה המכסה אפשרה כניסה של 30 אלף זרים, ואילו עתה תוכנית הדיור מציינת תוספת של 35 אלף עובדים לכדי 65 אלף. לצערנו, מפרוץ המלחמה ועד היום לא הגיעו מספיק עובדים נוספים, ובקצב שבו גיוס הזרים מתקדם עד כה, כלל לא בטוח שהממשלה תצליח למלא את המכסה הזו. אומנם הרחקת הפלסטינים מהאתרים היא חלון הזדמנויות להכשרה של עובדים ישראלים, אבל התוכנית קובעת תקציב של 30 מיליון שקל, המאפשר הענקת מענק של כ־20 אלף שקל ל־1,500 עובדים ישראלים - 'טיפה בים' שלא תחולל את השינוי הנדרש לענף".
"הפתרונות בעיקר לטווח הארוך"
רונן בן יהודה, מנכ"ל איילה אגם: "מטרתה המרכזית של התוכנית הממשלתית הנוכחית היא ניסיון להגדיל את היצע הדירות, או לפחות לא להקטין אותו, כאשר נראה שהעניין העיקרי הינו מתן מענה לצורך עצמו של הדירות ופחות לעניין המחירים, אף שבתוכנית קיים גם רכיב של סבסוד בפריפריה. מבחינת תיאום ציפיות - מרבית הרכיבים בתוכנית הממשלתית, אם אכן יצליחו להתממש, עיקרם בטווח הארוך, גם אלו שהתוכנית מגדירה אותם לטווח הקצר.
רונן בן-יהודהצילום: יח"צתוצאות פוטנציאליות מההחלטה לעודד עבודה של עובדים ישראלים בענף ולהכשירם יבואו לידי ביטוי בעוד לא מעט זמן, אם אכן תוכניות עידוד אלו יביאו עובדים ישראלים בסופו של יום. בענף קיימים חילוקי דעות לגבי סיכויי ההצלחה של מהלך זה. באופן דומה, גם עידוד שינויים טכנולוגיים באמצעות מתן מענקי פיתוח יבשיל רק בטווח הארוך, כאשר עליו לעבור גם מבחן של שינוי בביקושים מצד הלקוחות לסוג המוצר המתקבל - עניין שאינו פשוט בענף מסורתי מאוד כענף הבנייה. אומנם התוכנית מטפלת לא מעט בהסרת חסמים או בהפחתתם ובהפחתת ביורוקרטיה, אולם גם כאן יישום ההחלטות צפוי להיות איטי ועם תלות גבוהה בגורמים שאינם נמנים עם הממשלה עצמה".
"קיצור הליכי הרישוי וסיוע לרשויות המקומיות"
ערן מזור, מנכ"ל מצלאוי חברה לבניין: "התחדשות עירונית ופינוי־בינוי בפרט הם הדרך לייצר היצע דירות מספיק כדי לענות על הדרישה. המפתח ליצירת תהליך זורם וחלק של פינוי-בינוי היא קיצור הליכי הרישוי בתחום זה וסיוע לרשויות המקומיות, כדי שהן יוכלו וירצו לקדם ולאשר התחדשות עירונית.
ערן מזורצילום: מגדלור מדיהכמו בכל תחום בכלכלה – אם נותנים תמריצים, משיגים תוצאות. לכן על המדינה לסייע לרשויות במימון התשתיות הנלוות למגורים, מוסדות החינוך והציבור וכדומה. דובר רבות על תמרוץ כספי של כ־30 אלף שקל לכל יחידת דיור שמקבלת היתר, אבל זה לא התקדם. אני סבור שצריך להחזיר זאת לשולחן. דרך נוספת לתמרוץ יכולה לבוא בהשתתפות ישירה של המדינה בעלויות הפיתוח של הרשויות או תמריצים אחרים".
"הכיוון צריך להיות אחר לחלוטין"
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז: "התוכנית היא זריעת חול בעיני הציבור. אין בה שום בשורה, שום מעוף או פתרון אמיתי למשבר הדיור. הכיוון צריך להיות אחר לחלוטין. ראשית, מס הרכישה חייב לרדת ל־5%; אם רוצים להחיות את השוק מחד ולהפחית את השכירות מאידך, חייבים לתמרץ משקיעים לרכוש דירות. שנית, וזוהי הרעה החולה של הענף - קיצור הליכי בירוקרטיה ופתיחת צוואר הבקבוק בכל הקשור לאישורי תוכניות, קבלת היתרי בנייה וכו'.
אלי רוזנטלצילום: יח"צשלישית, לחזור להיקפי המכרזים של רמ"י בשנות השיא 2022-2021. היום כמעט שאין מכרזים, וגם אלו שיוצאים, חלקם נכשלים מכיוון שאינם מציגים כדאיות ליזמים. מקבלי ההחלטות צריכים לבחון כיצד חוזרים לשיווקים מוצלחים. מלבד זאת חשוב לקדם תגמול כלכלי משמעותי לראשי הערים על כל היתר בנייה שיוצא באותה העיר. ברגע שנאפשר לראשי הערים לבנות ונספק להם את האפשרות לתקצוב תשתיות תומכות ומענקים נוספים, נוכל להגדיל את ההיצע הקיים ולצמצם את הפערים מול הביקוש הגואה. גם ברמת ההתחדשות העירונית זה יספק לראשי הרשויות זריקת מרץ לאשר ולקדם פרויקטים".
"החסם המרכזי הוא הבירוקרטיה"
צחי דידי, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי: "הסעיפים שפורטו בתוכנית הממשלתית לענף טובים – אם באמת ייושמו. בממשלות האחרונות שמענו פעמים רבות הצהרות והכרזות, מסיבות עיתונאים חגיגיות ועוד – אך בפועל רוב מה שהוצהר לא מומש, ולראיה בעשורים האחרונים מחירי הדירות זינקו בעשרות אחוזים, הדרך של הציבור אל הדירה המיוחלת הלכה והתרחקה, וההיצע לא גדל משמעותית.
צחי דידיצילום: דן אנד ברדסטריטכיום, עקב המלחמה, המחסור בעובדים הפך לחסם מרכזי בשוק, והמדינה גוררת רגליים בסוגיית הבאת עובדים זרים, אך זה תוצר של המלחמה בעיקר. החסם היותר מרכזי שממנו סובל השוק, הוא הבירוקרטיה המתישה. תהליכי הרישוי והבנייה איטיים ומסורבלים במיוחד ומאריכים מאוד את תהליכי הבנייה, ובכך תורמים להתייקרות הדירות. על המדינה למצוא פתרונות למשכי הזמן המייגעים הנדרשים לקבלת היתר בנייה. עליה לגייס לשם כך את ראשי הערים, ליצור שיתוף פעולה ולתת תמריצים למהלכים שיקצרו את לוחות הזמנים".
"אין פתרונות מעשיים לנושאי הליבה"
דני מור, מנכ"ל חברת בסט יזום לשעבר, כלכלן ושמאי מקרקעין בכיר: "בתוכנית הממשלתית אין פתרונות מעשיים לנושאי הליבה העיקריים: קיצור לוחות זמנים להפקת היתרים ותמיכה והקלות משמעותיות להתחדשות עירונית, שתהווה 50% מהתחלות הבנייה בשנים הבאות. תמריצים כספיים לרשויות מקומיות לעידוד בנייה וייעול הבירוקרטיה לא יועילו, כל זמן שתהליכי הוצאת היתרים ובקרות מרחביות מתארכים ולעיתים תכופות נעים בין שלוש לארבע שנים. יתרה מכך, ברשויות רבות לאחר שכבר אושרה תוכנית מיתאר או תוכנית מפורטת, שמכוחה לכאורה ניתן להוציא היתר, נוסף צורך חדש באישור תוכנית עיצוב אדריכלית כתנאי סף, ומשכה 12-6 חודשים נוספים. גם לאחר הוצאת היתר הבנייה המיוחל, נדרש לאשר צו התחלת עבודות כתנאי לעלייה לקרקע ותחילת ביצוע, ומשכו 6-4 חודשים נוספים.
דני מורצילום: סיון פרגבתחום ההתחדשות העירונית, שמהווה את 'גלגל התנופה' העיקרי בעידן של 'מחיר כסף' יקר ועלייה במפלס הסיכון היזמי, לא נעשים מאמצים חקיקתיים מספקים לקידום מהיר יותר של מתחמים. בתחום ביצוע הקבלנות, השרים האמונים על תחום הנדל"ן נחלו עד כה כישלון חרוץ בהבאת עובדים זרים. למול יעד של הבאת 70 אלף עובדים הגיעו כאלף בלבד. העיכובים בהבאתם נעוצים בקשיים רגולטוריים, צורך בהנפקת תעודות בריאות, תעודות יושר ועוד. בפועל אתרי בנייה רבים מושבתים או פועלים בחלקיות, והשלכות הרוחב לענף הן כבדות משקל: איחורים צפויים במסירת דירות, תביעות צפויות מצד בעלי דירות, תשלומי שכירות חלופיים, עלויות מימון כבדות, התייקרות תקורות אתר ועוד. בהיעדר ניהול מיידי, רציפות תפקודית, מחשבה קדימה ותכנון ארוך טווח - כל אלו מניחים את התשתית למשבר הנדל"ני הבא".
"להגדיל את סל הפתרונות למצב בענף הבנייה"
אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב: "ראשית אני קורא לממשלה לקדם תוכניות גם בתחום הנדל"ן המניב למשרדים ולמסחר. תוכניות אלו צריכות להתממשק עם תוכניות לעידוד הייטק ותעסוקה. כמו כן, על־פי נתוני התאחדות בוני הארץ, כ־50% מאתרי הבנייה עדיין סגורים. המחסור בפועלים מקשה על הענף להתאושש.
אייל גריןצילום: דפנה טלאחד הפתרונות שהוצעו במסגרת התוכנית הממשלתית, הוא בתחום כוח האדם. המדינה התחייבה להגדיל את מכסת הזרים שניתן להעסיק ל־65,000. עוד על־פי התוכנית, הממשלה תפעל להרחבת שעות העבודה באתרי הבנייה. אני סבור שיש להגדיל את סל הפתרונות המוצעים למצב בענף הבנייה. השוק זקוק למהלך שיאפשר בזמן קצר מאוד כניסה מסיבית של עובדים מיעדים רבים בעולם. אם לא יהיה מענה לסוגיה בטווח הקצר, היצע הדירות יצמצמם ומחיריהן יחזרו להאמיר".
