בית המשפט לעניינים מקומיים הכריע לאחרונה בתיק שהוגש נגד בני זוג תושבי העיר, שהואשמו בכך שהוסיפו מחסן וחניה ללא היתר בנייה, וטענו שמדובר באכיפה בררנית מאחר ששכניהם ברחוב ביצעו לכאורה את אותן עבירות. השופטת זהר דולב להמן זיכתה את האישה, וקבעה שבמסגרת גזר הדין של הבעל יילקחו בחשבון שיקולי הגנה מן הצדק.
בני הזוג הם בעליה של דירת גן הממוקמת בשורת בניינים בעלי קירות משותפים. בדירה בוצעה תוספת של מחסן בגודל 23 מ"ר, חניה בגודל 45 מ"ר ופריצת פתח בקומת קרקע והתקנת דלת כניסה. באוקטובר 2020 הוגש נגדם כתב אישום בעבירה של שימוש אסור במקרקעין לפי חוק התכנון והבנייה בטענה שהבנייה נעשתה ללא היתר.
באמצעות עו"ד לירון סבן טענו בני הזוג שרכשו את הדירה ב-2012 כשהחניה כבר קיימת. לדבריהם, המחסן עדיין בתהליך בנייה, ולגבי פריצת הדלת מדובר בטעות של המפקח שצילם את החדר מבפנים וחשב שזו יציאה מהדירה, כשלמעשה מדובר בדלת פנימית על קיר גבס שמחלק את החלל לשניים. הם הוסיפו שהאישה לא הייתה מעורבת בשלבי התכנון או הבנייה.
בני הזוג העלו טענה מקדמית של אכיפה בררנית. הם העידו מהנדס מטעמם שערך בדיקות בשטח וסיפר שלאורך הרחוב שבו נמצאת דירתם ישנן אינספור חריגות בנייה כגון הוספות מחסנים, שערי יציאה, פתיחת דלתות והקמת גדרות. המהנדס ציין כי לא סביר שמפקח מטעם העירייה יעבור דרכן ולא יבחין בהן.
מטעם המדינה העיד מפקח שטען כי הגיע לבדוק דירת הזוג בעקבות תלונה במוקד העירייה. לדבריו, בשנים 2018-2017 ביקר במקום כמה פעמים וראה את ההתפתחות הבנייה. המפקח העיד כי באחת מהפעמים ראה את הבעל והזמין אותו למשרדו לצורך הנחיות לגבי הבנייה, אך לא אמר לו שייחקר באזהרה. בנוסף הוא אישר שלמרות הפרות נוספות באותו הרחוב, בעשור האחרון לא הוגשו כתבי אישום דומים.
השופטת דולב-להמן מצאה את עדויות בני הזוג והמהנדס מטעמם אמינות וברורות וציינה כי הן מתיישבות עם כל הראיות בתיק. עם זאת, היא קבעה כי הוכח שהבעל עשה שימוש בכל שלושת המבנים מבלי שקיבל היתר בגינם, זאת עקב הודאתו בכך ומכוח היותו בעלים של הנכס.
היא קיבלה את טענת הזוג לאכיפה בררנית שכן הוכח שבבניינים הסמוכים בוצעו עבודות דומות ללא היתרי בנייה, אולם רק כלפי הנאשמים נעשו פעולות אכיפה והוגשו כתבי אישום והמפקח מטעם העירייה לא נתן הסבר לכך.
כמו כן השופטת התרשמה שהאישה לא זומנה לחקירה בטרם הגשת כתב האישום. לגבי הבעל, הוא אמנם זומן לבירור עם המפקח, אך לא ברור אם הובהר לו שמדובר בחקירה באזהרה בטרם הגשת כתב אישום.
נקבע שהפגמים הללו גוררים פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ויש להעניק להם הגנה מן הצדק. עקב חלקה הפחות משמעותי בעבירה, התוצאה עבור הנאשמת הייתה זיכוי מלא. לגבי הנאשם נקבע כי הפגמים יישקלו לזכותו במסגרת גזר הדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: עו"ד עידו דליות
• ב"כ הנאשמים: עו"ד לירון סבן
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
