בית המשפט העליון קבע לאחרונה שגבר גרוש יזכה בכל רכושה של אשתו לשעבר, בהתאם לצוואה ההדדית ביניהם, וזאת אף שאחרי פרידתם הוא ערכה צוואה חדשה לטובת ילדיה בלבד. השופט נעם סולברג נימק שהסתרת הצוואה המאוחרת על ידי המנוחה לא מאפשר לראות בפרידת בני הזוג כביטול הצוואה ההדדית.
המנוחה, אם לשני ילדים מנישואיה הראשונים, הביאה לעולם בן נוסף עם בעלה השני. בעשור שעבר הם חתמו על צוואה הדדית שלפיה אחרי פטירת הראשון מביניהם יעבור רכושם – כולל דירת המגורים – לשני, ואילו לאחר מות השני יעבור העיזבון לשלושת הילדים בחלקים שווים.
אחרי שנפרדו ביקשה האישה צווי הגנה נגד בעלה והגישה תביעת גירושין. היא גם ערכה צוואה חדשה לטובת ילדיה בלבד, אלא שבשום שלב היא לא הודיעה לבן זוגה לשעבר על ביטול הצוואה ההדדית. טרם הושלמו הליכי הגירושים הלכה האישה לעולמה אחרי מאבק במחלת הסרטן.
הסכסוך בין בן הזוג לשעבר לבין שלושת הילדים על עבר לפסים משפטיים. במרת אשתקד קבע בית המשפט למשפחה בנצרת שהצוואה ההדדית בטלה, מאחר שפעולות המנוחה נגד בן זוגה לשעבר מהוות תחליף להודעה בכתב על הביטול. אולם בינואר האחרון קבע המחוזי בנוף הגליל-נצרת שהצוואה תקפה, תוך עמידה דווקנית על דרישת הכתב.
ילדי האישה הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובמאי האחרון הציע השופט סולברג לצדדים פשרה שלפיה חצי מעיזבון המנוחה יחולק על פי הצוואה ההדדית, ואילו החצי הנותר יחולק בהתאם לצוואה השנייה. קביעה כזו הייתה מקנה לילדי האישה רבע מדירתה ולבן הזוג לשעבר שלושה רבעים. ואולם הצדדים סירבו להצעה, מה שחייב הכרעה לטובת אחד מהם בלבד.
בסופו של דבר השופט סולברג לא מצא בפעולות המנוחה משום תחליף לדרישת הכתב ביחס לביטול הצוואה ההדדית. הוא עמד על שכפי שנקבע במחוזי, היא בחרה במודע שלא למסור לבן הזוג מסמך כלשהו המעדכן אותו על ביטול הצוואה ההדדית, שכן כוונתה המוצהרת הייתה להסתיר זאת ממנו.
"התנהלותה של המנוחה אומרת דרשני", נכתב בפסק הדין. "לא ניתן לשלול את החשש שמא ההסתרה המכוונת נועדה כדי 'ליהנות משני העולמות'. אילו המנוחה הייתה מאריכה ימים אחרי המשיב הרי שהיה ביכולתה 'לגנוז' את הצוואה המאוחרת ולנופף בצוואה ההדדית, ואילו כעת, משנפטרה המנוחה לבית עולמה בחיי המשיב, טוענים המבקשים כי יש לבטל את הצוואה ההדדית, ולהכריז דווקא על הצוואה המאוחרת כתקפה. בכך יש משום חוסר תום לב".
משמעות הקביעה שלפיה עניינה של המנוחה לא מתקרב לגדר המקרים שבגינם ראוי להכיר בביטול צוואה הדדית, הסביר השופט, היא שהשאלה בדבר עצם האפשרות העקרונית לעשות זאת הפכה לתאורטית ואין צורך להכריע בה. הוא הורה על דחיית בקשת הערעור ועל הותרת הצוואה ההדדית על כנה. ילדי האישה חויבו בהוצאות של 7,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד בלה כהן ועו"ד מאיה הר ציון
• ב"כ המשיב: עו"ד שושנה אטד
• עו"ד עדי חן, יו"ר (משותפת) פורום משפחה בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין