בית משפט השלום בבת ים התקבלה לאחרונה תביעה של עובד לשעבר בגלריה תירוש, שנפגע ב-2018 בעמוד השדרה בעת הרמת פסל מתכתי של יגאל תומרקין שאותו נשלח לקחת מבית אחת מלקוחות. השופטת אידית קליימן-בלק קבעה שהמעסיקה נהגה בקלות דעת כששלחה אותו להרים את הפסל ללא הדרכה, ללא אמצעים מתאימים ומבלי שבדקה מראש את משקלו וגודלו. הוא יפוצה בכחצי מיליון שקל.
התובע עבד בגלריה כשנה וחצי עד שהתפטר, לדבריו בשל מגבלותיו כתוצאה מהתאונה. הוא טען כי ביום התאונה נדרש להרים יחד עם עובד נוסף את הפסל שמשקלו 120 ק"ג. לדבריו הוא התקשר למעסיקה והביע את חששו שלא יוכל להרים את הפסל, אך היא שכנעה אותו. כשרכן כדי להרים את הפסל שהושכב על הרצפה הוא חש חולשה וכאבים עזים בכל גופו.
לטענתו, האירוע הוא תוצאה של התרשלות המעסיקה שבאה לידי ביטוי בכך שהורתה לו להרים פסל כבד מבלי שסיפקה לו ציוד הרמה מתאים ובטיחותי לביצוע העבודה. הוא הוסיף שבמסגרת עבודתו לא עבר הדרכת בטיחות בקשר להרמת משאות כבדים.
המעסיקה הכחישה את נסיבות התאונה ואת חבותה לפצות. היא טענה כי התובע הוא שבחר לנסות להרים את הפסל, וכי היא יכולה הייתה לדאוג לזה באמצעות חברת הובלות. לשיטתה, יש לפסוק לחובת התובע רשלנות תורמת מכרעת מכיוון שנפגע בשל חוסר תשומת ליבו ופזיזותו תוך הפעלת שיקול דעת מוטעה.
היא הוסיפה שהתובע נפגע מאחר שלא אחז בפסל בצורה נאותה, וכי העובדים הונחו שבמידה ומדובר בחפץ כבד יש להזמין מנוף או אמצעי הרמה אחר, והיה על התובע ליידע אותה על הצורך באמצעים אלה. מנהל הנתבעת אף הכחיש את הפגיעה וטען ביחס לתובע כי "מדובר במתחזה".
עו"ד אפרים גלסברגשרון בוכבינדרהשופטת אידית קליימן-בלק הבהירה שהמעסיקה לא יכולה לצאת ידי חובה על ידי שתותיר בידי העובד את ההחלטה אם להרים חפץ כבד, סיטואציה שהציבה אותו במערכת לחצים בלתי לא הוגנת, כשמחד הוא חושש לאכזב את מעסיקתו ומנגד חושש להיפגע.
נפסק כי גם אם נצא מנקודת הנחה שהנתבעת לא הורתה לעובד להרים את הפסל, התנהלותה הניחה לפתחו סיכון צפוי ובלתי סביר. הודגש כי אין לקבל את גישתה הפאסיבית של המעסיקה המעבירה את האחריות לכתפי העובד – אם יצליח במשימתו מה טוב, ואם ייפגע אין לה אחריות - כי הוא פעל על דעת עצמו.
השופטת הוסיפה שהגלריה כלל לא ביררה מראש את גודלו ומשקלו של הפסל כדי לדעת אם נדרשים אמצעי הרמה מיוחדים. התברר כי לאחר שהפסל הגיע לגלריה נדרשו שישה עובדים להובילו למקומו. עוד נפסק כי תפקידו של התובע לא היה כרוך בעבודת סבלות, הוא לא קיבל הדרכה מתאימה לכך, ולא סופק לו ציוד מתאים.
בהמשך מתחה השופטת ביקורת על ההאשמות מצד הגלריה שלפיהן התובע מנסה להוציא ממנה כספים במרמה וכתבה כי היא לא הציגה ולו קצה של ראיה בהקשר זה. עם זאת, היא ייחסה לתובע אשם תורם בשיעור של 10% מאחר שהיה ער לגודלו ומשקלו של הפסל ולא דרש אמצעי הרמה ייעודיים. נקבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 15%, ונזקיו בניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי הוא 465 אלף שקל. הנתבעת חויבה לפצותו בסכום זה בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אטד לוי ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד א. רוטשטיין, עו"ד יעל שקד
• עו"ד אפרים גלסברג עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
