"אני באופן אישי השמדתי 90 טונות פרי, כי לא היה לי איך לקטוף אותו - ואני לא היחיד. תדעו שלמעלה מ-20% מייצור הפירות בישראל הולך לעזה בתקופה רגילה. כעת ירדנו מ-70 משאיות ביום לעזה עם תוצרת חקלאית - ל-15 בלבד. בצפון נשרפו 1,000 דונם חקלאיים - והרבה פרי לא נקטף" - במילים אלה תיאר היום (שלישי) יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים, רני ברנס, רק חלק מהקשיים הכלכליים והביטחוניים שעמם מתמודדים חקלאי ישראל בתקופת המלחמה. ברנס, מגדל גדול של פירות בעצמו, דיבר בוועידת ישראל לחקלאות ה-15.
"בשביל לטעת מטע - חקלאי צריך יציבות", אמר ברנס, "אתה נוטע ל-40 שנה. אי אפשר שאחרי שנתיים תבוא הממשלה שמתחלפת כל שנתיים ותשנה את תקנות הייבוא. אנחנו באים להלין עובדים זרים, בונים להם מגורים על פי התקן, מרחיבים להם את המגורים במשק - ואז מגיע מינהל מקרקעי ישראל ועוצר אותנו".
שר החקלאות, אבי דיכטר, מתח בוועידה ביקורת על מדיניות הממשלה בנושא החקלאות, וציין את הקושי שלו כשר להתמודד מול משרד האוצר. רק לאחרונה אילץ האוצר את משרד החקלאות לחתום על צו לייבוא דבש פטור ממכס במחיר מוזל, למרות שדיכטר התנגד בטענה כי אין מחסור בדבש וכי הדבוראים בדרום ובצפון נפגעו במלחמה וכי כוורות הושמדו. לדיכטר יש חילוקי דעות עם האוצר גם בעוד תחומים, כגון סוגיית הפיצוי הישיר לחקלאים והפחתת מחיר המים לחקלאות.
דיכטר אמר בבירור: "המטרה שלנו היא להגדיל את הייצור המקומי בשליש לפחות תוך 10 שנים. אנחנו צריכים לתת לחקלאים את כמות העובדים הזרים שהם צריכים, ועם כמה שפחות חסמים. צריכים לשמור על קרקעות חקלאיות, ולייצר פיתרון של המדינה לסוגיית המים. אין לנו סיכוי במשרד לעשות את זה לבד - יש הרבה אינטרסנטים מסביבנו. צריך חוק יסוד ביטחון מזון, שעליו חוקי החקלאות הישראלית נסמכים ותוכנית ל-25 שנה קדימה. החקלאי צריך וודאות".
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) חיזק את דבריו, ואמר: "בסוף הכל פוליטי - משרד החקלאות לא יכול לשנות את המציאות לבדו, בלי גיבוי ממשלתי אמיתי, בלי גב במשרד האוצר, בלי שראש הממשלה הולך איתו. בלי שיתגמשו עוד ועוד בשביל היצואנים - לא יקרה כלום. עם כוונות טובות לבד של המשרד דברים לא יתקדמו".
