בתחילת השבוע עלו כ-150 מבכירי תעשיית ההייטק בישראל לכנסת במטרה להתריע על הפגיעה בענף. זאת בעקבות קיצוץ של 100 מיליון שקל בתקציב רשות החדשנות, לאור הגדלת הכספים הקואליציוניים, כשהאיום המרכזי הוא פגיעה בתמיכת המדינה בהייטק הישראלי. אחת היוזמות לכנס הייתה ח"כ אורית פרקש-הכהן, לשעבר שרת החדשנות, שרק בחודש פברואר האחרון הכריזה על יעד הממשלה לסוף 2023: עוד 4,500 ערבים ועוד 2,800 חרדים בהייטק, ותוספת של 24,000 עובדים בהייטק הישראלי בשנתיים הקרובות.
בינתיים האופק הזה נראה רחוק, כשבמציאות משבר ההייטק רק הולך ומתעצם, וככל שהוא מתעצם, הוא פוגע בתת ייצוג של האוכלוסייה, בין היתר בערבים ונשים, בעיקר במשרות של ג'וניורים (משרה לחסר ניסיון או בעל ניסיון מועט, שעובד בתחילה צמוד למישהו מנוסה ממנו בתחום). מנתוני עמותת itworks עולה כי בשנה האחרונה הוביל המשבר לצניחה חדשה של מעל ל-40% בהשמת ג'וניורים ערבים בהייטק. לפי הנתונים, בחודשים מאי 2021 עד אפריל 2022, תחילת המשבר, שולבו 140 מבוגרי תוכניות ההכשרה של העמותה בחברות הייטק, לעומת 238 בשנה שקדמה לה.
למציאות זו נדרשת יוזמת Power in Diversity (הוקמה ע"י אילן פלד, שותף ומייסד בווינטג‘ פרטנרס, עם קרנות מובילות בתעשייה. י.ו.). תחת היוזמה מאוגדים כיום כ-75 קרנות השקעה וכ-200 סטארטאפים, שמבקשים להגדיל את הגיוון וההכללה בתוך הקהילות ומקומות העבודה, זאת, לדבריהם, כדי שישראל תמשיך להוביל כאומת הסטארטאפ והחדשנות של העולם.
לדברי נועה גדות, מנכ"לית PID, שיעור העובדים הערבים בחברות סטארטאפ זעום ומסתכם ב-0.2% בלבד, כשבחברות ההייטק הגדולות האחוז גבוה יותר ומגיע לכ-3%, שהוא אחוז נמוך לעומת חלקה של האוכלוסייה הערבית בקרב תושבי ישראל, שחוצה את ה-20%. "הנתונים העגומים מצביעים על פגיעה קשה של המשבר בהייטק בצעירות וצעירים ערבים, שמבקשים לעשות את צעדיהם הראשונים בתחום. תעסוקת ערבים בהייטק התבססה בשנים קודמות על מרכזי הפיתוח וחברות הענק הפועלות בישראל. מרגע שנעצרו גיוסים חדשים, דלת הכניסה נחסמה", אומרת גדות.
מה הפתרון?
"המפתח לשינוי המצב נמצא אצל כל אחד מהמעסיקים בהייטק, מהחברות הגדולות ועד לסטארטאפים בתחילת דרכם, שיכולים וצריכים להגדיל את קליטת העובדים הערבים. זהו שינוי חברתי שההייטק יכול להוביל מתוכו, בלי תלות במדיניות הממשלתית. בנוסף לכך, ממשלת ישראל צריכה לקחת אחריות על הנזק המשמעותי שמתחרש לנגד עינינו, נזק כלכלי עצום וגם נזק גדול ליכולת של ישראל להיות חדשנית ויצירתית, כל מה שההייטק הישראלי מזוהה איתו. יש נטייה ברגעי משבר כאלה להתכנס פנימה ולהגביר את ההומוגניות בקרב הסובבים אותנו, אבל דווקא הומוגניות היא חסם לחדשנות".
נתונים, בסופו של דבר, נלקחים מסיפורים של בני אדם. לא מעט בוגרי תארים, מהמגזר הערבי, שמתקשים לקבל עבודה כג'וניורים, סירבו להיחשף ולדבר. מי שהסכים להסביר על המצב הוא ג'מיל אגבריה, בן 33, ראש צוות פיתוח ב-melio, חברת פינטק ישראלית, שהמוטו שלו הוא להסתכל על החלק המלא בכוס, "כי אז, לרוב תגלו, שהוא יותר מחצי", הוא אומר על בסיס ניסיון חייו והיכרות עם הרצון להתקבל לעבודה בהייטק הישראלי, כשאתה חלק מהחברה הערבית.
הוא נשוי ואב לשלושה, בוגר תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהאוניברסיטה העברית, ומתגורר בזלפה, מעלה עירון. "מדובר בתהליך שמצריך הרבה אורך רוח וסבלנות. אם לכלל האוכלוסייה לא פשוט להתקבל לעבוד בחברת הייטק, הרי שעבור אוכלוסייה שגרה רחוק מהמרכז, שאנגלית עבורה היא שפה שלישית, ושיש לה מראש פחות הזדמנויות, זה קשה הרבה יותר. למשל, אחד מחבריי, שסיים תואר באוניברסיטה לפני כשנה, ממשיך בלי הפסקה להגיש מועמדות למגוון חברות ומשרות, ומתקשה לקבל זימונים לראיונות עבודה. בינתיים, מחוסר ברירה, הוא עובד בתחום הבנייה".
למה לדעתך הקושי הזה מאפיין בעיקר את המגזר? המשבר היום מאפיין את כל ענף ההייטק.
"אני רואה סטודנטים מהמגזר, בני 24-23, שמסיימים תארים עם ציונים גבוהים מהממוצע, ולא מצליחים להיכנס לתעשייה, כי ה'ויזה' היחידה שלהם היא התואר. הם עדיין לא הועסקו ולא צברו ניסיון מעשי, ומראש נוצר פער גדול בינם לבין מועמדים, שהגיעו מיחידות טכנולוגיות בצבא, או שיש להם כבר ניסיון, או בעלי קשרים. ואם זה תמיד היה כך, היום, כשיש האטה כללית בענף ההייטק בכמות הגיוסים, זה עוד יותר קשה. כמעט כל חברה עברה תהליך התייעלות, ומספר התקנים הצטמצם. לכן לא מעט ג’וניורים מהמגזר מוותרים על החלום, למשל להיות מהנדס, ופונים לעבודה אחרת".
ואתה?
"גם לי היה קשה להיכנס לענף ההייטק, למרות שהגעתי עם פרופיל טוב ועם ציונים טובים. עברו עליי כמה חודשים בחיפוש עבודה. פניתי לעשרות חברות עד שהצלחתי להיכנס פנימה. היום, בגלל שאני בעל ותק בתעשייה, פונים אליי הרבה סטודנטים ערבים, מתייעצים איתי איך להיכנס לתחום, כמו אותו מכר, שכל הזמן מבקש את עזרתי, אבל המציאות אינה תלויה בי. היום יש לחברות הטכנולוגיה מגוון רחב של מועמדים בשוק, חלקם 'קורבנות' של תהליכי התייעלות, כולם מתחרים על אותה משרה. זה דבר נוסף שיכול להוות מכשול בפני בוגר אוניברסיטה טרי מהמגזר הערבי, יהיו ציוניו טובים ככל שיהיו. הבעיה בענף ההייטק הביאה לכך שבחלק מהחברות יש מדיניות לא לגייס ג'וניורים".
למה?
"מבחינת החברה המעסיקה יש בכך סיכון גבוה. המעסיק לא יודע איך המועמד יתפקד לראשונה בשוק העבודה, וגם המלצה ממרצה באוניברסיטה או מחבר שכבר עובד בהייטק המעיד על אופי המועמד לא מהווה תחליף בהשוואה למועמד עם ותק בתעשייה שמציג מסלול קריירה. אני מצר על כך. בעיניי, גיוון זה לא סיסמה. מעסיקים שמעוניינים לגוון צריכים להשקיע בתוכנית הכשרה לעובד, למרות שמדובר בהרבה אחריות שמוטלת על המעסיקים. מכיוון שבתקופה הזו מרבית החברות לא רוצות להיכנס לזה, יש הרבה ג'וניורים ערבים שמוותרים על החלום של להיות מהנדס, ועובדים במשרות אחרות רק כדי להשתלב בתעשייה, כמו במשרות של בקרת איכות, שנחשבות לפחות נחשקות".
ואם לגברים קשה למצוא עבודה בהייטק, קל וחומר לנשים מהמגזר. את תקרת הזכוכית הזו הצליחה לנפץ רובא ג'רוש, רווקה בת 26, שנולדה בנצרת, ועברה להתגורר בת"א כשהחלה את לימודיה באוניברסיטה. ג'רוש עובדת בתפקיד טכנולוגי (IT specialist) ביוניקורן הסייבר אורקה סקיוריטי, אליו התקדמה לאחר שהחלה את עבודתה בחברה כמנהלת אדמיניסטרציה. "לאחר שסיימתי את הלימודים רציתי להשתלב בתעשיית ההייטק. בהתחלה היה לי מאד קשה".
את בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת ת"א, איך זה קשור להייטק?
"תמיד שאפתי לשם, רק שלא ידעתי איך לעשות זאת. לכן בתחילת הדרך פניתי לחפש עבודה גם בתחום משאבי אנוש וגם בחברות הייטק. אני זוכרת את הראיון הראשון שלי בחברת הייטק, שהיה קשוח במיוחד, ויצאתי ממנו בהרגשה מאוד קשה. שאלתי את עצמי למה זה קרה לי? שהרי אני מכירה את עצמי כאישה חזקה ודעתנית. הבנתי שאחד הגורמים לכך שלא הצלחתי להעביר מי אני באמת, היה חוסר תקשורת, חוסר שליטה בשפה העברית. לא יכולתי להגיע לשיח של ממש. צריך להבין שלאנשים מהחברה הערבית יותר קשה להיכנס להייטק בגלל הבדלים תרבותיים ובגלל הקושי בשפה. יש הרבה אנשים מוכשרים שאינם 'משופשפים' מספיק בעברית, שגם את הבחינה הפסיכומטרית עשו בערבית, וקשה להם לבטא את עצמם ולהגיע לשיח עמוק. אם אחזור לעצמי, בתחילה נכשלתי בהרבה ראיונות עבודה, אבל במהלך מסע חיפוש העבודה שלי למדתי מכל ראיון כושל איך להשתפר ואיך להתאים את עצמי להייטק היהודי. ליטשתי את השפה העברית וקיבלתי עוד כמה טיפים חשובים".
למשל?
"הבנתי שתרבות ההייטק בישראל שונה מהתרבות במגזר שלנו. למשל, אצלנו נהוג להגיע לראיונות מהסוג הזה בלבוש פורמלי, כמו חליפה ועניבה, כדי לחזק את הסיכויים לעבור את הראיון. הבנתי שאנשים בהייטק מתלבשים בפשטות, עד כדי 'זרוק'. מצאתי את ה'בין לבין', ואני מגיעה לעבודה בקז'ואל, למשל, ג'ינס ובלייזר. בסופו של יום אנשים גם רוצים לעבוד לצד כאלה שדומים להם ולא להיות יוצאי דופן. לכן לא מעט ערבים מרגישים חוסר נוחות לדבר במבטא ערבי בחברת יהודים. כששלטתי לגמרי בעברית ויישמתי כמה טיפים, הגעתי שוב לראיונות, התקבלתי לשתי משרות בהייטק ובחרתי באורקה סקיוריטי".
למה בחרת בה?
"בעיקר אהבתי את הגיוון שיש בה מהיסוד. כדוגמא, אחד ממייסדי החברה מגיע מהמגזר הערבי (החברה הוקמה בינואר 2019 על ידי שמונה מייסדים, יוצאי צ'ק פוינט, בהם וג'די זאבט מכפר מנדא. י.ו.), ובין המייסדים יש אישה דתיה, יש להט"ב ויש יוצא 8200. יש גם גיוון בתוך העובדים שמגיעים מהמגזר הערבי. יש מוסלמים, נוצרים ובדואים. נוח לעבוד בחברה כזו".
מה עם רמת השכר, היו פערים בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים?
"כשחתמתי על ההסכם דאגתי לנושא הזה. פער בשכר בין גברים לנשים עלול לקרות בתעשיית ההייטק, בעיקר בתחום הטכני. עם זאת, כשקודמתי לתפקיד הטכני וחתמתי על חוזה חדש ידעתי שאני צריכה לעמוד על שלי ולבקש את מה שמגיע לי. לשמחתי, באורקה סקיוריטי יש שוויון בין גברים ונשים".
את רואה את הנתונים של המספר הנמוך של עובדי ההייטק הערבים מכלל העובדים ומשלימה עם המציאות הזו?
"אני מעדיפה שלא להיכנס לפוליטיקה כי כולנו נמצאים היום במצב לא פשוט. לגבי הייטק, ידוע שהענף נמצא במשבר שמקשה עוד יותר על המציאות הקשה גם ככה למי שמגיע מהחברה הערבית. למי שמגיע מהמגזר יש בעיות של שפה ושל מרחק גאוגרפי מהתעשייה, שרובה נמצאת בת"א. בחברה שלנו יש עובדים שמתגוררים בפריפריה הרחוקה, בהם אחד משלומי ואחד מטייבה. הם מגיעים למשרדים רק פעם בשבוע. אנחנו גם חיים במציאות שונה מזו שחווים הייטקיסטים יהודים. למשל, אין לנו 'נטוורקינג', אין עם מי להתייעץ, אין 'חבר מביא חבר'. לעבור את המסע הזה ללא מישהו מבפנים שמושך אותך ומייעץ לך, זה מייאש".
כשאת מגיעה לבקר את המשפחה בנצרת את מרגישה שגאים בך כי הצלחת במקום בו הרבה מאוד אחרים לא מצליחים?
"בחברה הערבית עדיין דוחפים בבית את הצעירים ללמוד רפואה, רוקחות, משפטים. הייטק זה הרבה פחות נפוץ, וזה נובע מחוסר היכרות של הענף. כשסיפרתי להוריי מה זה סייבר הם לא ידעו בכלל שקיים דבר כזה. כשסיפרתי להם שהתקבלתי ואז כשקודמתי הם ביקשו הסבר מה זה אומר. עד היום, כששואלים את הוריי במה אני עוסקת הם מתקשרים לשאול כדי שאסביר וכך יתנו תשובה. הם כמובן מאוד גאים בי".
יש סביבך חברות שמבקשות את עזרתך במציאת עבודה?
"בוודאי, ולא מספק אותי רק להיתקל בהן, אני גם מחפשת אותן, את אלו שמתקשות בראיונות ולא מתקבלות כג'וניוריות. אני מייעצת להן ומכוונת".
