כצפוי, אישור תקציב המדינה החדש לשנת 2024 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת לא יתבצע היום (שני), וצפוי להידחות ככל הנראה לפחות בשבועיים עד ל-4 במרץ "במקרה הטוב", כפי שציין בכיר במשרד האוצר.
בשל האיחור בהגשת התקציב על ידי משרד האוצר לאישור הממשלה והכנסת לא ניתן לאשר את התקציב עד 50 יום מראשית שנת הכספים 2024, מועד החל היום, ובשל אי עמידה בחוק ייאלצו כל משרדי הממשלה לספוג החל מהיום קיצוץ תקציבי של מאות מיליוני שקלים לפחות עד לאישור התקציב סופית בכנסת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משרדי הממשלה פועלים לפי שעה ממילא על פי תקציב 2024 הישן שאושר בחודש מאי אשתקד במסגרת התקציב הדו שנתי שהוא נמוך יותר מהתקציב החדש שעוד לא אושר ועל כן יצטרכו להתאים את הוצאותיהם על פי מה שנקבע אז. הדחייה באישור התקציב מונעת בחלק מהמשרדים את השימוש בסכומי כסף גדולים יותר הנובעים מההגדלה בתקציב החדש. כך במשרד הביטחון לא ניתן להגדיל הוצאות מעבר ל-30 מיליארד השקלים שכבר ניתנו למשרד כתוספת בסוף 2023 עד לאישור התקציב החדש. הקיצוץ כאמור מחויב לפי חוק אולם ניתן יהיה בהמשך להחזיר כספים לחלק מהמשרדים לפי תיאום של האוצר עם המשרדים ובאישור ועדת הכספים.
בעקבות הקיצוץ התקציבי עלולים שירותים שונים של הממשלה להיפגע, אולם במשרד האוצר טרם הורו למשרדי הממשלה היכן ומה לקצץ ויתקיימו דיונים היום ובהמשך השבוע.
ממשרד האוצר נמסר כי על פי החוק, אי אישור תקציב המדינה עד ל-19 בפברואר יגרום לקיצוץ תקציבי "שייעשה באופן אוטומטי ובאופן רוחבי בשלב הראשון. כצעד שני יובאו פניות לוועדת הכספים בתיאום המשרדים".
עיקר העיכוב בהכנת ואישור התקציב נבע מרצונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להכניס חלק ניכר מהכספים הקואליציוניים לתוך בסיס תקציב המדינה החדש, אולם רצונו להביא בכך להוספתם באופן קבוע לתקציב לא תבוצע בשל קביעות של הגורמים המשפטיים. לכן, הכספים הללו, כ-4 מיליארד שקלים, ייכללו בתקציב המדינה רק בשנת 2024 ולא בשנים הבאות.
מהמס על סיגריות אלקטרוניות ועד התוספת לישיבות
בסוף השבוע האחרון החלה ועדת הכספים של הכנסת לדון במאות סעיפי תקציב המדינה החדש, וכבר בדיונים הללו התברר שיחולו שינויים מסוימים בתקציב. כך ביטל שר האוצר את ההחלטה שהמס על סיגריות אלקטרוניות יהיה נמוך יותר מאשר על כלל הסיגריות הרגילות, ומוצרי הטבק, והוא יושווה בהדרגה. עם זאת, על ביטול הפטור ממס על סיגריות בדיוטי פרי צפויים עדיין חברי כנסת לערער, בלחץ לוביסטים, אך נראה שאין סיכוי שההחלטה תשונה.
גם בעניין הטלת מס חדש על הפחמן, מה שעלול לייקר מוצרי תעשייה ואת החשמל, ערערו חלק מחברי הכנסת וגם נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, וחיתכן שיבוצע שינוי כלשהו בהחלטה. מטרתה היא למתן את השימוש בדלקים מזהמים החל משנת 2025. זאת, לאחר שהאוצר כבר דחה את הטלת המס החדש משנת 2024 לשנה הבאה.
בימים הקרובים צפויים חברי כנסת לערער גם על ההחלטה להעלות את שיעור מס ערך מוסף באחוז אחד החל בחודש ינואר הבא ל-18%. זהו מס נוסף שיכניס לקופת רשות המסים עוד 7.2 מיליארד שקל בשנה.
החלטה זו זכתה דווקא לשבחים בדוח של חברת דירוג האשראי מודי'ס, שכלכלניה ציינו כי מדובר בצעד מתבקש נוכח העלייה הגדולה בגירעון בתקציב המדינה. ביטול ההחלטה עלול להגביר את הסיכוי להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי שתי החברות הנוספות, סטנדרד אנד פור ופיץ'.
ערעור נוסף צפוי על ההחלטה להעלות את מס הבריאות החל בשנה הבאה בשיעור של 0.15%. כמו כן, יתכן שינוי בהחלטה שלא לעדכן את מדרגות הביטוח הלאומי ב-2025 בשיעור האינפלציה, מה שיגרום לתשלומים גבהים יותר של דמי הביטוח הלאומי.
ערעור שכבר נשמע בכנסת נוגע להטלת מס גבוה יותר על רווחי הבנקים הגדולים בישראל, אולם חרף התנגדות בנק ישראל ואיגוד הבנקים, חברי הכנסת תומכים בהעלאת המס מ-17% ל-26% כהצעת משרד האוצר. נראה שההחלטה לא תשונה. העלאת המס צפויה להעשיר את קופת המדינה ב-1.4 מיליארד שקל בשנה.
דרישה של ארגוני העצמאים להגדיל את התמיכה בעצמאים במידה משמעותית, נוכח המלחמה המתמשכת, צפויה גם היא להידון בוועדות הכנסת, אך ספק אם ישולב ברגע האחרון בתקציב סעיף הנוגע לסיוע המבוקש, גם לדעת חברי כנסת, בצדק.
ערעור נוסף שיידון בוועדות הכנסת נוגע להחלטה על קיצוץ גדול בתקציבים למגזר הערבי ובתוך כך, בניגוד להבטחת ראש הממשלה, קיצוץ בתוכניות המיוחדות למאבק בפשיעה הערבית ובאלימות במגזר.
מספר חברי כנסת מבקשים לערער על ההסכם שנחתם בין ההסתדרות למשרד האוצר, לפיו כל עובד יוותר השנה על 470 שקל מדמי ההבראה שהוא זכאי להם. אין סיכוי שערעור כזה יתקבל.
התקציבים הנוספים לישיבות, שיש חברי כנסת מהאופוזיציה בעיקר, שדורשים לקצץ בהם, לא יקוצצו, שכן לא יימצא רוב בכנסת למהלך כזה, כאשר כל הקואליציה תומכת בו כיום. תקציב הישיבות יגדל לכן ב-2024 בסכום של 600 מיליון שקל ויסתכם בכ-1.73 מיליארד שקל. בתקציב זה לא כלולה התוספת למורים ברשתות הלימוד החרדיות, שצפוה להסתכם בכ-600 מיליון שקל.
גם לערעורים לקצץ בתקציבים נוספים אין סיכוי: מדובר בתוספת לזהות יהודית (100 מיליון שקל), למשרד המורשת (70 מיליון שקל) למשרד ירושלים והמסורת (80 מיליון שקל), לתקציב לעמותות המסייעות להשתמטות מהצבא גם בעת מלחמה (11 מיליון שקל) ולמורשת רחבעם זאבי (15 מיליון שקל). כל אלה לא צפויים להשתנות בדיונים בכנסת.
כמו כן, יוקצבו, חרף הטענה שהדבר דווקא יגביר את העוני ויעודד אי יציאה לעבודה, כ-600 מיליון שקל לחלוקת כרטיסי המזון, שאותם יזם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, עבור השכבות החלשות.
בשל קוצר הזמן לא נראה שיבוצעו בימי הדיונים הקרובים בכנסת שינויים מהותיים בתקציב המדינה, למעט מספר קטן. רבות מהצעות אגף התקציבים באוצר כבר נדחו בממשלה, ובראשם סגירת שישה משרדי ממשלה (אף משרד למעשה לא ייסגר בינתיים, אם כי יתכן איחוד של שני משרדים) וגם ביטול 5.5 מיליארד שקלים מהכספים הקואליציוניים (בוטלו כ-2 מיליארד)
ובינתיים, תתחיל בקרוב ועדה ציבורית מיוחדת לדון בהיקף התוספות לתקציב הביטחון בשנים הקרובות. הפערים בין משרד האוצר למשרד הביטחון עצומים ומגיעים לעשרות מיליארדי שקלים. בנק ישראל כבר קבע שהמלחמה תעלה למשק הישראלי, לפי שעה, 255 מיליארד שקלים. כל תוספת לתקציב הביטחון, מעבר ל-30 מיליארד השקלים שעליהם כבר סוכם לשנת 2024, תגדיל את הוצאות הביטחון, שהן מרכיב עיקרי בהוצאות המלחמה, בשיעור ניכר.
פורסם לראשונה: 15:36, 18.02.24
