שנה וחצי לאחר תחקיר הקופאיות של ynet ו"ידיעות אחרונות": בית הדין הארצי לעבודה הרשיע את רשת ויקטורי בהפרת זכויות עובדים.
התחקיר חשף את ניצולן של קופאיות במרבית רשתות השיווק הגדולות בישראל והציג פרקטיקה פסולה בה נהגו רשתות השיווק, בהן: ויקטורי, שופרסל אושר עד, רמי לוי ופרשמרקט לגבות חוסרים מקופאיות המועסקות בשכר מינימום. זאת בניגוד לחוק, שהעובדים עצמם לרוב אינם מודעים לו.
1 צפייה בגלריה
 אברהם ואייל רביד ויקטורי
 אברהם ואייל רביד ויקטורי
אברהם ואייל רביד ויקטורי
(צילום: יח"צ, אמיתי אלוני)

בעקבות חקירות שנערכו על ידי מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במהלך התקופה האחרונה נגד רשת ויקטורי הרשיע בית הדין לעבודה את חברת "א.ב.א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ", בעלת רשת הסופרמרקטים ויקטורי ואת מנהלה, אברהם רביד, לאחר שהודו בעובדות המיוחסות להם. הם הורשעו במספר הפרות חמורות של חוקי העבודה, כולל ניכויים אסורים בניגוד לחוק הגנת השכר, אי תשלום שכר מינימום, אי תשלום גמול עבור שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן איסור קבלת ביטחונות מעובדים בניגוד לחוק.
במסגרת גזר הדין שניתן ב-24.9 על החברה ועל אברהם רביד הוטל קנס בסך 130 אלף שקל. בנוסף, התחייבו החברה ורביד להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.
יצוין כי הבעלים אייל רביד נמחק מכתב האישום מסיבות ראייתיות. זאת, גם לאור טענות הגנה הקיימות לנושא משרה בתאגיד שלא קיימות ביחס למעסיקה עצמה.

העבירות בוצעו לאורך תקופה ממושכת וכחלק מפרקטיקה שיטתית

כתב האישום, שגובש על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה ואשר הביא לגזר הדין, מצביע על כך שהעבירות בוצעו לאורך תקופה ממושכת וכחלק מפרקטיקה שיטתית.
במקביל, מתנהלים נגד חברת ויקטורי הליכים מנהליים נוספים בגין הפרות נוספות של חוקי עבודה. חקירות שנוהלו על ידי משרד העבודה העלו כי החברה הפרה מספר הוראות של חוקי העבודה, כולל ניכוי שלא כדין בניגוד לחוק הגנת השכר, אי תשלום גמול עבור שעות נוספות, ואי תשלום שכר מינימום לנוער. בעקבות כך, הושתו על החברה עיצומים כספיים בסך כולל של כ-340 אלף שקל.
נזכיר כי נגד רשת ויקטורי שמעסיקה יותר מ-2,000 עובדים ברחבי הארץ, 566 מהם עובדים בשכר מינימום – כשהחברה מעסיקה מאות עובדים גם דרך חברות קבלן, העידו קופאיות רבות שכל שקל ש"הולך לאיבוד" בספירת הקופה הן נאלצות להשלים מכיסן הפרטי, החל מסכומים מגוחכים ואבסורדיים של שקלים בודדים - ועד לדרישה לשלם עשרות ומאות שקלים בחזרה לקופה לאורך תקופה. רבות מהקופאיות שאיתן ניסינו לדבר הביעו חשש שמא שמן יתפרסם ויאבדו את מקום עבודתן, וחלקן אף סירבו להתראיין לתחקיר גם בעילום שם.
כיום מתנהלת גם תביעה ייצוגית בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נגד ויקטורי באותו הנושא. לפי התביעה, את החוסרים השלימו הקופאיות במזומן – מבלי שהדבר קיבל ביטוי בתלושי השכר שלהן. נדגיש כי ממילא השלמת חוסרים מנוגדת לחוק – אך העובדה כי הרשת דאגה שלא יהיה כל תיעוד לכך בתלושים מקוממת אף יותר. ל-ynet נודע כאמור כי הנוהל הזה נמשך גם בימים אלה, חרף התביעה שהוגשה. התופעה הזו, כך נראה, מתרחבת גם מעבר לספירת הקופות – כמו למשל איום שקופאיות יידרשו לשלם מכיסן במקרה שיקבלו צ'ק מלקוח שלא חתם עליו כראוי.
תחקיר ynet עורר כעס רב על רקע העובדה שהקופאיות נדרשות לשלם מכיסן על החוסרים בקופות על אף שרשת ויקטורי נהנתה בשנת 2022, כשנה לפני שהפרשה נחשפה, מהכנסות של כ-2.3 מיליארד שקל, והרוויחה בסך הכול כ-37 מיליון שקל אחרי הוצאות ומיסים – ובשנתיים שקדמו לכך אף יותר. מזמן מדובר באחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולות בישראל, עם כ-60 סניפים בכל רחבי הארץ, ובשווי שוק של מעל 500 מיליון שקל.

"אפס סובלנות"

שר העבודה, יואב בן צור, מסר כי "בעקבות העוול שנעשה לקופאיות, בין היתר בניכוי משכרן שלא כחוק, הנחיתי את מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה לצאת למבצע ארצי לאכיפת זכויות העובדים ולנקוט ביד קשה מול מפרי החוק. לצערי, נתקלנו בחשדות המצביעים על פגיעה חמורה בזכויות הקופאיות. כשר העבודה, המדיניות שלי ברורה – אפס סובלנות בנושא 'עושק הקופאיות'. לא אתן שיפגעו באוכלוסיות שמרוויחות שכר מינימום למחייתן, בעובדים שעובדים שעות רבות בשכר דחוק ובסוף המשמרת נאלצים להוציא כסף מכיסם שלא כחוק".
מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה, הוסיף כי "מדובר בעבירות חמורות שהביאו לפגיעה בביטחון הכלכלי של העובדים, במטרה להעשיר את המעסיקים על חשבונם של העובדים. זאת, תוך פגיעה שיטתית וממשית בזכויותיהם, בשכרם ובתנאי עבודתם. הפגיעה חמורה אף יותר כאשר מדובר בעובדים בעלי כוח מיקוח נמוך. מינהל הסדרה ואכיפה ימשיך לפעול נגד מעסיקים שמנצלים את עובדיהם בניגוד לחוק, במטרה להגן על זכויותיהם הסוציאליות של העובדים".
מויקטורי נמסר בתגובה: "במסגרת הסדר שהוגש לבית הדין לעבודה הגיעו הצדדים להסכמות. בית הדין לעבודה כלל לא ניהל הליך של בירור טענות, לא קבע ראיות כלשהן לחובת החברה ואף מחק את כתב האישום נגד מנכ"ל החברה".