בשיתוף בנק הפועלים
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בכסף מזומן. לפי נתונים שפרסם השבוע בנק ישראל, כ-21% מכלל העסקאות בבתי עסק ובחנויות פיזיות נעשות במזומן. לשם השוואה, במדינות OECD כמו נורבגיה, קנדה, אוסטרליה ושבדיה, אחוזי התשלום במזומן נעים בין 4% ל-8%, והמספרים רק הולכים ויורדים מידי שנה. כלומר, השימוש במזומן ברחבי העולם הולך ונכחד, בעוד שבישראל ניכרת עלייה בשימוש במזומן. כך למשל, כחודש לפני סגר הקורונה הראשון היקף העסקאות במזומן עמד רק על כ-78 מיליון שקלים, לעומת 107 מיליון שקלים בחודש מאי 2022.
מנגד, נתון מדהים לא פחות – רק לפני שנה הושק בישראל ה-אפל פיי וכחצי שנה לאחר מכן גם ה-גוגל פיי, ומאז מספר המשתמשים באפליקציות הארנקים הדיגיטליים גדל בצורה משמעותית. אחוז העסקאות שנעשו בשנה האחרונה בישראל באמצעות ארנקים דיגיטליים עומד על 8% מכלל אמצעי התשלום.
אז האם אנחנו מדינת הייטק וחדשנות, שמתקדמת בצעדי ענק לשיטות תשלום מתקדמות, או שמא אנחנו מדינת לואו טק המתעקשת להמשיך ולהשתמש בכסף מזומן? נושא זה עמד במרכז הכנס השנתי לחינוך פיננסי בישראל, שהתקיים השבוע (ב') זו הפעם השנייה ביוזמת אוניברסיטת רייכמן ובשיתוף המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים.
7 צפייה בגלריה
הכנס השנתי לחינוך פיננסי בישראל ביוזמת אוניברסיטת רייכמן ובשיתוף המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים.
(צילום: צורי פטל)
אנחנו גם וגם, טוענת ד"ר מורן אופיר, חוקרת קבלת החלטות פיננסיות בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. ד"ר אופיר מצביעה על מחקר שנערך לאחרונה והראה שבתקופת הקורונה חלה עלייה דרמטית של כ-80% בהיקף השימוש בארנקים הדיגיטליים בכל העולם.
דנמרק היא אחת המדינות המובילות בשימוש בארנקים דיגיטליים, כ-76% מתושבי דנמרק הצהירו שהם משתמשים באמצעי תשלום זה. ד"ר אופיר מסבירה כי המחקר הראה כי ישנו קשר מובהק בין תרבות לבין חדשנות ואימוץ טכנולוגיות חדשות. "במדינות שבהן יש נטייה תרבותית ליזמות וליצירת חדשנות, המעבר לארנקים דיגיטליים הוא גבוה יותר. ישראל היא בהחלט מדינה שמאמצת חדשנות וטכנולוגיות, וקצב האימוץ בשנה האחרונה הוא לא פחות ממדהים. אמנם לא הגענו ל-76% של דנמרק, אבל אנחנו בהחלט יכולים להגיע לשם".
איך אפשר להסביר את אימוץ הטכנולוגיה המהיר של הארנקים הדיגיטליים מול השימוש ההולך וגובר במזומן, שנחשב למיושן?
"הנתון הזה מצביע על פערים דמוגרפיים וחברתיים. הסקר של בנק ישראל הראה ש-48% מהאוכלוסייה הערבית משלמים את חשבון החשמל שלהם במזומן. בחברה החרדית מדובר על 14% שמשלמים במזומן. לפער הזה יש השפעה חברתית משמעותית, כי הוא מגדיל אי השוויון. כך למשל, מי שמשלם רק במזומן ואין לו כרטיס אשראי, לא יכול לעלות על כבישי אגרה כמו כביש 6 ולא יכול להחנות את הרכב בחנייה בתשלום. כתוצאה מכך, אותו אדם מגיע לפחות מקומות וגם עובד פחות. תשלום במזומן בהחלט יכול להשפיע על פוטנציאל הצמיחה וההשתכרות".
מחונכים פיננסית? 80% מהחיילים בישראל באוברדרפט
הכנס, מספרת ד"ר אופיר, שהיא בין יוזמיו, מבקש להציב על סדר היום הציבורי את הצורך הבוער בחינוך פיננסי כבר בגיל הרך. "המטרה היא בסופו של דבר לבנות מערכי שיעור שמשרד החינוך יוכל להעביר למורים. חשוב שבני הנוער יידעו מה זה תשואה, ריבית ומניה. זה ידע בסיסי שמסייע בהנגשת החלטות פיננסיות. הרבה אמריקאים מתחילים להשקיע היום בשוק ההון כבר בגיל התיכון, בני הנוער בישראל מפגרים מאחור בתחום הזה. בכנס הוצג נתון מדהים: כ-80% מהחיילים בישראל נמצאים ביתרת חובה, למרות שהשכר הצבאי עלה. זה בהחלט מעיד על הצורך בחינוך פיננסי".
7 צפייה בגלריה
הכנס השנתי לחינוך פיננסי בישראל ביוזמת אוניברסיטת רייכמן ובשיתוף המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים.
(צילום: צורי פטל)
הכנס לחינוך פיננסי בהשתתפותם של עשרות דוברים וכלכלנים התמקד השנה בתהליכי הדיגיטציה שעובר העולם הפיננסי בשנים האחרונות. אחת הסוגיות הבולטות שעמדו על הפרק היא האם הדיגיטציה מגדילה פערים חברתיים. "הדיגיטציה נראית לנו כמו מהלך טכני שמפשט בירוקרטיות, אך למעשה, היא משנה דפוסי התנהגות, היא גורמת לנו לשנות החלטות. מצד אחד, הדיגיטציה מוזילה עלויות, מקצרת תהליכים, ומנגישה את שוק ההון לאוכלוסיות שונות, אך מצד שני היא גם יוצרת השפעות התנהגות, הפרעות וסיכונים".
נעמה הלוי פאר, מנהלת המרכז לבנקאות חברתית. צילום: צורי פטלנעמה הלוי פאר, מנהלת המרכז לבנקאות חברתית, לרבות המרכז לצמיחה פיננסית בבנק הפועלים, סקרה בפריזמה רחבה כיצד הבנקאות הדיגיטלית משפיעה ויוצרת אתגרים שונים על אוכלוסיות כגון אנשים עם מוגבלות, חרדים, חברה ערבית, בעלי הכנסה נמוכה. נעמה סקרה מהם הפתרונות שהמרכז מציע לכל אתגר בדמות כלים וליווי להתנהלות פיננסית נכונה, התנדבות, תרומות כספיות בסך 40 מיליון שקלים בשנה, פתרונות נגישות ועוד.
מקטין את החיכוך עם אמצעי התשלום
הארנק הדיגיטלי הוא אחד מאמצעי התשלום המתקדמים שנכנסו לאחרונה לשימוש בישראל, שמשנה את ההתנהגות הצרכנית שלנו, כיוון שהוא מקטין את החיכוך עם אמצעי התשלום. "הארנק הדיגיטלי הוא נכס מוחשי כמו ארנק, והוא פועל על גבי הטלפון הסלולרי. אנחנו יכולים לטעון אותו בכסף, והוא מתנהל באמצעים דיגיטליים בלבד, בלי שום פיזיות".
במה שונה הארנק הדיגיטלי מאמצעי תשלום אחרים כמו כרטיס אשראי או אפליקציות תשלום?
"בכרטיס האשראי ובאפליקציות תשלום כמו ביט עדיין יש לנו חיכוך עם אמצעי התשלום. הפעולה של הכנסת קוד סודי, הקלדת הסכום לתשלום וכתיבת סיבת ההעברה יוצרים חיכוך ושקיפות. אנחנו מרגישים יותר את הכסף. בארנק הדיגיטלי כמעט לא מרגישים את אמצעי התשלום עד כדי כך שאנחנו לא מסתכלים כמה עולים מוצרים".
לכולנו כואב בכיס
"כאב תשלום" הוא אחד המונחים השגורים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, והוא מתאר את התחושה שלנו כשאנחנו משלמים על מוצר או שירות כלשהו. "תשלומים תמיד כואבים לנו, ללא תלות במצב הכלכלי, האישי או בגובה התשלום. כאב התשלום מפחית רכישות אימפולסיביות ומייצר רגע של חשיבה על נחיצות העסקה לפני סגירה", מסבירה ד"ר אופיר.
"כך למשל, כשאנחנו ממלאים סל קניות בחנות אונליין, אנחנו יותר רגישים לכאב התשלום, כיוון שקל לנו לעזוב את האתר בלי שהשלמנו את העסקה, יותר מאשר לצאת מחנות פיזית אחרי שהגענו לקופה".
בתשלום באמצעות ארנק דיגיטלי, המודעות לתשלום יורדת ואיתה גם כאב התשלום, מסבירה ד"ר אופיר. התחושה שכואב לנו פחות בכיס, מגדילה את ההוצאות ומעלה את הנכונות לשלם עבור מוצר או שירות כלשהו בעשרות אחוזים.
לפי ההיגיון הזה, המזומן הוא אמצעי התשלום הכי יעיל להתנהלות פיננסית נכונה.
"על פניו זה נכון. עם כסף מזומן יש לנו את החיכוך הכי גדול, וכאב הרכישה הוא הגבוה ביותר, אבל כאב התשלום לא בהכרח מסייע בהתייעלות פיננסית. מחקרים מראים שמשקי בית שמתנהלים רק עם כסף מזומן לא בהכרח מתנהלים בצורה טובה ושקופה יותר. למשק בית שמרוויח במזומן אין שליטה ובקרה על הכסף שנכנס ויוצא. התנהלות עם מזומן היא בדרך כלל פחות מושכלת, כי אנחנו לא רואים את המספרים".
עוד בעיה אקוטית בכלכלת המזומן, מוסיפה ד"ר אופיר, היא העובדה שהיא מייצרת תעשיית הון שחור שפוגעת בכלכלה וגם בחברה. "זו תעשייה שלמה של אנשים שלא משלמים מיסים. היא משנה את התמריצים שלנו לעבוד. בתקופת סגרי הקורונה, למשל, אנשים העדיפו לעבוד בשחור כדי לקבל את מענקי הקורונה. זו אחת הסיבות העיקריות לגידול בשימוש במזומן".
המזומן, אם כן, הוא לא בהכרח הדרך להתנהלות כלכלית נכונה, אבל מסתמן שגם הארנק הדיגיטלי לא חף מבעיות. הפתרון להימנעות מקניות אימפולסיביות ולחידוד כאב התשלום בארנק הדיגיטלי הוא ניהול נכון של סביבת השימוש. "למשל, הוספת שלב בארנק הדיגיטלי של הכנסת קוד או אישור תשלום". ד"ר אופיר מבהירה שאין מנוס מאשר לאמץ את הדיגיטציה. זו לא שאלה של מזומן מול ארנק דיגיטלי - העולם ללא ספק מתקדם לכיוון הדיגיטלי, היא מבהירה. "צריך ליהנות מהיתרונות של הארנק הדיגיטלי, אבל גם להישמר מפני החסרונות".
בשיתוף בנק הפועלים
