פרסום ראשון: נפגעי מסיבת הנובה מותחים ביקורת חריפה על המדינה, שביקשה למחוק על הסף או להורות על עיכוב ניהולה של התביעה בסך 200 מיליון שקל, שהגישו 42 נפגעים שהשתתפו במסיבה ברעים ב-7 באוקטובר. "האם על התובעים (נפגעי המסיבה-ל.ד) להמתין עד בוש לחסדי ממשלת ישראל שתחליט, אם בכלל, להקים ועדת חקירה כזו או אחרת? וגם אז, ועדה מכל סוג שהוא אינה רלבנטית לעוולות הנזיקיות נשוא התביעה, שלא לדבר על כך שהערכאות המשפטיות אינן כפופות לוועדות מכל סוג שהוא", טוענים הנפגעים, בתגובה לבקשה של המדינה למחוק את תביעתם.
הנפגעים טוענים באמצעות עוה"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג, כי "התובעים והתובעות, צעירים וצעירות, שניצלו בנס מחיות אדם, עברו גיהנום והם ממשיכים לחוותו מידי יום ביומו, נמצאים במצב נפשי קשה, ואין לאפשר מחיקה ו/או עיכוב התביעה. כל רצונם הוא שהצדק ייעשה במהירות ויעילות, והם יוכלו לקבל פיצויים שיאפשרו להם שיקום וחיים בכבוד". עוד טוענים התובעים והתובעות כי "ניסיון המדינה בבקשתה לגרום לעיכוב של שנים בהליכי התביעה עד שתוקם אם בכלל, ועדת חקירה ממלכתית ו/או אחרת, הינו מחוסר תום לב, ולא רק שאינו רלוונטי, אלא שיגרום לעינוי דין לתובעים".
מרכז חפצים מאזור המסיבות בשבעה באוקטובר
(צילום: דוברות המשטרה )
"סכומים זעומים"
הנפגעים טוענים כי טענת המדינה שאין פנאי לתחקירים כעת, בעת מלחמה, "לא רק שאינה מדויקת, אלא שאינה נכונה: מבקר המדינה פתח זה מכבר בחקירה אודות אירועי 7/10, צה"ל מקיים חקירה אף הוא ומשטרת ישראל אינה נלחמת בעזה. טוב היו עושים הנתבעים לו היו מדייקים אף לעניין הנ"ל. המסקנה הבלתי נמנעת היא, כי הנתבעים מנסים לחמוק ככל יכולתם בטענות ותואנות חסרות בסיס על מנת שלא לברר את העוולות הנזיקיות בגינן הוגשה התביעה.
"גם טענת הנתבעים לעניין הקצבאות המשתלמות לתובעים כנפגעי איבה, טוב שלא הייתה נטענת, ולא בכדי הנתבעים לא ציינו את הסכומים עליהם מדובר. מדובר בסכומים זעומים, שאינם מאפשרים לנפגעים והנפגעות שיקום ומחייה סבירים עד לקבלת הפיצוי בתביעה זו".
בינואר 2024 הגישו 42 נפגעים שהשתתפו במסיבת נובה תביעה אזרחית ראשונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. במסגרת התביעה על סך 200 מיליון שקל, נטען כי "שיחת טלפון אחת של גורמים צהליי"ם למפקד האחראי על המסיבה בלילה שבין 6/10/23-7/10/23 לפזר את המסיבה באופן מיידי נוכח הסיכון הצפוי, הייתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה לרבות התובעים. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה", נטען בתביעה שהגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון פנים.
המדינה ציינה במסגרת הבקשה שהגישה בחודש שעבר לבית משפט בדבר מחיקת או עיכוב התביעה, כי "ראשית, המדינה מבקשת להביע את השתתפותה בצערם העמוק ובכאבם של התובעים אותו הם נושאים כמתואר בתביעתם מיום הטבח ההמוני. יחד עם זאת, ומבלי לנקוט עמדה ביחס לטענות, עמדת המדינה היא כי מדובר בתביעה שהקדימה את זמנה, ואין כל אפשרות ממשית לנהל אותה בעיצומה של המלחמה באופן שיאפשר הליך הוגן וראוי".
"כתב התביעה הוגש בחודש ינואר, בעיצומה של המלחמה. כתב התביעה רווי בטענות רבות נגד בעלי תפקידים בכירים מגופים שונים במדינה. אותם בעלי תפקידים עסוקים מבוקר ועד ליל, סביב השעון בליבת העשייה של המלחמה ובהגנה על המולדת, בקבלת החלטות ובביצוע פעולות שונות ורבות. הגשת התביעה כחודש וחצי בלבד לאחר האירועים הנוראים, כאשר טרם התגבשה נכותם של התובעים, הקדימה את זמנה. משכך, דומה כי ניהול התביעה עתה אף עשוי לפגוע באפשרותם של התובעים לממש את מלוא זכויותיהם, ככל שתתקבל טענתם בשלב זה".
"מחפשים בנרות"
התובעים והתובעות לא מקבלים את עמדת המדינה ובתשובתם שהוגשה לפני כשבוע, וטוענים כי "טענות התובעים בכתב התביעה הן ספציפיות ונקודתיות - אישור ורישוי המסיבה ואי פיזורה בליל 6-7/10/23. משכך, בסיס הבקשה (של המדינה-ל.ד) מוטעה לחלוטין, שהרי עולה ממנה כי התביעה לכאורה עוסקת בכל מרקם הרשלנות והמחדלים של הנתבעים (המדינה-ל.ד) שקדמו לשבת השחורה. העוולות בהן עוסקת התביעה הינן עוולות נזיקיות טהורות, בתחום דיני הנזיקין, לרבות הפרת חובות חקוקות, ואין צורך בוועדת חקירה ממלכתית ו/או שאינה ממלכתית כדי לדון בכך. דהיינו, הנתבעים מנסים בבקשתם להפקיע מכב' ביהמ"ש את סמכותו לדון בעוולות הנזיקיות, ואין לאפשר זאת".
לסיום, טוענים 42 התובעים כי "הנתבעים מחפשים 'בנרות' כל דרך לחמוק מעולה של התביעה הצודקת של נפגעי ונפגעות הנובה, אך אין לאפשר להם זאת... ההלכה הפסוקה קבעה לעניין חבות המדינה בנזיקין כי ההשקפה לפיה - 'THE KING CAN DO NO WRONG' חלפה זה מכבר מהעולם".
