2021 הייתה שנה כלכלית סוערת מאין כמותה. מגפה אכזרית השתוללה במדינה, מאות אלפי אנשים ישבו בביתם ללא עבודה, מיליוני תיירים שהתכוונו לבקר בישראל נמנעו מלהגיע. בנוסף, עשרות אלפי עסקים קרסו ונסגרו, עצמאים ושכירים, שאפילו לא חלמו על אפשרות כזאת, התדרדרו אל מתחת לקו העוני, וענפים שלמים, ובראשם התיירות והתעופה - התרסקו, ברמות שגם מלחמות ישראל לא פגעו בהם. וגם: מחירי הדיור זינקו בשיא של עשור והפקקים בכבישי הארץ כבר לא ניתנים כמעט במדידה במרחק ובזמן.
כלכלנים על תוכנית המענקים של נתניהו וכץ: תוכנית כלכלית זה לא | ינואר 2021
(צילום: משי בן עמי)
במערכת הכלכלית איש לא יתגעגע לשנה הפיננסית הרעה הזאת. 2021 הייתה שנה שבמחציתה סיימה את כהונתה ממשלת חידלון כלכלי שהקפיאה כל מהלך, מנעה את אישורו של תקציב המדינה ובלמה כל רפורמה ותוכנית כלכלית. היא הותירה לממשלה שבאה אחריה גירעון חסר תקדים בתולדות המדינה, רפורמות תקועות ומדינה שרחובותיה חסומים בפקקים והתחבורה הציבורית בה מפגרת שנות אור אחרי מדינות מתפתחות ובפיגור של שני דורות אחרי אלה המפותחות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מחירי הדיור זינקו לשיאים חדשים ועלו בכ-11% בשנה. השקל עשה שרירים לעולם כולו והתחזק בעד 10% רק לאחרונה. המיליארדים שנכללו בפטנט הישראלי "קופסאות הקורונה" הלכו ונערמו, ומצבם הכלכלי של רבים, ובראשם קשישי הארץ הזאת, החמיר עד מאוד בשנה האחרונה. מלבד זאת, העוסקים בענף התיירות נפגעו קשות.
באמצע השנה הגיעה "ממשלת השינוי". המצב בהחלט השתנה לטובה, אולם עד מהרה התברר שאמנם תקציב מדינה וחוק הסדרים עב כרס יצאו לדרך, משימה חשובה מאין כמותה אחרי שנתיים בלעדיהם, אולם "השינוי" בכמה וכמה מקומות לא רק שלא יצא לדרך, אלא השתנה לרעה.
חוק ההסדרים אושר במליאת הכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
בין השאר, כניסתם של יותר משני מניינים של ח"כים "נורבגים" לכנסת ישראל הפך לעניין שבשגרה, ונמשך מינויים של יותר מ-30 שרים וסגני שרים למשרדים לא נחוצים - פי שלושה ממספרם בממשלת שווייץ. דומה שהממשלה הנהנתנית הקודמת כאילו האריכה את כהונתה, כאשר גם הכספים הקואליציוניים, רעה חולה שהובטח שסופה יגיע, חולקו כיד המלך.
המשבר הכלכלי הכה במדינות העולם, בישראל - פחות
2021 הייתה שנה כלכלית רעה בעולם כולו. המגפה, שהתנפלה על העולם בראשית 2020, ושרבים כבר ראו אותה מובסת עם המצאת החיסונים - דווקא הגבירה את השפעתה הרעה וזרעה תוהו ובוהו בעולם הכלכלי.
הגירעונות העצומים במדינות העולם תפחו, שוק העבודה הוכה קשות, הייצור נבלם, ההובלה הימית נפגעה בגלל פקקי ענק בנמלים, והחוסר באלפי מוצרים, ממכוניות ועד צ'יפים למחשבים, גרם להרמת ראשה של האינפלציה, שנעלמה לשמחת הכל מהעולם בעשור האחרון. התחזיות בארה"ב כבר נוקבות באינפלציה שנתית של 10% - שיא של 40 שנה ויותר.
4 צפייה בגלריה
לא סופר אף אחד, לטוב ולרע - אבל שומר על קופת המדינה. שר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: אביגיל עוזי)
למרבה הפלא, עם כל האנדרלמוסיה שכבשה כל חלקה טובה בעולם הכלכלי, ישראל דווקא צלחה את האתגרים באופן יחסי - לא מעט בזכות מינוי שר האוצר אביגדור ליברמן, שלא סופר (לטוב ולרע) אף אחד - אך שומר על קופת המדינה הרבה יותר מקודמיו. המשק הישראלי במחצית השנה האחרונה שיפר ביצועים ובין היתר הוטלו גם מיסים, שחלקם פגעו בעיקר בשכבות החלשות, ואת עליית חלקם אפשר היה אולי למתן.
מילה טובה מגיעה גם לממשלה הקודמת, שכן החיסונים, שממשלת בנימין נתניהו הזדרזה לייבא, אף כי במחיר כפול ממדינות אחרות, חילצו את ישראל מהמצוקה הכלכלית הרבה לפני רוב המדינות. המשק חזר תוך חודשים - לאחר הסגר השלישי שהסתיים בפברואר 2021 - לפעילות כמעט מלאה.
בהחלטת המדיניות של ראש הממשלה בחצי השנה האחרונה, נפתלי בנט, לא לגזור עוד סגרים על הציבור והמשק - בניגוד לקודמו שסגר את המדינה שלוש פעמים - הצמיחה זינקה בשיעורים שהזכירו במהרה את ימי טרום הקורונה, האבטלה צנחה מהר יותר מהתחזיות, ההשקעות במשק חזרו לעלות, וענף ההייטק המשיך לשגשג כאילו שהקורונה פסחה עליו.
התחזקות השקל, הריבית ועליית מחירי הדיור
בה בשעה תעתע השקל במדיניות בנק ישראל. עם ריבית בסיסית של 0.1% לשנה, שפל של כל הזמנים, ומשק צומח במהירות - השקל הפך למטבע החזק בעולם. המצב הזה, שפוגע מיד בייצוא, חייב את בנק ישראל לנקוט בצעדי חירום. עד לימים האלה כבר רכש השנה הבנק המרכזי, בפיקודו של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, 36 מיליארד דולרים השנה, ועוד היד הרוכשת דולרים נטויה.
אולם, כל מאמציו של הבנק המרכזי להוריד את ישראל מהמקום הראשון בעולם, כשלו בינתיים. הדולר והאירו המשיכו להיחלש מול השקל הישראלי, התעשיינים והיצואנים ממשיכים למחות - והפיתרון רחוק מאי פעם. הממשלה הרחיקה ידיה מתחום המט"ח ואפילו לא חשבו בה על מתן פיצוי כלשהו לתעשיינים וליצואנים.
למה בעצם השקל מתחזק עוד ועוד? כי בארגז הכלים של הפרופסור ירון יש כלי חשוב ומרכזי מאוד, קביעת גובה הריבית במשק. אולם, בכלי הזה השתמש הנגיד בכל שלוש שנות כהונתו, שמלאו ממש השבוע, רק פעם אחת, באפריל אשתקד, כאשר הפחית את הריבית מ-0.25% ל-0.1%.
הסיבה העיקרית שהנגיד לא ממשיך להשתמש בכלי המלחמה הזה להחלשת השקל היא מעגל הקסמים שהוא נקלע לתוכו: הפחתת הריבית עוד, בנשק אטומי בתחום הפיננסי - עד כדי הנהגת ריבית שלילית, כפי שנעשה ביפן ועל פקדונות באיחוד האירופי - תחמיר את הקטסטרופה שהותירו כאן הממשלות בשני העשורים האחרונים בתחום מרכזי אחר: מחירי דירות המזנקים לשיאים חדשים מדי חודש בחודשו.
הפחתת הריבית תעלה עוד ועוד את נטילת המשכנתאות, שהגיעו כבר לשיא חסר תקדים בשנת התוהו ובתוהו 2021. נטילת משכנתאות בהיקפים העולים בחודש אחד על 10 מיליארד שקל כבר הפכה לנורמה מסוכנת. בבנק ישראל מעדיפים לא להחמיר אותה עוד.
4 צפייה בגלריה
כל מאמציו של הבנק המרכזי למתן את התחזקות השקל, כשלו בינתיים. נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
וכאן אנו מגיעים לראשונה לבעיה הכלכלית הקשה מכולן, שהממשלה הנוכחית, שמשלימה כבר שישה חודשים וחצי של כהונה, לא הצליחה לשנות בה דבר, חוץ מדיבורים: תחום הדיור.
שלישיית השרים ליברמן-אלקין-שקד אמנם הציגו תוכנית רחבה. אולם, עד שסעיפיה ייושמו בשטח, נראה שתחזיתו של שר האוצר שאחרי עלייה של 11% לערך במחירי הדירות ב-2021 "נסתפק" בשנה הבאה ב-5%-6% של עליית מחירים, היא לא יותר מחלום מתוק.
כל זמן שאלה שיעורי ההתייקרות, אף משקיע לא ידיר את כספו מרכישת עוד דירה להשקעה, וכל זמן שלא ישוחררו בשטח, ולא רק בדיבורים, קרקעות המדינה למאות אלפי יחידות דיור - "אצלי מילה היא מילה" של ליברמן תישאר רק כעוד מילה במסיבת העיתונאים המפוארת שקיים עם חבריו שקד ואלקין.
מענקים ודמי אבטלה - OUT, מיסים - IN
במחציתה של 2021 סיימה הממשלה את חלוקת המענקים לעסקים ותשלומי דמי האבטלה למאות אלפי השוהים בחופשות ללא תשלום. טוב ולא טוב גם יחד עשה שר האוצר ליברמן, כאשר עצר בראשית הקיץ את זרימת הכסף מתקציב הבור ללא תחתית של מענקי הקורונה.
טוב - כי כך הצליח להמריץ מאות יושבי בית, 750 אלף בינואר 2021 לעומת 280 אלף בנובמבר השנה, לחזור לשוק העבודה, ולגרום לעסקים להתייעל. זאת, כאשר הישראלים שנמנעו מלצאת לחו"ל אף היטיבו את מצב החנויות והעסקים בקניות בארץ.
לא טוב - כיוון שכאשר ממשלת ישראל שבה ומטילה על המשק מגבלות, ממש בסוף 2021, לא סביר הוא שבעלי העסקים שנפגעים מהחלטותיה של הממשלה ואמירותיה, המגומגמות בחלקן, יקלעו שוב לסכנת קריסה ופשיטות רגל.
ומה היה לנו עוד ב-2021? אחרי כמה שנים של עצירה בהעלאת מיסים, לא עשה ליברמן חשבון לאף אחד, ויזם העלאה של מיסים "בריאים וסביבתיים", על כלים חד פעמיים, משקאות ממותקים, תחליפי שמנים ובקרוב גם מחירי הארנונה והחשמל יעלו.
את ההבטחה להעלות את שכר החיילים דחה שר האוצר בתחילה, אך כאשר גבר מכבש הלחצים - הודיע כי שכרם של החיילים הסדירים יעלה כבר בשבוע הבא. בה בשעה יזמו שרי הביטחון והאוצר גם הוצאת עוד 1.2 מיליארד שקלים מקופת המדינה לטובת הפנסיות המנופחות של יוצאי הצבא הפורשים מוקדם מכולם, בגיל 40-50, צעד שעורר ביקורת מוצדקת רחבה.
את 2021 - השנה הסוערת-מטלטלת-מכעיסה-מדאיגה ואולי מתאוששת - מסיים המשק הישראלי עם יותר שאלות מתשובות:
האם משבר הקורונה, שכבר חשבנו שאו-טו-טו נתפטר ממנו, יכה שוב בכלכלת המדינה בשנה הקרובה? האם באמת רוב 40 הרפורמות שבחוק ההסדרים ייושמו ויגיעו גם לשטח? האם "ממשלת השינוי" תצליח לשנות את המגמה ולבלום את עליית מחירי הדירות? האם בנק ישראל ימציא פיתרון חדש לסייע ליצוא או ייכנע לשקל המתחזק? האם שיא העשור באינפלציה של סוף 2021 הוא רק המקדמה לזינוק מחירים מדאיג בשנה הבעל"ט? ומה השימוש שייעשה ב-22 מיליארד שקלים שגבתה רשות המיסים מעבר לתחזיות בתחילת השנה? את התשובות לשאלות האלה, שבאמת חשובות מאוד לחיים של כולנו, נגלה בסיכום השנה הבאה...
