הממשלה אישרה היום (ה') - חמישה ימים לפני הבחירות - קיצוץ משמעותי וחריג בתקציב משרדי הממשלה, כדי לממן את ההסכם עם המורים, שנחתם סופית רק בשבוע שעבר. ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס הביע ביקורת על הסכם וכתב כי הוא "לא סביר מקצועית וייפגע בפעילויות הליבה".
הדיון בקיצוץ בתקציב נמשך רק דקות אחדות בניגוד לדיונים ממושכים בשנים קודמות, והתקיים לאחר דיון על החתימה על הסכם הגז עם לבנון. הקיצוץ יהיה בגובה 6.6% מתקציב הקניות של כל משרדי הממשלה כדי לממן את ההסכם עם המורים כבר בשנת 2023. בתקציב השנה הנוכחית העומדת להסתיים לא יבוצע קיצוץ ותוספות של 1,000 שקל לכל המורים בנובמבר ודצמבר תמומן מהרזרבה בתקציב משרד החינוך. בכל שנה עד 2026 יתווסף לקיצוץ 0.2% מדי שנה כדי לממנו. יצוין שבשל האינפלציה הקיצוץ צפוי לגדול עוד בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה.
בין היתר, הקיצוץ יכלול כבר ב-2023 מיליארד ורבע שקלים בתקציב הביטחון, רבע מיליארד בתקציב החינוך, רבע מיליארד במשרד לביטחון פנים, 200 מיליון בהשכלה הגבוהה, 180 מיליון ברווחה ו-230 מיליון בזרועות הביטחון.
לצפייה במסמך שהוגש לשרים ומפרט את כל הקיצוצים לפי משרד לחצו כאן
שר האוצר אביגדור ליברמן התעמת עם שרים בממשלה לפני האישור ואמר: "אתם מתלוננים כאילו לא הייתה ממשלה שחילקה 11 מיליארד שקלים לאורך השנה לצרכים שאף אחד לא נגע בהם. שר הבריאות הורוביץ הגיב: "אתה לא עושה עושה לנו טובה. זה לא הכסף הפרטי שלך". השרה מרב מיכאלי ותמר זנדברג התקוממו גם הן נגד ליברמן, ומיכאלי אמרה: "שבע שנים מאז שנחתם הסכם עם המורות והמורים, היה ברור שצריך להחתם הסכם חדש איתם. איך ייתכן שאגף תקציבים לא נערך ולא הכניס לתקציב את הרזרבה הנדרשת? כך קורה שעכשיו יעבור קיצוץ שחותך בבשר החי".
בסופו של דבר השר לביטחון פנים עמר בר לב היה היחיד שהתנגד אחרי שטען: "נגיד תקצצו בשב"ס וכיבוי אש שגם שם יש אתגרים אבל לקצץ במשטרה כשאתם יודעים שאני הולך למגזר הערבי ואנשים מפחדים לשלוח את הילד למערכת החינוך כי הם מפחדים שהוא ימות בדרך? אז אתם מדברים איתי על מערכת החינוך?".
שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס לקיצוץ בתוכנית הפוליטית עם מורן אזולאי וקובי ברונשטיין ב-ynet radio, וטען כי לא מדובר בקיצוץ שישפיע על עבודת המשרדים: "זה לא קיצוץ. הבעיה שאין לנו תקציב ולכן זה מה שאפשר לקרוא הלוואה עד לאישור התקציב, הוא לא קיים, אז אנו נאלצים מבחינה חשבונאית מתמטית לעשות קיצוץ רוחבי. עם אישור התקציב, כל הקיצוץ הרוחבי יחזור לאותם משרדים. צריך להבין שמראשון לינואר יש תקציב המשכי שזה באמת אתגר לא פשוט, כי אין לך תקציב מאושר, אתה חי על התקציב הקודם חלקי שתיים עשרה, אתה לא יכול לאשר פרויקטים חדשים וגם חלקי שתיים עשרה זה רק על בסיס התקציב .כלומר, בכל מקרה גם אם לא היינו מקצצים המשרדים יהיו צריכים להתכווץ עד לאישור התקציב עצמו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אבל אומרים השרים, גם מרב מיכאלי גם הורביץ ואחרים שלא מוכנים בשום פנים ואופן לקיצוץ תקציבי גם מהסוג שאמרת ואומרים, יש רזרבות. קחו מהרזרבות.
"מי שאומר את זה כמובן לא מבין כלום, לא בכלכלה ולא בתקציבים. תקציב מדינת ישראל מתנהל על בסיס חוק התקציב, זה לא ששר האוצר שם מחבר איזה שהוא נייר ומפזר אותו בין המשרדים, יש את חוק התקציב הוא עובר בשלוש קריאות כולל חוק ההסדרים, בחוק התקציב אחד הדברים החשובים שמופיע זה מגבלת הההוצאה. זה לא משנה מה ההכנסות, אתה רשאי להוציא עד סכום מסוים מה שמופיע בתקציב. כל היתרות והגבייה העודפת הולכת לכיסוי של החובות של מדינת ישראל וצריך להבין שזה סעיף הכי גדול בתקציב המדינה, אנחנו משלמים בשנה כ-160 מילארד שקל על החזר חובות. רק הריבית זה פחות או יותר כמעט שליש מהסכום הזה. לכן, אנחנו פה מתנהלים גם בצורה אחראית".
ביקורת סובבת גם סביב העובדה שלא דאגתם לאשר את זה סופית מול היועצים המשפטיים. גם את חוקיות המערך וגם את המימון.
"הכל היה מתכונן ומאושר מראש. אנחנו התחלנו לעבוד על הסכם עם המורים שנה לפני שהכנסת התפזרה, הכל שם מאושר. אז לקראת הבחירות הכל מתחדד ויש ניסיונות להטיל ביקורת. אי אפשר לבקר את ההסכם עצמו אז מתחילים לבקר האם זה כן היה, לא היה".
בניגוד לדבריו של ליברמן, גורמים באוצר הסבירו היום כי מדובר בקיצוץ אמיתי שיבוא לידי ביטוי גם בתקציבי השנים הבאות, שכן כדי להגדיל את ההוצאה התקציבית יש לשנות את החוק ולא רק לאשר תקציב חדש, ודבר זה לא נעשה שנים רבות. גורם באוצר הוסיף: "מדובר בקיצוץ משמעותי וכואב כאשר אין כלל תקציב מדינה לשנת 2023 ולא יהיה כזה לפני סוף הרבע הראשון של השנה. היה צריך לחשוב על הנזק מהקיצוץ לפני מתן תוספות במיליארדים למורים".
ליברמן הוסיף: "כשאני נכנסתי לתפקידי אני אמרתי, אני מאוד מעריך ומכבד את הדרך המקצועית במשרד האוצר ובמיוחד אגף התקציבים, אני מתכוון לעבוד איתם, אני לא מתכוון לעבוד אצלם ויש הרבה חילוקי דעות".
3 צפייה בגלריה
הקיצוץ נועד לממן את ההסכם עם הסתדרות המורים שיהיה בתוקף עד סוף 2026
(צילום: מוטי קמחי)
מקורות מימון
הקיצוץ מגיע בעיתוי הגרוע ביותר מכל הבחינות: תקופה קצרה לפני סיום כהונתה של ממשלת מעבר זמנית, בעת שכלכלת העולם וישראל מצויות בטלטלה שלא הייתה דוגמתה כבר עשור שלם, האינפלציה עולה, הריבית מזנקת ושוקי ההון מצויים בתקופה של זעזועים. בתקופה כזאת ממשלה צריכה דווקא להגדיל את הוצאותיה למתן שירותים רבים יותר לאזרחי המדינה - ומה שיקרה הוא ההפך.
הקיצוץ הפתאומי בתקציב נכפה למעשה על הממשלה שלא מרצונה. ההסכם עם הסתדרות המורים, שיהיה בתוקף עד סוף שנת 2026, יעלה בשנה הקרובה קרוב ל-4.5 מיליארד שקלים יותר מהמתוכנן בהוצאות הממשלה, ועל פי החוק על הממשלה למצוא מקורות מימון להוצאה הפתאומית הגבוהה הזאת.
ההצעות של פוליטיקאים וארגונים חברתיים לעשות שימוש בעודפי המיסים שצברה הממשלה השנה, יותר מ-30 מיליארד שקל, הן בלתי חוקיות. אסור לממשלה להגדיל את הוצאותיה מעבר לתקרה שעליה הוחלט בספר התקציב. עם עודפי מיסים ניתן רק להפחית מיסים שונים או להחזיר חלק מחובות המדינה, המסתכמים בסכום אסטרונומי של כ-1.2 טריליון שקל.
הקיצוץ של מעט יותר מ-4.4 מיליארד שקל, יחייב כעת החלטה לקצץ כ-5.5% מתקציב הקניות, כאשר כל אחוז שווה כ-820 מיליון שקל. זאת, למרות שרוב ההוצאות הנוספות בגין ההסכם עם המורים יתבצעו רק בשנה הבאה.
עיקר הנטל על התקציב השנה יהיה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל, בעיקר בשל תשלום מענקים של 1,000 שקל לכל מורה בחודשים נובמבר ודצמבר ותחילת מתן מעט הטבות נוספות. כל העלאות השכר והשינויים בחופשות יבוצעו על פי ההסכם עם הסתדרות המורים רק בשנת התקציב 2023.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, אמנם אישרה בשבוע שעבר את ההסכם עם המורים, אך לא התייחסה באופן מפורש לצורך במציאת מקורות מימון להסכם. את זאת עשה רק בשבוע האחרון, עם חתימת ההסכם, היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג. הוא הודיע שיש לבטל את ההסכם משום שהוא אינו חוקי, באין החלטה על מקורות מימונו.
פורסם לראשונה: 07:56, 27.10.22
