זמנים לא קלים עוברים על המשק הישראלי. הכוונה של הממשלה לבצע בישראל מהפכה משפטית רחבת היקף, בסגנון רפורמות שנעשו במדינות כמו הונגריה, פולין וטורקיה, ושפגעו בכללי הדמוקרטיה שלהן, גורמת בשבועיים האחרונים לטלטלה במשק הישראלי. השקל נחלש, הבורסה נעה בין ירידות ניכרות לעליות מחודשות בשערים, הממשלה מתקשה להיאבק באינפלציה, בצעדים מאוד חלקיים שעליהם הכריזה, ולכן הריבית שוב צפויה לעלות בישראל כבר ב-20 בפברואר.
אולם, מעבר לכל אלה, מאיימת על המשק הישראלי והתחום הפיננסי תופעה שלא הכרנו כאן כבר עשרות שנים - נטישת חברות את ישראל לטובת מדינות אחרות ומשיכת כספים מבנקים ישראלים והעברתם לבנקים זרים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השבוע שמענו על התופעה הזאת ממקור ראשון, כאשר התברר שלבנקים גדולים בגרמניה, בשווייץ ובארה"ב כבר העבירו ישראלים מיליוני דולרים. שמענו גם על חברות הייטק אחדות שכבר מעבירות את פעילותן אל מחוץ לגבולות ישראל. האחרון שהודיע על כך הוא תום ליבנה, מייסד היוניקורן המצליח ורביט, ששווה כבר שני מיליארד דולר, שהצהיר כי הוא יורד מהארץ ומפסיק לשלם מיסים. קדמה לו עינת גז, מנכ"לית ומייסדת שותפה של פאפאיה גלובל, שקבעה כי "אין עוד שום ודאות שנוכל לנהל פעילות כלכלית בינלאומית בארץ".
בימים האחרונים נכחו בישראל נציגים מהבנק הגרמני דויטשה בנק, מהמובילים בעולם הפיננסי, שבאו למספר פגישות כדי להתרשם ממצב המשק, ודווקא יצאו, לדבריהם, בהרגשה טובה, לפחות בינתיים. "אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה, רק בכלכלה", הבהיר סאידם סאלאהדין, מבכירי אגף ההשקעות בדויטשה בנק, בריאיון ל-ynet ולממון. "אבל ברור שאנחנו עוקבים אחר המתרחש בכל התחומים במדינות השונות שבהן אנו פועלים, ובוודאי בישראל".
הישראלים מתעניינים בהעברת כספים לבנקים בחו"ל
מי שידעה לספר מה אירע במדינה שבה בוצעו מהלכים דומים מאוד לאלה המתוכננים כעת בישראל, טורקיה, היא זיינפ אוזטורק-אונלו, מנהלת ההשקעות הראשית בדויטשה בנק בשווקים מתעוררים. היא ייצגה בטורקיה במשך שנים את אחד הבנקים הגדולים בעולם סיטי בנק, ורק לפני כחצי שנה עברה לדויטשה, כשהיא מנהלת מלונדון את עסקיו בשווקים המתעוררים.
אוזטורק סיפרה כי רגע אחרי ניסיון ההדחה של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן באמצע העשור הקודם, והשתלטות השלטון על בתי המשפט והתקשורת, נצפתה בריחה של מאוות חברות מטורקיה. חברות לא אוהבות לעבוד במקום שבו כללי הדמוקרטיה זזים הצידה לטובת כללים חדשים שהשלטון מכתיב. עם זאת, אוזטורק לא הייתה מוכנה לחזות שזה מה שיקרה גם בישראל.
זיינפ אוזטורק-אונלו, מנהלת ההשקעות הראשית בדויטשה בנק בשווקים מתעורריםיח"צנציגים של בנק שווייצרי ובנק אמריקני ידעו לספר השבוע כי "גברה ההתעניינות של ישראלים להעביר כספים לבנקים זרים, בגלל הרפורמות שמתכננת הממשלה, וגם עברו כבר כספים לבנקים הזרים".
את הדברים האלה חיזק באוזנינו דורון אברבוך, מנכ"ל קבוצת דויטשה בנק בישראל בשנתיים האחרונות: "המצב הנוכחי בישראל מהווה איום והזדמנות. בטווח הקצר, בתחומים מסוימים, התנודתיות טובה לבנקים גלובליים כמו קבוצת דויטשה בנק, לדוגמה במכירות ומסחר.
"יחד עם זאת, אנו מתמודדים בשבוע האחרון עם בקשות, בעיקר מאנשים פרטיים, המעוניינים להעביר את הכספים שלהם מישראל לחו"ל וסומכים על דויטשה כבנק המועדף עליהם. עדיין לא מדובר בסכומים עצומים, אבל אנחנו רואים שהתופעה כבר קיימת".
כאמור, מתברר שמיליוני שקלים כבר עברו לדויטשה בנק וגם לבנקים זרים אחרים, בשל חששם של ישראלים להותיר כאן את כספם. "אם יהיה פתאום רע מאוד בכלכלה הישראלית", כפי שסיפר לנו ד., שהעביר השבוע כשני מיליון שקלים לבנק זר. "אני פועל כחוק, וכמובן שאדווח לרשות המיסים על העברת הכסף. אני פשוט חושש שיקרו פה מצבים כמו בהונגריה או באוקראינה, שם נחסמה לפתע בבנקים אחדים האפשרות למשוך כספים לתקופה מסוימת. מה שהממשלה מתכננת כאן בוודאי לא ייטיב את מצבי ולכן אני מעביר כספים שלי לבנק זר".
סופיה סול, גם היא מבכירי דויטשה בנק, הבהירה כי כל בנק בודק היטב את מה שמתרחש במשק במקומות שבהם הוא פועל וכך נוהג גם דויטשה. "אנחנו פועלים בישראל כי אנחנו מאמינים בכלכלתה וזאת מדינה חשובה עבור הבנק".
"המשקיעים זהירים יותר"
אברבוך מונה למנכ"ל קבוצת דויטשה בנק בישראל לפני כשנתיים, לאחר שהבנק הגדול עבר משבר משמעותי וגם השהה חלקית את פעילותו לישראל, שחודשה במלוא העוצמה רק לאחרונה.
נזק אדיר או שאין בכלל דרמה? כלכלנים בעד ונגד הרפורמה המשפטית
(צילום: ירון ברנר)
"קבוצת דויטשה בנק פעילה בישראל מזה שנים רבות, ובשנתיים האחרונות הייתה התמקדות עולמית בפעילות הישראלית בכל החטיבות. הכפלנו את מספר האנשים במשרדנו בישראל והכפלנו את מספר אנשי הצוות התומך בלקוחות ישראליים. אנו פעילים בכל החטיבות הגלובליות העיקריות שלנו - בבנק ההשקעות, בייעוץ במסחר במימון תאגידי, בבנק המסחרי וכמובן גם בבנק הפרטי, הכל באמצעות צוות מקומי שנמצא כאן בשטח".
דורון אברבוך, מנהל דויטשה בנק ישראלצילום: סיון פרג'כאשר שאלתי אותו על החששות בעולם הכלכלי כיום מהרפורמות הרחבות שמתכננת ממשלת ישראל, בעיקר בתחום המשפטי, השיב מנהל דויטשה בנק בישראל בזהירות: "הסיטואציה הזו תופסת את ישראל בנקודה רגישה. לפני שמונה חודשים היינו בפסגת העולם ובהתחשב בהאטה הכלכלית העולמית, המשקיעים, בכל מקרה, זהירים יותר וההשקעות שבריריות יותר. השילוב, עלול להיות קטלני".
ואתה מודאג?
"אם שמים את העסקים בצד, כהורה וכאזרח, כמובן שאני מודאג".
כשנשאלו בכירי הבנק האם הוא ירוויח את המצב הכלכלי בישראל יורע, הם ענו כי "אנחנו לא רוצים כמובן שהמצב הכלכלי בישראל יורע, אולם מצב כזה דווקא יכול להוביל להעברת כספים ופעילויות רבות של ישראל מהבנקים המקומיים לדויטשה בנק. בכל מקרה, אנחנו נותנים גם עכשיו אמון בחוזק ובאיתנות של הכלכלה הישראלית, וסומכים בסופו של דבר על מובילי המשק שהוא יישאר כזה גם בעתיד הקרוב".
בתוך כל, נראה כי בכירי הבנק לא חוששים ממצבה של כלכלת אירופה, בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוזטורק-אונלו: "אני דווקא לא מודאגת. כיום האבטלה באירופה נמצאת ברמות הנמוכות ביותר שלה, בסביבות 6.5% בהשוואה ל-8.5% לקראת סוף 2020. שיעור זה טוב יותר מהקונצנזוס האחרון בשוק. צמיחת התמ"ג הואטה עקב שיבושי הייצור הגדולים והעלויות המוגדלות עקב מחירי האנרגיה בתחילת 2022, בעיקר בשל המלחמה באוקראינה, אולם השיפורים האחרונים בנתונים מראים התאוששות טובה מהצפוי, ואנחנו די אופטימיים".
לדבריה, "האינפלציה בגוש האירו הייתה בשיאה עם נתון של יותר מ-10% בשנה שעברה, אולם התחלנו לראות כבר ירידה לשיעור של 9.2% בדצמבר. התחזית שלנו למדד המחירים לצרכן בסוף 2023 עומדת על 6%, בעוד התמ"ג צפוי להיות פחות מ-0.5%. ראינו התאוששות משמעותית במניות ואיגרות חוב באירופה מאז סוף השנה שעברה, שנמשכה בקצב גבוה יותר בינואר השנה." לתחזית על כלכלת ישראל בעת הזאת סירבה אוזטורק להתייחס.
המצב הכלכלי בעולם דווקא מאיר פנים לדויטשה, על רקע שיעורי הריבית הגבוהים. הבנק דיווח ביום חמישי על תוצאות הרבעון האחרון של שנת 2022, שהיה מצוין עבורו עם רווח נקי של 1.8 מיליארד אירו. בכל שנת 2022 רשם דויטשה בנק רווח נקי של 5 מיליארד אירו, זינוק של 159% לעומת שנת 2021, אז עמד הרווח על 1.9 מיליארד.
בתוך כך, בימים האחרונים הצטרפו עוד עשרות כלכלנים ומנכ"לים לשעבר בשירות הציבורי לאזהרה מפני ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית, בהם: נוריאל רוביני, הכלכלן הבכיר שחזה את המשבר הכלכלי של 2008; אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון וחתן פרס ישראל; ג'יימי ויינבלט, רקטור בן גוריון ונשיא מכללת ספיר; דן גלאי, לשעבר דיקן בית הספר למנהל עסקים בעברית; ג'יימי ויינבלט, רקטור בן גוריון, נשיא מכללת ספיר; אריאל פייקס, פרופסור לכלכלה בהרווארד; מארק שנקרמן, פרופסור בבית הספר לכלכלה בלונדון; חיים לוי, חתן פרס ישראל למדעי הניהול וחתן פרס אמת; פרופסור דניאל גוטליב; איתן רף; יובל וולמן; תמר בן דוד; יורם גבאי; יורם הכהן וגדעון ברלב.
"אנו, בכירות ובכירים ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים וכלכלנים בכירים מהארץ ומהעולם, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית", הם כתבו בין היתר.
נזכיר, כי כזכור, לאחרונה פורסם לראשונה ב-ynet מכתבם של למעלה מ-270 אנשי סגל בתחומי הכלכלה והניהול מאוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם, בו חתמו על גילוי דעת בנוגע לנזק הצפוי לכלכלת ישראל כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט.
