אלפי סטודנטים יחלו בשבועות הקרובים את הלימודים העל תיכוניים שלהם באחד מהמקצועות שמכונים בהכללה "מקצועות ההייטק". בעשור האחרון מספר הסטודנטים שלומדים את התחום המבוקש עלה בעשרות אחוזים, גם באקדמיה וגם במכללות הטכנולוגיות, מכ-26 אלף סטודנטים שלמדו תואר ראשון או לימודי הנדסאים וטכנאים ב-2010 - עד כ-44 אלף סטודנטים ב-2020. השנה ההערכה היא שכ-6,000 סטודנטים יתחילו את הלימודים בתחום באקדמיה וכ-2,600 סטודנטים במכללות הטכנולוגיות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פניו מדובר בבשורה משמחת למשק הישראלי שמסתמך מאוד על תעשיית ההייטק, שסובלת ממחסור חמור בעובדים, וכן לבשורה חיובית עבור אותם סטודנטים, שאולי יוכלו בעוד כמה שנים לעבוד בשכר גבוה מאוד מהממוצע. אבל האם העלייה הזאת במספר הסטודנטים שלומדים מקצועות בתחום, שאין לזלזל בחשיבותה, תהיה מספיק משמעותית כדי להתחיל לפתור את מצוקת העובדים בתחום?
כיום שיעור העובדים המועסקים בהייטק מכלל העובדים במשק עומד על כ-10%, והם אחראים על רבע ממס הכנסה המשולם בישראל ועל קרוב למחצית מהייצוא. בגלל החשיבות של התעשייה הזאת, הממשלה בראשותו של נפתלי בנט מיהרה לקבוע עוד בקווי היסוד שלה כי תפעל להגדלת שיעור המועסקים בהייטק ל-15% מכלל העובדים עד 2026.
מספר העובדים בהייטק מסתכם בקרוב ל-400 אלף איש, כך שלמעשה, אם פורטים את ההצהרה למספרים - מדובר על תוספת של כמעט 200 אלף עובדים לתחום בתוך ארבע שנים. אלא שלמרות המספרים המרשימים של הסטודנטים שלומדים את המקצועות אלה, בין אם להסמכה טכנולוגית ובין אם ללימודים אקדמיים, בשנים האחרונות מספר הבוגרים במסלולים האלה מסתכם באלפים בודדים.
במכללות הטכנולוגיות נאבקים על תקציבים
בימים אלה נלחמים במכללות הטכנולוגיות שמכשירות הנדסאים וטכנאים על תקציבים. לטענתם, מעבר לתוספת שהם מקווים לקבל כדי לנסות להגדיל את מספר הבוגרים שלהם, שעמד על כ-1,500 ב-2020 - הממשלה גם לא עומדת בסבסוד שנקבע בהחלטת הממשלה בנושא מ-2018.
"אנחנו חלק מרכזי בפתרון למחסור בעובדים בהייטק, משום שאנחנו מסמיכים הנדסאי בשנתיים בלבד וגם יודעים לעשות הכשרות קצרות יותר", אומר עידו חגאי, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת וחבר בהנהלת פורום המכללות הטכנולוגיות.
עידו חגאיצילום: גדעון קיפניסממחקר שבוצע על ידי היועץ הכלכלי נדב כספי יחד עם חברת הייעוץ "תארא" עבור פורום המכללות הטכנולוגיות, עולה כי השקעה מאסיבית של המדינה בהכשרות והסבות מקצועיות תוכל לתת מענה להיעדר כוח האדם בהייטק, ותשתלם למדינה משום שהשקעה כזאת "תחזיר" את עצמה בזמן קצר - בזכות הפיריון הגבוה של בוגרי ההכשרות.
המכללות הטכנולוגיות מציינות כי מחקר של הכלכלן הראשי של האוצר מ-2018 מראה כי ביחס למשך ולעלות ההכשרה, התמורה על ההשקעה בשנת לימוד במקצועות ההנדסאים והטכנאים היא המשתלמת ביותר. בדו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2020 נקבע כי שיעור האבטלה אצל בעלי תואר טכנולוגי נמוך בכ-20% משיעור האבטלה אצל בעלי תואר אקדמי.
"לשנות את שיווי המשקל בין ההשכלה האקדמית להשכלה הטכנולוגית"
"המדינה נמנעת מלממן הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות מסיבה לא מוסברת", אומר חגאי מהמכללה הטכנולוגית כנרת. ואכן, ישראל אמנם נמצאת במקום השלישי בשיעור בעלי ההשכלה האקדמית, שעומד על 49%, אך שיעור הישראלים שרכשו השכלה על תיכונית מקצועית עומד על 8% בלבד, שהוא אחד השיעורים הנמוכים במדינות ה-OECD.
לשם השוואה, בגרמניה שיעור בוגרי האקדמיה עומד על 28% לעומת 58% בוגרי ההשכלה המקצועית, בדנמרק 37% בוגרי השכלה אקדמית ו-37% מקצועית, בשוויץ 42% אקדמית ו-38% מקצועית ובאנגליה ובפינלנד כ-43% אקדמית וכ-20% מקצועית.
"צריך לשנות את שיווי המשקל בין ההשכלה האקדמית להשכלה טכנולוגית בארץ, בדומה למדינות אחרות", אומר חגאי. "אנחנו לא צריכים להיות כמו גרמניה, אבל אם נגיע ל-20% בוגרי השכלה טכנולוגית זה יקדם אותנו מאוד מבחינת הגדלת פיריון העבודה בארץ".
תאיר איפרגןתאיר איפרגן, מנכ"לית זרוע העבודה האמונה על המכללות הטכנולוגיות, טוענת כי על אף שייתכן שהמכללות צודקות והסבסוד אכן לא יגיע ליעד שנקבע בהחלטת הממשלה, "אי אפשר לזלזל בתוספת שניתנה למכללות הטכנולוגיות, שהיא משמעותית ודרמטית. מדובר על תקציבים גבוהים מאוד שמועברים למוסדות האלה בהשוואה לתקציב שהיה להם ב-2018".
עם זאת, היא מסכימה עם הטענות של המכללות בנוגע לחשיבותן ולצורך שלהם בתוספת תקציבים, ואומרת כי "אין ספק שהמערכת הזאת זקוקה לתעריף ראוי, יש בה הרבה מאוד השקעה בתשתיות למידה, והיעד שנקבע ושלא נצליח להגיע אליו ככל הנראה - הוא בהחלט ראוי. אני מקווה שאם לא נגיע לתעריף נוכל לשאוף להגיע אליו בתוכנית הבאה".
מספר הסטודנטים באקדמיה גדל דרמטית - אבל לא נקבעו יעדים לצמצום הנשירה
לצד הטענות של המכללות הטכנולוגיות, נראה מהנתונים כי הישראלים עדיין שבויים ברעיון ההשכלה האקדמית, שהמדינה השקיעה רבות כדי להנגישה לחלקים גדולים מהציבור החל משנות התשעים.
מנתוני המל"ג הנוגעים ללימודי ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, עולה כי בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר הסטודנטים שנרשמים למקצועות אלה, הכוללים את מדעי המחשב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים והנדסת מערכות מידע. בזכות השקעה בתוכנית הלאומית להגדלת כוח אדם לתעשיית ההייטק, שנקבעה בשנת 2017, התחזית היא לעלייה של 80% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומים אלה בתשפ"ב - הרבה מעל יעד הממשלה שעמד על הגדלה של 40%.
מעבר לזה, מנתוני תשפ"א עולה כי הייתה זו השנה הרביעית ברציפות שבה לימודי הנדסה היו מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר ראשון (38,011 סטודנטים המהווים 18.2% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון), וכי לימודים אלה עקפו את מדעי החברה שלאורך שנים נחשבו לתחום הלימודים הרחב ביותר בישראל.
המבקר קבע לאחרונה כי שיעור הנשירה של סטודנטים ממקצועות ההייטק גבוה מאוד, וכי הות"ת לא קבעה יעדים לצמצום שיעור הנשירה. במל"ג טוענים מנגד כי אין נשירה גבוהה בתחומי ההייטק
יחד עם זאת, המבקר קבע בקיץ האחרון כי שיעור הנשירה של סטודנטים ממקצועות אלה גבוה מאוד, וכי הות"ת לא קבעה יעדים לצמצום שיעור הנשירה וגם לא ביקשה מהאוניברסיטאות לבחון את הסיבות לנשירה. לפי נתוני הלמ"ס האחרונים שנבדקו ונכונים לשנת 2010, 42% מהסטודנטים שהחלו ללמוד מדעי המחשב ו-32% מהסטודנטים שהחלו ללמוד הנדסת חשמל לא סיימו את לימודים אלה בתוך שש שנים.
על אף שמדובר בנתונים ישנים יחסית, המבקר קבע בקיץ האחרון, בהסתמך על נתונים אלה ואחרים, כי שיעור הנשירה הגבוה במקצועות אלה הוא עדיין בעיה שיש לטפל בה, ובתור התחלה יש לקבוע יעדים למספר הבוגרים בתחום זה, ולא רק למספר הסטודנטים שמתחילים ללמוד.
במל"ג טוענים מנגד כי אין נשירה גבוהה בתחומי ההייטק. לדבריהם, "בתשע"ח 5.6% מהסטודנטים שלמדו מקצועות הייטק לא המשיכו ללמוד בתשע"ט, לעומת 6.0% בכלל תחומי הלימוד, בתשע"ט: 5.1% מהסטודנטים שלמדו מקצועות הייטק לא המשיכו ללמוד בתש"ף, לעומת 6.5% בכלל תחומי הלימוד". יחד עם זאת, לא הצלחנו להבין מהמל"ג האם צמצום הנשירה היה בזכות צעדים שהם נקטו ומה היו הצעדים האלה, והאם נקבעו יעדים למספר הבוגרים בתארים אלה או לצמצום הנשירה, כפי שהמליץ המבקר.
המעבר משלב ההצהרות לפעולות בשטח
"בימים אלה אנחנו דנים איך להתמודד עם סוגיית המחסור בעובדים ברמה האופרטיבית, מעבר להצהרות", אומרת איפרגן מזרוע העבודה. במסגרת ההצהרות, יש לציין שבשבוע שעבר גם דווח על הקמת צוות בין-משרדי להגדלת ההון האנושי בהייטק, שבראשו יעמוד היזם דדי פרלמוטר והוא יכלול נציגים מרשות החדשנות ומשרד החדשנות, משרד הכלכלה, זרוע העבודה, משרד האוצר, ות"ת ועוד.
"הדבר הראשון שנדרש לעשות הוא מיפוי, כדי להבין מה בדיוק חסר במשק ולייצר את הפתרונות הנדרשים. כמובן שאנחנו גם חושבים איך לשלב אוכלוסיות נוספות, והאתגר הזה גדול. גם האתגר המגדרי עדיין דורש טיפול.
"כדי להתאים את הלימודים לצרכים של המשק אנחנו פועלים בכמה ערוצים. בטווח המיידי אנחנו משלבים מעסיקים שמבצעים את ההכשרות ישירות כשחלקם מתחייבים גם להשמה. זה מגיע לרמה שאם מעסיק מהצפון אומר לנו שהוא זקוק ל-20 הנדסאים, אז אנחנו פותחים כיתה של 20 הנדסאים שבה יש למעסיק השפעה על תכני הלימוד. זה מתקיים גם במכללות הטכנולוגיות וגם בהכשרות המקצועיות וזה בהיקפים אדירים. בשנתיים האחרונות המגזר העסקי נרתם לנושא ומשפיע לטובה על היכולת שלנו להכשיר עובדים לתעשייה", אומרת איפרגן.
"בנינו תוכנית שתשקף לציבור את המידע שאנחנו מנתחים בנוגע לכל מקצוע - מה התכנים שנלמדים בו, מה הביקוש שלו בשוק, כמה משתכרים בו, במה אפשר לעבוד עם תעודה או תואר במקצוע. כרגע התוכנית בהרצה, מקווים שבקרוב נוכל להשיק אותה לכלל הציבור"
"בטווח הבינוני-ארוך, אנחנו בודקים את השינויים והמגמות בשוק העבודה, ואלה מהווים לנו סנסורים למגמות הנדרשות שצריכות להיות בהכשרות. אנחנו פותחים מגמות חדשות לפי זה, למשל הנדסאי גז טבעי זה משהו שמאוד הגדלנו בשנים האחרונות בגלל הביקוש בשוק.
"תוכנית נוספת שמשלימה את ההתאמות שאנחנו עושים מהצד שלנו, היא לשקף לציבור כל הזמן ובכל המקצועות, לרבות אקדמאים, נתונים על כל מקצוע מהניתוחים שאנחנו מבצעים אצלנו. למשל לפרט מה התכנים שנלמדים במקצוע, מה הביקוש שלו בשוק, כמה משתכרים בו, במה אפשר לעבוד עם תעודה/תואר במקצוע, ועוד. זאת תוכנית שכבר בהרצה, ואנחנו מקווים שהיא תצא לכלל הציבור בקרוב - וככה נוכל לשקף את המידע שבידינו לכולם, כדי שכל אחד יראה את הנתונים בעצמו ויבחר את המקצוע שהוא הולך ללמוד לפיהם".
עוד מציינים בזרוע העבודה כי בכל המסלולים שבפיקוח המה"ט (המכון הממשלתי לטכנולוגיה), שכולל גם את המכללות הטכנולוגיות וגם את הסימנרים החרדים שמכשירים להייטק, היו 8,903 בוגרים בשנת 2019 ו-9,553 בוגרים משנת 2020.
לסיכום אומרת איפרגן כי "היעד שהציבה הממשלה ל-15% עובדים בהייטק ב-2026 הוא הכרחי להמשך שגשוגה של הכלכלה הישראלית, ונדרש כדי לשמר את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק". עם זאת היא אומרת כי האתגר של זרוע העבודה הוא גם "לא להזניח את 85% העובדים האחרים. צריך לייצר מענה למחסור בעובדים בהייטק, אבל גם שאר העובדים מאוד מעסיקים אותנו".
פורסם לראשונה: 10:18, 08.10.21
