חמשת החושים הם הסנסורים שלנו. הם האחראים על התקשורת שלנו עם עצמנו ועם העולם, מסייעים לנו להתמצא בסביבה, להקשיב לקולות, להבין מה טועמים ואוכלים, להתחבר למראות. לעיתים החושים לא קיימים מלידה, או שהם נפגעים עד נעלמים לגמרי במהלך החיים. במצב כזה נפגעת איכות החיים, והלוקה בהם מרגיש שונה, מוגבל, כשהקושי מלווה אותו בשגרת חייו. במאה ה־21 הרפואה המתקדמת והטכנולוגיה המתפתחת הובילו לפתרונות רפואיים וטכנולוגיים, שהולכים ומתרבים, כדי שהמתמודדים עם הלקויות יוכלו להשתלב בחיים ללא חשש, ללא הרגשת שונות וניכור. כך לגבי עיוורים ולקויי ראייה, כך לגבי חירשים ולקויי שמיעה, וכך עבור הלוקים בחוסר או באובדן חוש טעם וחוש ריח, בעיה שהתעצמה עם מגפת הקורונה.
לשמוע דיגיטלית
לפי ארגון הבריאות העולמי, מאות מיליוני אנשים בעולם סובלים מאובדן שמיעה ברמה כלשהי, מסיבות שונות. פרסביקוסיס היא הסיבה השכיחה ביותר לירידה בשמיעה העצבית במבוגרים. ליקוי, שמתפתח בעיקר אחרי גיל 65. זה מתרחש בעקבות תהליכים ניווניים של עצב השמיעה ובאובדן תאי שיער באיבר השמיעה באוזן הפנימית, שאחראים לתרגום גלי הקול לאותות עצביים. לרוב אובדן השמיעה מהסוג הזה הוא הדרגתי ופוגע באיכות החיים.
מה הפתרון? קודם כל להיבדק. אם אכן האבחון הוא ירידה בשמיעה, הרי שיש לכך כמה פתרונות. זה מתחיל בחברות שונות, המסייעות לנפגעי עבודה שסובלים מטנטון וירידה בכושר השמיעה, לקבל את מלוא הזכויות המגיעות להם על־פי חוק. בתקנות הביטוח הלאומי הוסדרו היבטים שונים של נושא זה.
כמובן, הפתרון האולטימטיבי הוא מכשיר שמיעה. המכשירים המוצעים כיום הינם דיגיטליים ומתקדמים. הם נוחים לשימוש, ממדיהם זעירים, והם מותאמים למשתמש. בעזרת המכשירים החדשניים ניתן גם לנהל שיחות טלפון, כמו אנשים שומעים. ואם אכן זקוקים למכשיר שמיעה, מומלץ להתקשר עם מכון שמיעה, שמאפשר בתחילה לקבל מכשיר מתקדם לתקופת ניסיון. יש גם לזכור, שעם הזמן, ביותר ויותר מקומות ציבוריים, בהם מוזיאונים ומוסדות תרבות וכן חניונים, קיימת אפליקציה המאפשרת שמיעה מהטלפון, ולכבדי שמיעה מסופקות אוזניות בקופה. החשוב הוא לבדוק את הפתרונות, ולא לתת לאובדן השמיעה להפוך לנכות, שמקשה על החיים.
תרגילים בהרחה
מגפת הקורונה גרמה לחולים לא מעטים לאבד את חוש הטעם, ולחלק גם את חוש הריח. מציאות לא פשוטה עבור מי שכל חייו הריח וטעם והכיר את החושים האלו כחלק מחייו. זה מלחיץ, זה לא נעים.
החדשות הטובות הן שהפגיעה בחושי הטעם והריח היא זמנית, ולרוב לאחר שבוע או שבועיים המצב יחזור לקדמותו. אלא שלא תמיד זה כך, ויש חולים שגם חודשים לאחר סיום המחלה עדיין סובלים מתסמינים אלו. לכאן נכנסות חדשות קצת פחות טובות, מאחר שלאובדן ריח וטעם אין כרגע פתרון תרופתי.
מה אפשר לעשות?
אחד מהפתרונות הוא סדנאות הרחה, שמטרתן להחזיר לפחות משהו מחוש הריח. נמצאו הוכחות רפואיות לכך, שטיפול שיקומי בחשיפה חוזרת ומתמשכת לסוגי ריחות שונים מדי יום, מוביל את מערכת חישת הריח לחדש את התאים ולשוב לפעילות תקינה, למשל אימונים חוזרים של ריחות מוכרים, שמעודדים את המוח לפתח שוב את אותו אזור. לא מזמן פרסמו 20 מומחים לרפואת אף־אוזן־גרון בכתב העת לאלרגיה ואימונולוגיה המלצה על שיטת אימון ההרחה. על־פי שיטה זו, על המטופל להריח ארבעה ניחוחות מוכרים פעמיים ביממה, בבוקר ובערב, כל ריח למשך 10 שניות. כך במשך 12 שבועות, שאחריהם יש להחליף את ארבעת הניחוחות באחרים. לדבריהם, אימון ההרחה מגרה את תאי העצב המעורבים בהרחה, ומסייע להשיב את תפקוד הריח. המומחים מתבססים על מחקרים קודמים, שהראו שהשיטה עובדת כחלק משיקום חולים נוירולוגיים, אצלם נפגעה יכולת ההרחה.
נא לגעת!
מרכז "נא לגעת" ביפו, מרכז תרבות ואומנות יוצרת יחיד במינו בעולם, מהווה מאז היווסדו מודל חדשני לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, ומעניק במה למפגש שוויוני בין אנשים חירשים, אנשים עיוורים ואנשים חירשים־עיוורים לקהל הרחב. בתיאטרון נא לגעת יש שחקנים חירשים, עיוורים וחירשים־עיוורים, במסעדת בלקאאוט, מסעדת שף כשרה, אוכלים בחשיכה מוחלטת, כשאת המנות מגישים מלצרים עיוורים/לקויי ראייה. במתחם האירועים קפיש מתקשרים האורחים בשפת הסימנים עם צוות מלצרים חירשים וכבדי שמיעה.
