בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם לביטול עסקה שבמסגרתה מכר אביו את דירתו במטרה לתת הכסף לבת אחרת שלו. הבן טען שהדבר נוגד את צוואת האם המנוחה, אולם השופט רמי בז'ה הגיע למסקנה אחרת.
ב-2018 ערכו ההורים צוואה הדדית שבמסגרתה הורישו אחד לשני את רכושם. ימים ספורים לאחר מכן נכנעה האם למחלה קשה שעימה התמודדה והלכה לעולמה. הצוואה העניקה לבעלה אפשרות "לעשות בעיזבון כל שימוש מקובל וסביר לרווחתו הכלכלית", ובדצמבר 2021 הוא אכן עשה זאת: הוא מכר את דירת המגורים תמורת 1.63 מיליון שקל ונתן את הכסף לבתו, על מנת שזו תרכוש לעצמה דירה מרווחת תוך התחייבות מצדה לסעוד אותו ולאפשר לו לגור בה כל חייו.
בתביעה שהגיש הבן הוא טען שמכירת הדירה נעשתה בחוסר תום לב ובניגוד למגבלה שנכללה בצוואת האם, ולפיה נאסר על האב "לממש את עיזבוני במלואו ו/או חלקו לשם העברתו לכל צד ג' שהוא, למעט לילדינו ונכדינו המשותפים". לדבריו, מאחר שהאב לא היה רשאי למכור את הדירה לצד שלישי, יש להורות על ביטול העסקה.
מנגד טען האב כי פרשנות בנו שגויה ומסולפת, שכן בהתאם לצוואת האם הוא רשאי היה לממש את העיזבון לצורך רווחתו האישית, וזה בדיוק מה שעשה כשמכר את הדירה. מכאן, לטענתו, אין בסיס לתביעה ועליה להידחות (בהמשך ערך האב צוואה לטובת בתו בלבד, והלך לעולמו במקביל למשפט).
עו"ד יהודה שוורץיבגניהשופט בז'ה קבע שצוואות ההורים הן אמנם בגדר "צוואות הדדיות" שיכולת התמרון הרכושית לגביהן מוגבלת, אלא שכאן נקבע במפורש שבני הזוג רשאים לבטל אותן, כפי שאכן עשה האב כשערך באפריל 2022 את הצוואה לטובת בתו.
בפסק הדין נדחתה הפרשנות שהציע הבן לצוואת אימו. נקבע שרצונה האמיתי היה לאפשר לבעלה שיקול דעת מלא במימוש עיזבונה לצורך רווחתו הכלכלית, והמגבלה היחידה שהוטלה עליו הייתה להעביר את נכסי העיזבון לצד שלישי וללא תמורה. במילים אחרות, הוא רשאי היה למכור את הדירה תמורת כסף, כפי שאכן עשה, רק לא לתת אותה במתנה למישהו מחוץ למשפחה.
מדוע ציוותה כך המנוחה? מעדותה של עורכת הדין שערכה את צוואות ההורים עלה שהאם חששה מכך שבעלה יכיר אישה אחרת אחרי מותה ויעביר לה את הזכויות בדירה תוך נישול ילדיהם. השופט כתב: "כל שביקשה המנוחה למנוע הוא את אפשרות שהאב יעביר את הזכויות בדירה לאישה אחרת אשר תתפוס את מקומה בחייו של האב לאחר פטירתה, ולא ביקשה לאסור באופן גורף על מכירת הדירה".
בשולי הדברים ציין השופט כי הבן לא הגיש התנגדות לצוואת אביו ולכן הוא מושתק מלטעון כעת שהדירה או תמורתה שייכות גם לו. התביעה נדחתה והבן חויב בהוצאות משפט של 45 אלף שקל לטובת אחותו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אילן שם טוב
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שמוליק רוזן
• עו"ד יהודה שוורץ עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
