בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור שהגישה רשות המסים על פסק דין בעניין פודולסקי שחייב אותה לשלם מענקים לבעל עסק בתחום מערכות האוטומציה, שביקש מענקי קורונה אך סורב בטענה שהירידה בפעילות העסק אינה קשורה למגיפה אלא לסיום פרויקטים. בית המשפט קבע שרשות המסים לא הציגה ראיות מספיקות לכך שנותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של העסק לבין התפשטות נגיף הקורונה, וכי גם העיכוב המשמעותי במתן ההחלטה בהשגה פועל לרעתה.
בעל עסק לתכנון וייצור מערכות אוטומציה למפעלים המייצרים מנועי סילון למטוסים פנה לרשות המסים כדי לקבל מענקי קורונה. הוא ציין שבמהלך השנים 2021-2020 חל צמצום ניכר בפעילותו העסקית ולכך נלוותה ירידה משמעותית בהכנסותיו. לגרסתו, הייתה זו תוצאה ישירה של הסגרים והמגבלות שהוטלו בתקופה של מגפת הקורונה, והשפיעו במיוחד על ענף התיירות והתעופה.
כל הבקשות נדחו על ידי רשות המסים שקבעה כי הירידה במחזורי העסקאות לא הייתה קשורה לקורונה. לעמדת המבקשת, חלה ירידה חדה בהכנסות המשיב עוד במחצית השנייה של 2019, בטרם פרצה המגפה, וזאת עקב סיום פרויקטים שונים וצמצום הפעילות בעסק.
השגה שהגיש בעל העסק נדחתה אך בפסק דין של השופטת אורית וינשטיין בבית המשפט המחוזי, הערעור התקבל. נפסק כי חוק הסיוע הכלכלי קבע חזקה עובדתית בדבר קיומו של קשר סיבתי בין ירידה במחזור הכנסות של עסק לבין התפשטות נגיף הקורונה, וכי הנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפי רשות המיסים. עוד נקבע כי הרשות לא הציגה ראיות שיש בהן לסתור את החזקה. הודגש בנוסף כי ההחלטה בהשגה המתייחסת לתקופת הזכאות של מרץ-אפריל 2020 ניתנה 126 ימים לאחר המועד הקבוע בחוק, ומדובר באיחור משמעותי ביותר המצדיק כשלעצמו את קבלת הערעור.
על כך הגישה רשות המסים בקשת רשות ערעור, שבה טענה כי נטל ההוכחה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הירידה בהכנסות לבין משבר הקורונה מוטל על העוסק בלבד.
השופטת דפנה ברק-ארז, שאליה הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן ויחיאל כשר, כתבה שגישת רשות המסים מעוררת קושי. לדבריה, לפי לשון החוק התנאי היחיד לקבלת המענק הוא ירידה במחזורי העסקאות בהשוואה לתקופת הבסיס. היא הוסיפה שככל שלטענת רשות המסים נותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של העוסק לבין השלכותיו של נגיף הקורונה – עליה לבסס את טענתה ולסתור את החזקה באשר לכך שמגפת הקורונה הייתה הגורם הדומיננטי לשינוי. אם אכן תציג ראיות לכאורה, רק אז יעבור הנטל לכתפי העוסק להוכיח אחרת.
באשר לאיחור במתן התשובה בהשגה קבעה השופטת כי בהתחשב בעומס המוטל על ועדת הערר, אי-מתן החלטה במועד אינה גוררת אוטומטית קבלת ההשגה. עם זאת היא הבהירה כי תהיינה לכך השלכות כשמדובר באיחור משמעותי, ובמקרה כזה על הרשות יוטל נטל מוגבר להוכיח את טענותיה.
עו"ד איתי הכהןעוד ציינה השופטת כי במקרה זה בעל העסק הראה שהירידה בהכנסותיו אכן נגרמה בשל משבר הקורונה, בעוד שרשות המסים לא הציגה ראיות מספיקות לכך שנותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של עסקו לבין התפשטות נגיף הקורונה. היא כתבה כי הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח האיחור המשמעותי במתן החלטה בהשגה. לפיכך ערעור רשות המיסים נדחה, והיא חויבה בהוצאות בסך 3,000 שקל.
לפסק הדין חשיבות עקרונית רוחבית משני היבטים עיקריים: ראשית, מדיניות רשות המסים ביישום החוק קרסה לחלוטין בכך שבניגוד לעמדת הרשות, פסק הדין קובע שבחוק יש חזקה ולפיה די בירידת המחזורים כדי לבסס עילה לקבלת מענק בגין הקורונה וכי נטל ההוכחה הוא על הרשות להפריך חזקה זו. ייתכן כי בכך נפרץ פתח לקבלת החזר לעסקים שנאלצו בעבר להשיב מענקים על בסיס דרישות של הרשות, שכעת מתברר כי לא היו חוקיות.
לפסק הדין השלכה דרמטית גם על תיקים התלויים ועומדים עדיין בוועדות הערר ועל דרישות להחזר שטרם נענו. מומלץ לבעלי העסקים שהעניין נוגע להם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני על מנת לבחון את זכויותיהם.
שנית, אף שנקבע כי מתן החלטה באיחור רב אינה כלשעצמה סיבה אוטומטית לקבלת ההשגה, הרי שאיחור כאמור שולל מהרשות את "חזקת התקינות המינהלית" ומכביד עליה את נטל ההוכחה. גם לקביעה זו של בית המשפט העליון עשויות להיות השלכות דרמטיות על תוצאת ההליך לטובת מבקשי המענק.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ רשות המיסים: עו"ד דניאל מארקס, עו"ד קובי עבדי
• ב"כ המשיב: עו"ד עידן גולדברג, עו"ד מיקי מיכאלוביץ
• עו"ד איתי הכהן עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
