השבוע הקצר לפני ערב חג השבועות יהיה אחד החשובים והמכריעים לכלכלה הישראלית לתקופה הקרובה. כבר ביום שני יחלו הדיונים המרתוניים לאישור של תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2024-2023, שאליהם יצורפו קיצוץ תקציבי גדול במיוחד של לפחות 3% והסכמים קואליציוניים של כ-14 מיליארד שקל, שעוד עלולים לגדול לפני חג השבועות בעוד מאות מיליוני שקלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בשני אחר הצהריים גם תכריע הוועדה המוניטארית של בנק ישראל על העלאת ריבית נוספת במשק, כנראה ברבע אחוז. לצד כל אלה, ייכנסו השבוע וגם למחרת חג השבועות לתוקף שורת התייקרויות נוספות של מאות מוצרי מזון, היגיינה וקוסמטיקה, וכל זאת כאשר האינפלציה בישראל הרימה ראש באופן מדאיג בחודש אפריל, עם עלייה גבוהה במיוחד של 0.8%.
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: מוטי מילרוד, יריב כץ, שלו שלום)
הדיונים סביב תקציב המדינה צפויים להיות הפעם סוערים, בעיקר על רקע התביעות הנוספות, בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקלים, של חברי כנסת חרדים, בעיקר מהסיעה שבמפלגת יהדות התורה שבראשות שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף. בצמרת משרד האוצר, כולל שר האוצר עצמו - בצלאל סמוטריץ', מתנגדים בתקיפות לתביעות הנוספות וטוענים כי "אין מאין להביא הכסף הזה".
גם לפני התביעות הללו, שנובעות בעיקר ממאבקי כוח פנימיים בתוך מפלגת יהדות התורה בין הסיעה שבראשות גולדקנופף לזו שבראשות ח"כ משה גפני על הבכורה בהקצאת כספים למטרות חרדיות בהסכמים הקואליציוניים, המדובר בהיקף חסר תקדים של הכספים הקואליציוניים. 14 מיליארד שקל יועמדו לרשות חברי כנסת מהקואליציה, מחציתם למפלגות החרדיות, בהיקף של כשבעה מיליארד שקל, סכום שאפילו מחציתו מעולם לא הוקצה בהסכמים מסוג זה למגזר החרדי.
גם בן גביר רוצה עוד כסף
אולם, אי-השקט בדיוני התקציב צפוי גם מצידו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, שטוען כי הבטחות שניתנו לו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לא קויימו, בתוך כך העברתם של מאת מיליוני שקלים לטובת פיתוח הנגב והגליל והעובדה שתקציב המשטרה יגדל בשנתיים רק בסכום כולל של 1.2 מיליארד שקל (לפני הקיצוץ התקציבי), לעומת דרישתו להעביר תשעה מיליארד שקל נוספים לתקציב המשטרה, בתוך כך כמיליארד וחצי שקלים להקמת הכוח החדש של המשמר הלאומי.
ואם לא די בכך, גם חברי כנסת מהליכוד, מש"ס ומהציונות הדתית דורשים עדיין תוספות תקציביות נוספות. ראש רשימת נעם, ח"כ אבי מעוז, אף הודיע כבר שאי-היענות לתביעותיו הכספיות לסיעתו תביא להצבעתו ביום רביעי הקרוב נגד תקציב המדינה, מה שעשוי להוביל לפרישתו מהקואליציה והשארתה עם 63 חברי כנסת בלבד מול 57 לאופוזיציה.
ההצבעות על התקציב הדו-שנתי בקריאה שנייה ושלישית יתחילו במליאת הכנסת כבר ביום שלישי בערב, לאחר 36 שעות דיונים רצופים, כולל בלילה שבין הימים שני ושלישי, ויימשכו ברציפות עד ליום רביעי בערב, כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר סמוטריץ' מקווים שאכן ההצבעות יסתיימו במועד הזה ולא יהיה צורך להמשיך את דיוני התקציב וההצבעות, תחת לחץ של זמן, למחרת חג השבועות ושבת, בימים ראשון ושני.
הסיבה לדאגת הקואליציה במקרה כזה ברורה: אי-אישור תקציב המדינה עד ליום שני ה-29 במאי בחצות הלילה יביא בהתאם לחוק הקיים (שהקואליציה ביקשה כבר לשנות בו את ההגבלת הזאת לאחרונה, אך טרם הספיקה לחוקק אותו) לנפילת הממשלה, פיזור הכנסת והכרזה על בחירות חדשות בתוך 90 ימים.
הריבית תעלה בפעם העשירית ברציפות?
אם לא די בכל אלה, כאשר הסקרים שוב לא מחמיאים על הרקע הכלכלי, בעיקר לראש הממשלה נתניהו ולליכוד למרות הצלחתו לדעת רבים של המבצע הצבאי האחרון, מצפה בשורה רעה נוספת לישראלים בשני אחר הצהריים - והיא כאמור הכרזת הריבית. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון צפויה להודיע על עוד העלאה בריבית, שתיכנס לתוקף ביום חמישי ותעמוד ככל הנראה על שיעור של רבע אחוז.
אם אכן יוחלט על כך כמצופה, תהיה זאת ההעלאה העשירית ברציפות בריבית הבסיסית במשק של בנק ישראל, מאז אמצע חודש אפריל 2022, אז הייתה הריבית בשיעור שפל בישראל בכל הזמנים, רק 0.1%, וריבית הפריים עמדה על שיעור נמוך של 1.6% בלבד, שעודד את נטילת המשכנתאות הזולות ורכישת דירות בהיקפים חסרי תקדים. אולם, מאז זינקה הריבית עד לשיעור של 4.5% וריבית הפריים עלתה כבר לשיעור גבוה של 6%. אם תעלה הריבית, כפי שמצפים האנליסטים, ברבע אחוז ל-4.75%, ריבית הפריים בישראל תקפוץ כבר לשיעור של 6.25% - הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2006.
העלאת ריבית בשיעור כה גבוה עלולה לדעת גורמים במערכת הבנקאית וגם קבלנים ובכירי המשק להביא לאי-יכולת של לפחות חלק מרוכשי הדירות לעמוד בהחזרים החודשיים של המשכנתא ולמנוע גם רכישת דירות על ידי מחוסרי דיור או מי שמבקשים לשפר דיור. מצב כזה, צפוי להעמיק עוד את המשבר בענף הנדל"ן, כאשר רכישת הדירות בישראל ירדה לאחרונה לשפל מזה שנים והשוק "תקוע" למעשה כבר חודשים אחדים.
גם ארגונים כלכליים מזהירים מהעלאת הריבית. כך למשל, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הזהיר שמפעלים ייקלעו לקשיים ועלולים לפטר עובדים וכי העלאת ריבית נוספת עלולה להוביל את המשק למיתון. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מודאג מכך שבתי עסק שנטלו הלוואות יקרסו ולא תהיה עוד הרחבה של עסקים ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אף הזהיר בסוף השבוע כי "חברות ביצוע רבות יקרסו, מחירי השכירות ימשיכו לעלות, רבבות יאבדו את בתיהם, כיוון שלא יעמדו עוד בהחזר המשכנתאות, התחלות הבנייה ימשיכו לרדת, מה שיגרום בהקדם דווקא ללחצים לעליית מחירי הדיור, והכנסות המדינה ממיסים יקטנו משמעותית ולכן הגירעון בתקציב יגדל".
אולם, כל אלה ככל הנראה לא ישפיעו על החלטת בנק ישראל, שכן כבר בימים האחרונים העלו חברות רבות וגם יבואנים את מחיריהם של עשרות מוצרים ועליות נוספות צפויות עוד השבוע וכבר, כהודעת מפעלי וחברות מזון, מיד למחרת חג השבועות. ההתייקרויות הללו עוד לא באו בחשבון מדד חודש אפריל הגבוה, שעלה כאמור בשיעור של 0.8%, והן צפויות על פי התחזיות להעלות את מדד חודש מאי גם כן בשיעור גבוה של 0.6% עד 0.8% ויש אף שהביעו חשש שהמדד עלול אפילו להתקרב לאחוז שלם. זאת, לפני שמדד חודש יוני יהיה כנראה נמוך יותר, מסיבות עונתיות, כמו הוזלה צפויה של הפירות והירקות בראשית הקיץ, ויעלה רק ב-0.1%-0.2%.
עם זאת, המצב ישתנה ומוצרי היבוא עלולים להתייקר עוד, אם תתחדש החקיקה של הרפורמה המשפטית. אז עלולה שוב להתרחש עלייה משמעותית בשערי הדולר והאירו, ששעריהם דווקא ירדו בימים האחרונים, בעיקר על רקע עצירת החקיקה לפי שעה. ביום ששי דווקא נרשמה עלייה קלה רק של 0.16% בשער היציג של הדולר שנקבע על 3.645 שקלים. לעומת זאת, במקביל ירד שער האירו בשיעור של כ-0.15% ל-3.9297 שקלים והמשיך להתרחק לפי שעה מרף ארבעה השקלים, שאותו הוא חצה בחודש שעבר. בתוך כך, הפרנק השווייצרי נחלש בעשירית האחוז לשער יציג של 4.0379 שקלים והלירה שטרלינג נחלשה גם היא ב-0.1% לשער של 4.5242 שקלים.
פורסם לראשונה: 20:39, 20.05.23
