בית המשפט המחוזי בחיפה אישר לאחרונה הסדר לשיקום היזמית "בונה הצפון" שנכנסה להליך חדלות פירעון, חרף התנגדות רוכשי דירות בפרויקט של החברה ביהוד, שלא קיבלו מעמד של "נושה מובטח" ביחס לעודפי הכספים. השופטת בטינה טאובר קבעה שההסדר מאפשר את מסירת הדירות וקיום התחייבויות החברה לעניין תקופת הבדק, וכי הוא עדיף על חלופת הפירוק הן עבור המתנגדים והן עבור כלל הנושים.
באפריל הגישה "בונה הצפון" לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. היא הוקמה כחברה משפחתית ב-1962 ועוסקת בייזום, פיתוח ובנייה של פרויקטים למגורים, מסחר ומבני תעשייה. נכון למועד הגשת הבקשה היה לחברה פרויקט אחד בשלבי סיום סופיים ביהוד, וכמה פרויקטים שטרם החל ביצועם.
מהבקשה עלה שהתחייבות החברה לנושיה עומדת על 160 מיליון שקל, מתוכם 130 מיליון שמקורם בערבויות בנקאיות המשוכות מבנק הפועלים להבטחת זכויותיהם של דיירים. בית המשפט הוציא צו עיכוב הליכים נגד החברה למשך 60 יום לשם כינוס אספות נושים לצורך הסדר החוב.
מדוח מנהלת ההסדר עלה כי הוגשו כנגד החברה 150 תביעות חוב, מתוכן שני נושים מובטחים בסך של 98 מיליון שקל, נושה בדין קדימה בסך של 1.1 מיליון שקל ו-147 נושים בדין רגיל, שעליהם נמנים גם 48 רוכשי הדירות בסך של כ-56 מיליון שקל.
במהלך אסיפת הנושים שנערכה בחודש יוני הציגה מנהלת ההסדר את עיקריו: ההסדר מסתכם בסך של 17.4 מיליון שקל ומתבסס על רכוש החברה, העודף שיוותר לאחר השלמת פרויקט יהוד (15-14 מיליון שקל), תרומת בעלים וגבייה מדיירים (1.4 מיליון שקל).
עו"ד דוד ברקוביץרוכשי הדירות התנגדו להסדר אך מנהלת ההסדר נטרלה את הצבעתם לאחר שקבעה כי נעשתה בחוסר תום לב. לאחר הפחתת קולותיהם ההצעה אושרה ברוב הדרוש (רוב המצביעים המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באסיפה). ההסדר הובא לאישור בית המשפט והדיירים טענו שמנהלת ההסדר לא הוכיחה שההסדר עדיף על פירוק.
השופטת בטינה טאובר אישרה את ההסדר וכתבה כי הדיירים לא הצביעו למעשה על כל תועלת שעשויה לצמוח להם ככל שלא תאושר הצעת ההסדר והחברה תקלע להליכי פירוק. נקבע שיש יסוד להתרשמותה של מנהלת ההסדר כי נושים אלה הפעילו את כוח הצבעתם בחוסר תום לב. ההצעה שהגישה החברה מבוססת בחלקה על העודפים מפרויקט יהוד, אשר לגביהם בקשו הדיירים לקבל מעמד של "נושה מובטח" ונדחו.
עוד כתבה השופטת כי ברור שחלופת הפירוק גרועה לכל הנושים ובפרט לרוכשי הדירות. אלה לא רק שלא יקבלו כספים על פי נשייתם מעודפי הפרויקט, אלא גם לא יזכו לקבל את הדירות שרכשו ואף לא תיקוני בדק אם החברה לא תמשיך בפעילותה.
בפסק הדין היא העלתה את החשד כי רוכשי הדירות הגישו תביעות חוב מופרזות שנועדו להעניק להם "כוח וטו מלאכותי" למניעת השגתו של הסדר נושים יעיל ומועיל לנושים בכללותם. היא הוסיפה כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שרוב המצביעים הצביעו בעד ההסדר ומדובר בנושים אובייקטיביים שהצביעו על יסוד שיקולים מסחריים ענייניים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד דוד ברקוביץ עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
