בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מטופל נגד מכון "מאר" בגין רשלנות בפענוח בדיקת CT מוח שהובילה לשבץ. השופטת תמר נאות-פרי קבעה שהתעלמות מממצאים פתולוגיים ברורים מנעה מהתובע טיפול ראוי, והוא יפוצה בכ-4.2 מיליון שקל.
באוקטובר 2009 הוא פנה לרופאת המשפחה שלו והתלונן על תחושת נימול שהופיעה באופן פתאומי. היא הפנתה אותו לבדיקת CT מוח שבוצעה יומיים לאחר מכן במכון מאר. לאחר ארבעה ימים התקבלה תוצאה שלפיה הבדיקה תקינה. ואולם, מצבו המשיך להחמיר עד שבבדיקת MRI שביצע חודשיים לאחר תלונתו הראשונה התגלה אצלו אירוע מוחי.
למרות מאמצי השיקום, התובע נותר עם פגיעה מוחית ונפשית שמתבטאת בין היתר בהפרעות בדיבור, חולשה בפלג גוף ימין, הפרעות קוגניטיביות, הפרעת הסתגלות ודיכאון. בתביעה לפיצויים שהגיש הוא טען שמכון מאר התרשל בפענוח בדיקת ה-CT כשלא התייחס לממצאים מחשידים. אילולא הרשלנות, נטען, היה ניתן לתובע טיפול מתאים בשלב מוקדם וההחמרה במצבו הייתה נמנעת.
המכון הרפואי טען מנגד שהבדיקה לא הראתה אירוע מוחי ברור ולא הייתה רשלנות בפענוח. הוא הוסיף בין היתר שהנזק שנגרם התרחש עוד לפני פענוח ה-CT, כך שאין קשר סיבתי בין הפענוח לבין מצב התובע.
עו"ד רן שקדאבל השופטת נאות-פרי אימצה חוות דעת של מומחה מטעם התובע, שלפיו בבדיקת ה-CT היו ממצאים פתולוגיים ברורים שהצריכו את המכון לכל הפחות לציין שהתגלה ממצא שהמפענח לא יודע להסביר - ואז זו לא הייתה רשלנות. היא ציינה כי לא הוגשה בנושא זה חוות דעת סותרת מטעם המכון, שבעצמו הכיר בכך שהמומחה ידוע ובכיר בתחום. בנסיבות אלה התקבלה הטענה שהייתה רשלנות באופן שבו פוענחה הבדיקה.
בשלב הבא בחנה השופטת את שאלת הקשר הסיבתי, ובהתאם לחוות דעת המומחים נקבע שאילולא ההתרשלות בפענוח ה-CT, סביר להניח שהתובע היה מקבל טיפול מהיר יותר והחרפת הנזק הייתה נמנעת. היא נימקה שקביעה זו נסמכת על הבנה רפואית ברורה שלפיה ככל שחולף זמן רב יותר מבלי שמטופל מקבל טיפול מתאים כך נגרם לו נזק בלתי הפיך בשיעור רב יותר.
עם זאת, בפסק הדין הוסבר שהמכון אינו אחראי לכל נזקיו של התובע. בהקשר זה צוין כי התובע הגיע לפשרה עם קופת החולים, בית החולים וחברת ענבל, שבמסגרתה שולם לתובע סכום מסוים שלא פורט בפסק הדין. לפיכך נקבע שהמכון אחראי רק ל-40% מהנזק.
הנזק הכולל נאמד ב-4.2 מיליון שקל עבור הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, עזרת צד ג', הוצאות ועוגמת נפש (מתוכם כ-1.7 מיליון שקל באחריות המכון). עוד נקבע שמסכום הפיצוי ינוכו כ-2.5 מיליון שקל שהתובע קיבל ויקבל מביטוח לאומי. בנוסף נפסקו לו הוצאות משפט בשיעור 20% מהסכום הכולל, וכן החזר אגרת משפט ושכר טרחת מומחים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד טלי טרייבנד ואח'
• ב"כ המכון: עו"ד ברונשטיין, פרי ואח'
• ב"כ שירותי בריאות כללית: עו"ד הוד, סוקול ושות'
• ב"כ צדדי ג' (המדינה וחברת ענבל): עו"ד כצנלסון
• עו"ד רן שקד עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
