בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה שהגישה אישה לקיום צוואת דודתה, חרף העובדה שנוסחה שונה מהוראות הצוואה הדדית אותה שערכה המנוחה עם בעלה לפני מותו. השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר קבעה שמלשון הצוואה ההדדית עולה שהמנוחה הייתה רשאית לעשות זאת.
הדודה ובעלה היו חשוכי ילדים. ב-2010 הם ערכו צוואות הדדיות שבמסגרתן העניקו את רכושם זה לזו במקרה שאחד מהם ילך לעולמו. עוד נקבע בצוואות כי לאחר מות אחד מהם, יוכל בן הזוג שנותר בחיים לנהוג בעיזבונו "ככל העולה על רוחו ולפי שיקול דעתו וראות עיניו". הצוואות הוסיפו וקבעו שאם שני בני הזוג לא יהיו בחיים, הרכוש יחולק בין אחייניתה של האישה (המבקשת בהליך) לבין קרובת משפחה של הבעל (המתנגדת) בחלקים שווים.
כעבור שנתיים הלך הבעל לעולמו והאישה ירשה את רכושו. חודשיים בלבד לאחר מכן, באוגוסט 2012, היא ערכה צוואה נוטריונית שבה ציוותה את דירת המגורים שלהם במלואה לאחייניתה, כאשר יתר הרכוש צווה לצדדים שווה בשווה. במרץ 2017 נפטרה הדודה.
בבקשה לקיום צוואתה טענה האחיינית כי דודתה לא הייתה מוגבלת מלשנות את הוראות הצוואה ההדדית באמצעות צוואה חדשה. היא סיפרה שדודתה ראתה בה כאדם הקרוב ביותר אליה ולכן הגיוני שרצתה להוריש לה את הדירה. מכאן שיש להעדיף את צוואתה האחרונה.
מנגד טענה קרובת המשפחה של הבעל כי אשתו לא הייתה רשאית לכתוב את צוואה שסותרת את הצוואה ההדדית מבלי להשיב קודם את החלק שירשה ממנו. היא הוסיפה כי המנוחה חתמה על הצוואה המאוחרת בזמן שהייתה שרויה במשבר נפשי וגופני עמוק בעקבות פטירת בעלה וניתוח כריתת רחם שעברה, ומכאן שלא הייתה כשירה לערוך את הצוואה.
עו"ד טליה גיגיסטודיו הראל שייקה איתןבסוגיית אי-הכשירות קבעה השופטת ז'יטניצקי רקובר שקרובת המנוח – אשר קופחה בצוואה המאוחרת – לא הציגה ולו ראשית ראיה לגרסתה. אדרבה, מעדויות מכריה של המנוחה עלה שהיא הייתה צלולה ודעתנית עד ליום מותה.
גם הטענה שהמנוחה הייתה במצב נפשי בעייתי נדחתה. נקבע שחרף סמיכות הזמנים למות בעלה ולניתוח המורכב שעברה, היא שוכנעה מהעדויות השונות שכתיבת הצוואה המאוחרת לא נבעה ממצוקה כלשהי או מהשפעה בלתי הוגנת על המנוחה מצד האחיינית. צוין כי עריכת הצוואה החדשה הייתה מעשה שקול ומחושב שנבע מהיותה של המבקשת האדם הקרוב ביותר למנוחה.
השופטת הדגישה שנוסח הצוואה המאוחרת לא הגביל את הדודה מלשנות את הסדרי הירושה שבצוואה ההדדית: "די בהוראות המפורשות המופיעות בצוואות המנוחים כדי ללמוד שכל אחד מהמנוחים שמר על זכותו לשנות את צוואתו וגם העניק לצד השני את הזכות לעשות כן".
בהקשר לכך ציינה כי עורך הדין שערך את הצוואות ההדדיות העיד כי המנוחים ביקשו ממנו לשמור על החופש להוריש לאחר מות אחד מהם. לפיכך השופטת הורתה על קיום הצוואה המאוחרת, וחייבה את המתנגדת לשלם לאחיינית הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 28 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ אחיינית המנוחה: עו"ד חדווה וייס ועו"ד דורון טרובוביץ
• ב"כ קרובת המנוח: עו"ד טלי אויזרוביץ ופרופ' עו"ד מיכאל קורינאלדי
• עו"ד טליה גיגי עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
