ישראל היא אולי אומת הסטארט-אפ, מובילה עולמית ביצירת חדשנות בהייטק, אבל ביישום החדשנות בפועל במשק המצב אינו מזהיר. דוח החדשנות של ישראל לשנת 2024 של המכון הישראלי להערכת חדשנות (INSA) בשיתוף הקריה האקדמית אונו, מוצא פערים משמעותיים ביישום חדשנות בין ענפי ההייטק לענפי המיד-טק והלואו-טק, הבדלים בין המרכז לפריפריה והיעדר הצבת יעדים ברורים להטמעת חדשנות בארגונים ושיתופי פעולה בין ארגונים לצורך השגת חדשנות.
הדוח סוקר 200 ארגונים ב-35 ענפי תעשייה שונים, וממפה את איכות ניהול תהליכי החדשנות בארגונים. מהדוח עולה שרק 2% מהארגונים מקדמים "חדשנות משבשת", שהיא חדשנות שמשנה את השוק מהיסוד. 55% מהארגונים מתמקדים בחדשנות שמרנית, תוך שיפור מוצרים קיימים, ומתקשים לצאת מאזור הנוחות שלהם. ענף הרכב והאוטו-טק הוא הענף המוביל בישראל במעבר לטכנולוגיות חדשניות, ואחריו ענפי הסייבר, השבבים והביטוח. בתחתית הדירוג נמצאות חברות האחזקה וחברות הלוגיסטיקה.
1 צפייה בגלריה
בחברות רבות תפקיד מנהל החדשנות כלל אינו מוגדר, ובמקרים אחרים, מדובר בתפקיד משני שאינו מאפשר קבלת החלטות משמעותיות
(צילום: shutterstock)
מדד אחר שנבחן במחקר היה המידה בה הענפים השונים מאמצים בינה מלאכותית (AI) לפעילותם השוטפת. בתחום זה מוביל ענף המחשוב והתוכנה, כמו שאפשר היה להניח, ולאחריו ענפי השבבים, מערכות מידע ואוטו-טק. אחרונים באימוץ AI הן חברות האחזקה והלוגיסטיקה וגם חברות הבנייה וארגונים בתחום החברתי.
הדוח מצא כי בחברות רבות תפקיד מנהל החדשנות כלל אינו מוגדר, ובמקרים אחרים, מדובר בתפקיד זמני או משני שאינו מאפשר קבלת החלטות משמעותיות. כמו הכן הדוח מדגיש את הפערים המשמעותיים בין המרכז לפריפריה, כשחברות במרכז מציגות ביצועים טובים בהרבה בחדשנות.
"ארגונים ישראליים בענפים מסורתיים נוטים לשמרנות", אומר אבי שגיא, מנכ"ל INSA. "בלי לקדם חדשנות רחבה בכלל הענפים השונים, ישראל תתקשה לשמור על מעמדה". מיכל זיגלמן, שותפה מייסדת של המכון הישראלי להערכת חדשנות ומייסדת חברת Duality, אומרת שהדוח מציג בעיה נוספת - חברות שמתקשות להעריך את הצלחתן או לכוון תהליכים עתידיים באמצעות מדדי הצלחה (KPI). "אם לא ניתן למדוד הצלחה, קשה להוביל שינוי משמעותי", היא אומרת.
פרופ’ גיל אבנימלך, ראש משותף של ההתמחות באסטרטגיה חדשנות ויזמות במנהל עסקים בקריה האקדמית אונו ושותף ויועץ אקדמי למכון, אומר כי במציאות בה ישראל מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים, חדשנות תאפשר לכלכלה הישראלית לא רק להישאר תחרותית בזירה העולמית אלא גם להרחיב את אופקי החדשנות מעבר להייטק. "חשוב להדגיש את החזון והאסטרטגיה הלאומית להפוך את ישראל מאומת סטארטאפ לאומת חדשנות ואף אומת חדשנות פתוחה", הוא מציין בדוח.
יערה גולדווין, מובילת צוות החדשנות בפירמת EY ישראל, מציינת: "ישראל נחשבת כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית בזכות היכולות היזמיות יוצאות הדופן שלה וההצלחות בשדה הסטארטאפים אולם קיים פער בין היכולות האלו לבין ניהול החדשנות בתוך הארגונים הגדולים. האופי היזמי הישראלי, המתאפיין בגמישות, אלתור ונכונות לקחת סיכונים, לא תמיד עולה בקנה אחד עם השאיפה לאיזון וליציבות של ארגונים גדולים. ככל שאנחנו זזים מעולם הסטרטאפים אל תחומים אחרים, היכולת של ישראל להוביל בתחום החדשנות יורדת".
מדד החדשנות של ישראל של מכון INSA מתפרסם השנה לראשונה. הוא מבוסס על תקן חדש של ארגון התקינה העולמי, המכונה תקן ISO56001. התקן מאפשר למדוד ביצועים של חברות מתוך ראייה שהחדשנות אינה מתבטאת בתוצרים בלבד אלא גם בתהליכי ניהול חיוניים שיובילו לתוצרי חדשנות עקביים. מכון INSA מקדם סטנדרטיזציה של תהליכי ניהול החדשנות בישראל על פי התקן החדש.
