בדיון שהתקיים הבוקר בבג"ץ התבקש מרכז השלטון המקומי למשוך את העתירה נגד הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור, המכונה גם חוק הרשויות או חוק קרן הארנונה. הרשויות החליטו שלא למשוך את העתירה והעדיפו להמתין לפסק דין.
בעתירה, שהוגשה ביולי 2023 ביקשו הרשויות להוציא צו על תנאי לביטול החוק שצפוי, כך הן טוענות, לפגוע בחוסן הכלכלי של יותר מ-200 רשויות מקומיות. עו"ד אלי אליאס, שייצג את מרכזי השלטון המקומי והאזורי אמר לכלכליסט: "הם מבינים שהדברים נעשו בצורה לא ראויה, פרטץ', אך לא בטוחים שזה מצדיק ביטול חוק".
הכוונה המוצהרת של המדינה ב"חוק הרשויות המקומיות", שאושר במאי 2023 כחלק מחוק ההסדרים, היתה שתוקם קרן לתימרוץ הגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות חלשות שאינן יכולות לממן את התשתיות הנדרשות לבנייה למגורים. משמעות המהלך היא שככל שרשות נהנית מהכנסות גבוהות מארנונה עסקית (שאינה למגורים), כך היא תעביר יותר לקרן שתעניק מענקים, בין 1,000 ל-1,850 שקל, לכל היתר בנייה ליח"ד.
עתירת מרכזי השלטון המקומי והאזורי, שהוגשה לבג"ץ ע"י עורכי הדין נועה בן אריה ואלי אליאס, מסבירה בצורה מפורטת כיצד "פוגע חוק קרן הארנונה בעצמאות השלטון המקומי ככלל ובעצמאותו הפיסקלית בפרט, וכן בחירות האישית לשלטון עצמי מקומי שהיא רכיב מהותי המשלים את הזכות לשלטון עצמי". לטענת הרשויות בישראל, "הגדלת היצע הדיור אינה מתפקידן הגרעיני של הרשויות המקומיות והארנונה לא נועדה לממן את קידומה, כי אם מסי המדינה. את הרחבת ההשקעה בתושב יכול השלטון המקומי להשיג באמצעות הגברת העצמאות הפיסקאלית שלו ותוך הרחבה מגמת ביזור הסמכויות כחלק מחתירה לשלטון מקומי עצמי".
עו"ד אליאס הוסיף לגבי הדיון שהתקיים הבוקר: "בית המשפט היה קשוב לטענות השלטון המקומי ואף הביע חשש מהעיוותים שהחוק הזה עלול לגרום. הוא לא היה שבע רצון מהאופן שבו החקיקה התנהלה, אך הוא גם לא היה בטוח שהפגמים, שהוא ראה בהם טענה משמעותית, חוצים את הרף החוקתי באופן שיגרום לבית המשפט לבטל את החקיקה". ממרכז השלטון המקומי הוסיפו כי יקבלו החלטה לגבי המשך המאבק בקרן הארנונה עם קבלת פסק הדין.
