67% ממשקי הבית גרו ב-2019 בדירה בבעלותו של לפחות אחד מבני משק הבית או בבעלות קרובי משפחה, 31% ממשקי הבית גרו בדירה בשכירות ו-2% גרו בדירה בבעלות אחרת (דירת מעביד, דירת חברים, דירת קיבוץ וכו'). כך עולה מנתוני סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום (רביעי).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד עולה מהסקר: הישראלים מעריכים את שווי דירת המגורים שלהם בממוצע בכ-0.9% פחות משוויה האובייקטיבי - 2.05 מיליון שקל לעומת 2.09 מיליון שקל, בהתאמה.
מדובר בסקר ארוך טווח שמלווה מאז 2012 מדגם קבוע של משקי בית שמייצגים את כלל האוכלוסייה הקבועה בישראל. בסקר נחקרים כמה נושאים מדי שנה: הרכב משק בית, מצב בריאות, חינוך והשכלה, תעסוקה, הכנסות ומאפייני דירת המגורים. הסקר הנוכחי החל ביוני 2018 והושלם בפברואר 2019. נכללו בו 4,014 משקי בית, ובהם 12,040 אנשים.
כאשר בוחנים את הנתונים לפי מגזרים, ניתן לראות שאחוז משקי הבית הערביים שגרו בדירה בבעלותם במחוזות חיפה והצפון (90%) ובמחוזות תל אביב והמרכז (89%) גבוה יותר מאחוז משקי הבית היהודיים שגרו בדירה בבעלותם (66% ו-64%, בהתאמה). במחוזות ירושלים והדרום ובמחוזות תל אביב והמרכז 34% ממשקי הבית היהודיים גרים בשכירות, במחוזות חיפה והצפון - 31%. עוד עולה מהסקר כי 69% מהזוגות שיש להם ילדים וגיל הילד הצעיר קטן מ-18 גרו בדירה בבעלותם, 29% - גרים בשכירות.
בנוסף, מהסקר עולה כי 67% ממשקי הבית התגוררו בדירה רגילה בבניין מגורים, 9% התגוררו בדירת גג, בדירת גן או בדירת דופלקס, 13% ממשקי הבית מתגוררים בבית פרטי וכ-11% נוספים מתגוררים בקוטג' דו-משפחתי או טורי.
דירות מגורים שבבעלות המתגוררים בהן גדולות יותר מדירות בשכירות: 67% מדירות המגורים שבבעלות בנות 4 חדרים או יותר, ואילו 62% מדירות המגורים השכורות הן בנות 3-2 חדרים. השטח הממוצע של יחידת מגורים עומד על 110.4 מ"ר. שטח יחידת המגורים של משקי בית ערביים (126.5 מ"ר) גדול בממוצע משטח יחידת המגורים של משקי בית יהודיים או אחרים (107.7 מ"ר). מהחמישון השני עד לחמישון העליון - ככל שעולה ההכנסה ברוטו לנפש במשק בית, כך גדל שטח יחידת המגורים (מ-99.6 מ"ר ל-119.2 מ"ר בממוצע).
ההערכות לגבי מחיר הדירה מול שווי השוק
לגבי הערכת שווי הדירה, בלמ"ס מציינים כי משקי בית המתגוררים בבית פרטי מעריכים את מחיר דירת המגורים בממוצע בכ-12.6% יותר מאומדן שווי השוק שלה (2.44 מיליון שקל לעומת 2.24 מיליון שקל, בהתאמה). לעומת זאת, משקי בית המתגוררים בדירת גג, בדירת גן או בדירת דופלקס מעריכים את שוויה בממוצע בכ-6.1% פחות מערך אומדן שווי השוק שלה (2.26 מיליון שקל לעומת 2.46 מיליון שקל, בהתאמה).
ככל שההכנסה השוטפת ברוטו לנפש במשק בית גבוהה יותר כך משקי הבית מעריכים את דירת המגורים שלהם בהפרש קטן יותר מאומדן שווי השוק שלה. משקי בית בחמישון התחתון מעריכים את דירת המגורים שלהם בממוצע בכ-6.6% פחות מאומדן שווי השוק (1.57 מיליון שקל לעומת 1.72 מיליון שקל, בהתאמה). לעומת זאת, משקי בית בחמישון הרביעי ובחמישון העליון מעריכים את דירת מגוריהם בממוצע בדומה לשווי השוק: 2.1 מיליון שקל בחמישון הרביעי ו-2.5 מיליון שקל בחמישון העליון.
