בנק ישראל יתקשה מאוד היום (שני) להוריד בפעם השנייה השנה את הריבית הבסיסית במשק, נוכח העלייה המחודשת באינפלציה והחשש מעליות מחירים משמעותיות בישראל בחודשים הקרובים. הריבית הבסיסית צפויה להישאר 4.5% וריבית הפריים תמשיך להיות גבוהה - 6%.
אם בשבועות האחרונים עוד היו כלכלנים בכירים בבנקים ובבתי ההשקעות שסברו שכדי להקל מעט על המשק, על העסקים ועל משקי הבית בתקופת מלחמה, תחליט הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, להוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%, הסיכויים לכך הפכו בימים האחרונים כנראה לאפסיים.
1 צפייה בגלריה
בנק ישראל
בנק ישראל
בנק ישראל
( צילום: Gettyimages)
האינפלציה בישראל שבה להרים ראש ובחודש אפריל שיעורה עלה ב-0.8%, הרבה מעל לתחזיות. נוכח גל ההתייקרויות שנכנסו לתוקף החודש ואלה העתידיות שכבר ידועות, צפויים מדדי המחירים לצרכן בחודשים מאי ויוני לעלות כל אחד, על פי הערכות האנליסטים, בשיעורים של 0.6%-0.7%.
מאחר שבתקופה המקבילה אשתקד היה המדד אפסי – אפס אחוזים במאי 2023 ועלייה מעטה של 0.2% ביוני 2023 - ביחד יקרבו המדדים בחודשיים הקרובים את האינפלציה השנתית בישראל לשיעור גבוה של 4%. זהו שיעור שהוא פי שניים מאמצע יעד האינפלציה שקבעה הממשלה בחוק התקציב, 2% עד 3% לשנת 2024 כולה.
נוסף להודעות האחרונות של יבואנים ויצרנים רבים על עליות מחירים עתידיות, צפויים גם הנסיעות לחו"ל והנופשים בארץ להתייקר עוד, לאחר שבמדד אפריל הם היו מהגורמים העיקריים לעליית המדד הגבוהה. חוסר בפירות ובירקות בשל השבתת רוב שטחי הגידולים החקלאיים בגבול הצפון, שם גדלים 15%-30% מהתוצרת בארץ, הם סיבה נוספת לעליית מחירים בקיץ הקרוב בישראל.
כמו כן ישפיעו על עליית המדדים הבאים האמברגו שהטילה היצואנית מספר ארבע לישראל (יותר מ-5 מיליארד דולר בשנה), טורקיה, על יצוא חומרי גלם ומוצרים רבים, כמו גם החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמנם טרם יושמה אך כבר משפיעה על צמצום היבוא העתידי, להטיל מכס בשיעור של 100% על כל מוצרי היבוא השונים מטורקיה.
מציאת תחליפים ליבוא הטורקי, שיתבטל ברובו, והזמן שיעבור עד ליבוא של אלה מארצות חדשות, יגרמו להערכת כלכלנים לעליית מחירים של חומרי גלם ומוצרים רבים במשק בשיעורים שבין 5% ל-20% לפחות. זאת, בנוסף לעלייה עתידית מדאיגה הצפויה במחירי הדירות, בשל צמצום יבוא גדול של חומרי בנייה ומוצרים לדירות מטורקיה. יצוין עם זאת שמחירי הדירות אינם נכללים בחישובי מדד המחירים לצרכן.
ח"כ משה גפני בוועדת הכספים: הממשלה נכשלה בטיפול ביוקר המחיה
(צילום: ערוץ כנסת)

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל שהתכנסה אתמול לישיבה מכרעת לקראת החלטת הריבית היום אחר הצהריים, התחשבה בגורמים עיקריים נוספים שימנעו קרוב לוודאי את הפחתת הריבית בעת הזאת:
• המשך המלחמה ללא יעד של מועד סיומה, והחשש מהסלמה בגבול הצפון, יגדילו עוד את הוצאות הביטחון ויגדילו גם את הגירעון בתקציב המדינה, מצב שיחייב העלאות מיסים שיתרמו עוד לעליית האינפלציה.
• בארה"ב ובאיחוד האירופי טרם ירדה הריבית וכך נותרה ישראל אחת החלוצות בעולם שהריבית בה ירדה פעם אחת השנה, ב-1 בינואר, לאחר העליות הגבוהות בשיעורי הריבית ברחבי העולם בשנתיים האחרונות. הגדלת פערי הריבית לטובת ישראל מול ארצות מובילות בכלכלה העולמית אינה מציאותית בשלב הזה.
• בבנק ישראל מפנימים שהממשלה לא עושה שום צעד למיתון ההתייקרויות שהיא יכולה להשפיע עליהן. בין השאר מדובר על החזרת סבסוד המס על הדלק, מתן הלוואות לחברת החשמל ולרשות המים למניעת ייקור עתידי של החשמל והמים, הגדלת התמיכה ברשויות המקומיות למניעת ייקור מיסי הארנונה בשיעור שיא של 5.3% והכנסת עוד מוצרי יסוד לפיקוח מחירים.
• כמו כן קיימת האפשרות שהבחירות יוקדמו וימנעו מהממשלה לפי חוק ביצוע צעדים כלשהם של מאבק ביוקר המחיה בחודשים הבאים.
• הורדת דירוג האשראי של ישראל שמרחיקה משקיעים מישראל ומגדילה את תשלומי הריבית על הלוואות המדינה והחברות - צפויה להשפיע גם היא.
• הורדת הריבית על השקל תגרום לעלייה מחודשת בשערי הדולר והאירו ומטבעות נספים של ארצות עיקריות שישראל מייבאת מהם מוצרים וחומרי גלם וייקורם. בין השאר מדובר גם בייקור של מוצרים יקרים, כמו מכוניות, מקררים ומוצרי מזון שהם בסיסיים בסל הצריכה המשפחתי.
יחד עם זאת, בנק ישראל כבר הפתיע בעבר, בהיותו חלוץ הפחתות הריבית במשבר הקורונה באפריל 2020 וכאמור גם במשבר האינפלציה בתחילת השנה הנוכחית, 2024. לכן יש גם כלכלנים, אם כי מעטים בלבד, בבתי ההשקעות ובבנקים, שלא מוציאים מכלל אפשרות שבנק ישראל יפתיע היום ויפחית למרות הכל בתקופת מלחמה קשה וממושכת את הריבית, כדי לסייע לעסקים, למפונים, לאוכלוסייה שמצויה תחת ירי טילים בדרום, לחברות בקשיים ולמשקי הבית. עם זאת הכל מסכימים כי הסיכויים לכך מעטים לפי שעה.
החלטת הריבית הבאה, אחרי זאת שתהיה היום , צפויה ב-8 ביולי וחלק מהכלכלנים מצפים ששיפור מסוים בתנאי המשק והורדת ריבית שצפויה בינתיים באירופה, יגבירו את הסיכוי שבראשית החופש הגדול בנק ישראל יוכל להרשות הפחתת ריבית אחת של רבע אחוז ל-4.25%. מנגד, יש כלכלנים בישראל ובעולם, שחוששים שהבנק הפדראלי בארה"ב (הפד) ובנק ישראל לא יוכלו להפחית כלל את הריבית עד סוף שנת 2024.
פורסם לראשונה: 07:12, 26.05.24