הצרות של ניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון נמשכות: לאחר שרשת מלונות בראון פנתה לבית משפט בשל חוב של כ-980 מיליון שקל, חברת גיזה, זינגר, אבן מזנין, אשר עוסקת, בין היתר, במתן פתרונות מימון, אשראי והלוואות לגופים שונים ולתאגידים בארץ ובחו"ל, מבקשת לעקל חלק מהתמורה הצפויה להתקבל מישראל קנדה, אשר צפויה לרכוש את מרבית פעילות בראון בתמורה לסך של למעלה מ- 100 מיליון שקל. כך עולה מבקשת עיקול שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במקביל לתביעה בסך 6 מיליון שקל שהגישה גיזה, זינגר, אבן מזנין.
התביעה ובקשת העיקול שהגישה גיזה הוגשה כנגד חברת ו.לתרמן, שניר ויצמן נטען בתביעה הינו בעל השליטה בה. עוד נטען כי חברת ו.לתרמן מחזיקה, "בין אם בעצמה ובין אם בשרשור, במספר רב של חברות, חלקן חברות המחזיקות בזכויות במלונות רשת בראון" .
במסגרת הבקשה להטלת העיקול זמני, טוענת החברה כי " גיזה איננה מבקשת לעצור או לתקוע את העסקה עם ישראל קנדה. אדרבה, גיזה מברכת עליה. בקשת גיזה היא לדאוג לכך שלא תעמוד בפני שוקת שבורה ואך 'לסגור' את הכספים המגיעים לנתבעת מעסקה זו, ככל ומגיעים".
במסגרת התביעה שהוגשה נטען כי חברת ו.לתרמן ערבה לחוב ששייך חברה של מני ויצמן, אביו של ניר ויצמן, כלפי גיזה, שהלוותה לאותה חברה כספים. נטען כי ו.לתרמן ערבה כלפי גיזה על כתב ערבות להסכם הלוואה שנכרת בין גיזה לבין חברת Kofanil שבשליטת מני ויצמן, מכוחו הלוותה גיזה ל-Kofanil סך של כ-35 מיליון שקל.
במסגרת התביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד רונן נאוי, נועה גרבובסקי נתנאל ורועי בר יוסף ממשרד בר-יוסף, נאוי, תורג'מן ושות', נטען כי "יתרת חוב הלוואה ספציפית זו, בצירוף ריביות ופיגורים עליה, עומדת נכון להיום על הסך של כ-42 מיליון שקל, ולמלוא חוב זה ערבה חברת ו.לתרמן וממאנת לשלמו".
עוד נטען כי במסגרת כתב הערבות התחייבה ו.לתרמן לערוב להסכם ההלוואה ולשלם לגיזה לפי דרישה ראשונה כל סכום שיגיע לגיזה לפי הסכם הלוואה ולא שולם על-ידי הלווה. נטען כי החברה של מני ויצמן שלוותה את הסכום "עשתה דין לעצמה, הפרה בהפרות יסודיות את ההסכם הלוואה ולא פרעה את סכום ההלוואה במועדים אשר נקבעו בהסכם הלוואה. משכך, ובהתאם לכתב הערבות עליו חתמה, פנתה גיזה בין היתר ל-ו.לתרמן כערבה להסכם ההלוואה בדרישה לפירעון החוב הלווה. חרף פניות רבות של גיזה אל הנתבעת (החברה של ניר ויצמן-ל.ד) האחרונה לא עומדת בהתחייבותה בכתב הערבות ולא פורעת את החוב של הלווה. על כן לא נותרה ברירה בידי גיזה אלא להגיש את התביעה".
עוד נטען בתביעה כי "לפי הסכם ההלוואה, העמידה גיזה כ-11.5 מיליון שקל לטובת חברת Kontis SPV, וסכום נוסף של כ-23.3 מיליון שקל לטובת חברת Loutraki palace SPV (שתי חברות בנות של הלווה והמאוגדות ביוון). כספים אלו ייועדו לטובת השבחת ו/או שיפוץ של מלונות ייעודיים המשמשים בטוחות לגיזה ביוון. אולם, על פי המידע שנאסף על ידי גיזה, הסתבר כי כספי ההלוואה או חלקם לא נותבו לטובת השבחת ו/או שיפוץ אותם המלונות אלא שירתו חלק מגלגול ו/או החזרי חובות של חברות בשרשור פירמידת האחזקות של מני ויצמן, זאת כמובן בניגוד למוסכם בין הצדדים ובאופן המקטין את שווי בטוחותיה של גיזה".
בתביעה נטען כי גם מני ויצמן חתם על כתב הערבות כלפי גיזה, אולם ניתן להגיש נגדו תביעה בקפריסין ולא בישראל על פי הסכמות בין הצדדים, ולפיכך הוא איננו חלק מהתביעה הנוכחית. אולם גיזה מציינת כי הדבר לא מונע ממנה "לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגדו בישראל", שלא נפתחו בשלב זה. דיון נקבע בשבוע הבא. טרם הוגש כתב הגנה.
מניר ויצמן נמסר בתגובה: "חשוב להבהיר כי מדובר בהלוואה המתייחסת לנכסים בלוטראקי, שאינם בבעלות לתרמן. לתרמן פועלת כערבה לחוב זה בלבד. מנגד, קיימים נכסי נדל”ן, בהם בתי מלון, שנמצאים בבעלות מלאה ומשועבדים 100% לטובת גיזה לצורך הבטחת ההלוואה. נכסים אלו מכסים את מלוא סכום ההלוואה. לתרמן אינה מקבלת כל תמורה ממכירת הנכסים לישראל קנדה, ואינה נהנית מתמורה כלשהי שמגיעה מרשת מלונות בראון. כל הכספים שמתקבלים מיועדים לתשלום לספקים הפעילים של רשת מלונות בראון, בהתאם להתחייבויות שנקבעו.
"התובעים לא הבינו כי לנכסים המשועבדים אין עודפים שיוכלו להגיע ללתרמן. לכן, אנו מתכוונים לבקש מבית המשפט למחוק את התביעה באופן מיידי. תביעה זו נועדה, לדעתנו, ליצירת לחץ ופרסום מצד התובעים, והיא נעדרת בסיס ממשי . לחוב הנטען אין שום קשר למלונות בראון או להסדר המוצע".
