בית המשפט העליון ביטל לאחרונה עונש מאסר שהוטל על אם לעשרה שהורשעה בהתעללות מתמשכת בשתיים מבנותיה, והמיר אותו בריצוי 250 שעות לתועלת הציבור. השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ויחיאל כשר התבססו על חוות דעת שהגיש הסנגור, שבעקבותיה עברה האישה לראשונה אבחון פסיכיאטרי מקיף והחלה תהליך טיפולי.
על פי כתב האישום המתוקן שבו הודתה האישה, בשנים 2021-2017 היא נהגה להתעלל גופנית ונפשית בשתיים מבנותיה - תקפה אותן בסטירות, צביטות, משיכת שיער ובאמצעות חפצים. באחד המקרים, שהתרחש ביוני 2021 בשעות הערב בבית המשפחה, על רקע מחלוקת סביב חצאית שקנתה בתה בת ה-16.5, האשימה אותה האם שהיא הלשינה עליה לרווחה. היא תקפה אותה באגרופים בגבה, משכה בשערה ואמרה לה "אני אהרוג אותך". במהלך הלילה היא חתכה בסכין את השמלה שעמה ישנה בתה.
אותה ילדה סבלה בהיותה בת 14-13 ממקרי אלימות נוספים שבמהלכם האם הכתה אותה עם מערוך בגבה, הצמידה כפית מתכת שחיממה על הגז לידיה והטיחה בראשה צעצוע. כתב האישום פירט אלימות גם כלפי בת אחרת, כשהייתה כבת 16. האם גזרה עם מספריים את שיערה, חרף בכייה של הילדה ובקשתה שתפסיק.
התובע עו"ד ארז בן-ארויה טען שאין מחלוקת שנגרמו לילדות נזקים לכל ימי חייהן וביקש להטיל על האם חמש שנות מאסר. מתסקירי שירות המבחן עלה כי היא מסרה שקשייה בהפעלת סמכותה ההורית והאיום שחשה ביחס למקומה ולמעמדה במשפחה הובילו אותה לחוסר שליטה עצמית, להרגשת חוסר אונים ולהתנהגות התוקפנית. זאת, לצד מצב נפשי מורכב מאוד והיעדר סביבה תומכת.
הסנגור עו"ד נועם שביט הפנה לחוות דעת רפואית מטעם ההגנה, שלפיה האם נמצאת במצב של קרבה לסייג האחריות הפלילית של אי-שפיות. בחוות הדעת צוין שהיא מתמודדת עם בעיות נפשיות מגיל 20, שהחלו אחרי הלידה הראשונה, ושהיא אובחנה כסובלת מהפרעה דו-קוטבית. הסנגור הדגיש את דברי המומחה שלפיהם בשל ההפרעה, גם אם החולה במצב מאוזן יש נטייה לאימפולסיביות כרונית ולהפחתה ביכולת לשלוט בה.
הוא הוסיף כי בזמן ההליך עברה הנאשמת לראשונה בחייה אבחון פסיכיאטרי מקיף והיא מקבלת טיפול תרופתי מסודר שמביא להפוגה מוחלטת ושולל את מסוכנותה. לדבריו, יש להעדיף את האינטרס הציבורי שבהחזרת הנאשמת לתפקד כאמא לילדיה הקטנים מבלי לגדוע את התהליך הטיפולי באמצעות מאסר.
בית המשפט המחוזי בירושלים הדגיש שמעשי הנאשמת קשים ומטלטלים ואין להקל ראש בהשלכותיהם על הנפגעות. עם זאת, הוא התחשב בחרטה שהביעה הנאשמת ובנסיבות החיים המורכבות שלה, ולבסוף גזר עליה מאסר בפועל של שנה בניכוי תקופת מעצרה (כחצי שנה), מאסר על תנאי ופיצוי לבנותיה בסך של 70 אלף שקל.
אלא שכאמור הערעור שהגישה לבית המשפט העליון התקבל. השופטים קיבלו את הטענה שלפיה בנסיבות האישיות והמשפחתיות המיוחדות של הנאשמת, לאור מצבה הנפשי המורכב וכברת הדרך המשמעותית שעשתה בהליכי טיפול, אין טעם בשליחתה לריצוי עונש של מאסר בפועל. העונש הומר ל-250 שעות לתועלת הציבור.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הנאשמת: עו"ד נועם שביט
• ב"כ המדינה: עו"ד ארז בן-ארויה
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
