חציית קווים מהירה כל-כך טרם נראתה בעולם הסלולר: ביום ראשון האחרון, בשעת בוקר מוקדמת, מנכ"ל סלקום אבי גבאי – המנהל אולי הכי מנוסה בשוק התקשורת הישראלי – ערק בבת אחת, פחות משנתיים לאחר שנכנס לתפקיד, כשהוא מנהיג קבוצה שרכשה את המתחרה המיתולוגית פרטנר במהלך עסקי, שנרקם בחשאי בחודשים האחרונים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"מי אמר על מי פעם את המשפט הבא", בחן אותנו אתמול בכיר פגוע בסלקום: "'חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך'?". ובכן, הציטוט הוא של יו"ר מפלגת העבודה לשעבר אבי גבאי, שבינואר 2019 החליט להיפטר מציפי לבני בשידור חי, בזובור פומבי, ולפרק את המחנה הציוני. "מה שראינו אצל גבאי השבוע", הוסיף הבכיר, "זה לא חברות", אמר הבכיר, "לא עמידה בסיכומים ולא נאמנות".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אף שפורמלית עדיין כיהן כמנכ"ל - אבי גבאי לא נראה במטה סלקום בנתניה מהרגע שבו הודיע על התפטרותו. "גם לציניות יש גבול", אומרים גורמים בתוך החברה שהתקשו לשלוט על זעמם. בפועל, החברה מתנהלת בינתיים ללא מנכ"ל, ובעלי השליטה, האחים דני ומייקי זלקינד וצחי נחמיאס, יצאו בהדרגה מן ההלם ופתחו מיד בהתייעצויות נמרצות במטרה לאייש את התפקיד במהירות.
לא ברור מה חשב גבאי כששחרר את ההודעה הלקונית על התפטרותו ("בשלה העת עבורי לפנות לאתגרים חדשים") בלי להזכיר ולו ברמז את הנסיבות האמיתיות שהובילו לכך. שעות ספורות אחר כך כבר חשף גולן חזני ב"כלכליסט" את הדרמה: גבאי הוא לא רק חלק מן הקבוצה שרכשה בהמשך השבוע את פרטנר (בכפוף לאישורים הרגולטוריים הנדרשים); הוא עומד בראשה, יחד עם יו"ר בזק לשעבר, שלמה רודב, וככל הנראה יכהן גם כיו"ר החברה. הקבוצה רכשה 27.1% ממניות פרטנר תמורת 300 מיליון דולר, וגבאי ישקיע אישית בעסקה כ־20 מיליוני שקלים; שאר השותפות למהלך – הפניקס, כלל ביטוח, מנורה וניר ארקין - לא ממש זקוקות לכספם של השניים, אלא לניסיונם הרחב בתחום.
ממתי פרטנר בכלל מועמדת למכירה? מאז ספטמבר 2019, אז ננטשה בהפסד משמעותי על ידי הבעלים הקודם, המיליארדר הישראלי־אמריקאי חיים סבן. מניות השליטה בחברה, שסבן החזיר לבעליהן, חברת האצ'יסון מהונג־קונג, מופקדות זה זמן בידי נאמן ועמדו למכירה כיוון שהאצ'יסון מצידה הבינה שלא תקבל מהמדינה היתר שליטה. היתר כזה נדרש בשל הרגישות הכרוכה בשליטת גורם זר על גוף תקשורת משמעותי בארץ.
בשדרת הניהול של סלקום - בין השאר סמנכ"לים שמינה גבאי בעצמו - הדעות על הצעד המפתיע חלוקות. בשיחות דיסקרטיות התבטאו השבוע חלקם במונחים חריפים. "עריקה", "חוסר נאמנות" ו"מהלך לא מוסרי" הם העדינים שבהם. האכזבה גדולה במיוחד, מתברר, משום שגבאי נתפס אצלם עד כה – במיוחד מול הכפופים לו ישירות - כדמות הפוכה לגמרי מהתדמית הצינית שנקשרה אליו השבוע. גם מבקריו הכי חריפים לא היססו, באותה נשימה, לתאר אותו גם כמנהל ערכי, "איש של אנשים", בעל לב רחב, צנוע, חכם, ואותנטי (רשימה חלקית בלבד). וכגודל ההערכה, גודל העלבון. אז איך קורה, שאצל איש בעל אינטגריטי כזה - שכיהן כמנכ"ל בזק במשך שש שנים ונחשב לאחד המנהלים המנוסים, העצמאיים והערכיים ביותר בשוק התקשורת; שבשיא הצלחתו נטש את העולם העסקי לטובת קריירה ציבורית פוליטית - לא נדלקה נורת אזהרה פנימית לפני מהלך כה קיצוני?
גורם בכיר בסלקום, שכמו כל המרואיינים כאן ביקש לשמור על עילום שמו, מציג את הדברים אחרת לגמרי: "בטענות נגד אבי יש הרבה ילדותיות ונאיביות, ונכנסות גם הרבה אמוציות מיותרות. חברים, אנחנו חיים בסביבה העסקית של 2021. פעם, בשנות ה־90, הייתה יריבות עולם בין חברות הסלולר. היה 'דם רע', הן היו אויבות. כיום זה מגוחך. זה ממש לא קורה בתחומים אחרים של עולם העסקים – בענפי הנדל"ן והקמעונאות, למשל, כולם מכירים את כולם ומתנהגים בקולגיאליות. אבי ייקח איתו סודות לחברה המתחרה? – הצחקתם: בשוק התקשורת אין יותר סודות. לאף אחד אין יותר איזו חדשנות יוצאת דופן. למרבה הצער, כולנו נהיינו קצת מפעל קרטונים.
"והטענות על בגידה מגוחכות: כל הזמן, בכל מקום, עוזבים בכירים מחברה אחת לאחרת, אנשים שיודעים באמת הכל על החברה שנטשו. ואף אחד לא מצייץ. גם בעולם התקשורת גבאי הוא לא הבכיר הראשון שעובר מחברה אחת לחברה מתחרה – יו"ר בזק גיל שרון היה בסלקום ועבר לפלאפון ומשם לגולן טלקום ואז לבזק; סטלה הנדלר עברה מ־012 ל־HOT ומראשות הדירקטוריון שם זינקה להיות מנכ"לית בזק; ניר שטרן עבר מפלאפון למנכ"לות סלקום; אילן סיגל, שהיה סמנכ"ל בכיר בפלאפון, עבר לסלקום. זה קורה כל הזמן. זה המקצוע שלנו. כמו בהיי־טק – אנשים לא רוצים להישאר כל חייהם באותו מקום. כולנו כל הזמן בתנועה.
"וחוץ מזה, אנשים שוכחים שגבאי לא עבר להיות מנכ"ל בפרטנר. הוא מקבל קידום, הוא הופך עכשיו לבעל שליטה. זה ראוי לפרגון".
גבאי נוהג להתפאר במערכת היחסים המצוינת שלו עם בעלי השליטה בדסק"ש ובסלקום, האחים זלקינד, בעיקר עם מייקי, אבל שמועות על מתח ביניהם מתרוצצות בשוק מזה חודשים. זלקינד, יש להזכיר, לא בחרו בגבאי לתפקיד וקיבלו אותו בירושה מבעל השליטה הקודם, אדוארדו אלשטיין. הרקע לחתול השחור שעבר בין הצדדים היה ניסיון של גבאי להוביל מולם יוזמה דומה, עם קבוצה שגיבש לרכישת סלקום. דני ומייקי זלקינד לא אהבו את הרעיון ודחו אותו על הסף. בסביבתו של גבאי מציגים את הניסיון הזה כהוכחה להגינותו. "אבי", אמר לנו מקורב, "בא עם ההצעה קודם לסלקום. זו הייתה הבעת אמון אמיתית בחברה, מצד קבוצה רצינית שמוכנה להשקיע בה. כמו בפרטנר, הוא התכוון להוציא מיליונים מכיסו. הוא בא בהצעה טובה וקיבל כתף קרה".
האמת כנראה מורכבת יותר. מבחינת זלקינד ונחמיאס, עצם העובדה שגבאי העז להעלות בפניהם הצעה כזו הציבה בפניהם מראה על מעמדו – ומעמדם - בחברה. אבי גבאי הגיע לסלקום לפני שנתיים כמנכ"ל – צעד שגרר הרמת גבות של רבים: בשביל מי שניהל את בזק הגדולה בהצלחה לא מבוטלת, שהיה מנטור של כמה ממתחריו היום, שכיהן כשר בממשלת ישראל, שכיוון לראשות הממשלה - ניהול של חברה כמו סלקום הוא צעד אחד לאחור. בפועל, גבאי - כשלעצמו איש עמיד מאוד - באמת לא תיפקד בסלקום כמנכ"ל הכפוף לדירקטוריון ולבעלי שליטה, אלא יותר כדמות עצמאית, שמביט לדירקטורים ולבעלים בגובה העיניים. בשיחות סגורות הביעו חברי דירקטוריון אי־נוחות בשל "עצמאות היתר" שהפגין בתפקיד.
חוץ מתסכול, את הזעם העצור הזה אי־אפשר היה לתרגם למעשים, כי גבאי הביא יופי של קבלות: במהלך כהונתו הקצרה הוא העלה את סלקום על מסלול של רווחיות. כשנכנס לתפקיד בתחילת 2020 החברה הייתה הפסדית והידרדרה מרבעון לרבעון בשל המשבר המתמשך בענף הסלולר; הניסיונות להיכנס לעולמות חדשים כמו טלוויזיה וסיבים אופטיים לא הניבו את ההכנסות המצופות. והנה, רגע לפני התפטרותו, סלקום פירסמה דוחות שכמותם לא נראו מזמן, המנייה שלה הפגינה עלייה של 34%, ושוויה בבורסה צמח לכ־2.3 מיליארד שקל. "כולם יודעים שהוא הציל את החברה", אמר השבוע מקורב. לסלקום יש כיום כ־3.2 מיליון מנויי סלולר, יותר מ־120 מנויי סיבים אופטיים וכ־250 אלף מנויי טלוויזיה.
מקור בחברה: "מהיום הראשון היה ברור לכולם שתפקיד המנכ"ל קטן עליו, שהוא לא יישאר פה שנים, ושיש לו שאיפות הרבה מעבר. למעשה, הוא תיפקד כיו"ר לכל דבר. גם בסגנון הניהול הלארג'י הרגוע שלו: לא ירד לחיי הסמנכ"לים, ונתן לכולם ספייס. אנשים פירגנו לו".
גבאי לא עבד בהתנדבות: שכרו בסלקום היה 110 אלף שקל בחודש – זה אמנם פחות משכרו של המנכ"ל הקודם ניר שטרן, ופחות משכרו בעבר של גבאי כמנכ"ל בזק (180 אלף שקל בחודש). אבל הוא היה זכאי לאופציות בשווי כ־12 מיליון שקל ב"חבילות" שנפרסות על פני חמש שנים, וכן לבונוס שנתי.
בינתיים נפתחה בורסת ההימורים על מחליפו בחברה, שלפי כל ההערכות ייבחר בימים הקרובים. בעלי השליטה מתלבטים בין מנכ"ל זמני לקבוע, ובין מנכ"ל שיבוא מתוך הסמנכ"לים שצמחו בחברה ומכירים אותה היטב, לבין דמות חיצונית, שתיבחר (שוב) על ידי ועדת איתור, שעלולה להכניס את סלקום לתקופת מעבר מסוכנת, ואולי גם תגרור החלפה גורפת של בכירים. שני השמות המובילים מבין הסמנכ"לים הם אלי אדדי, מנכ"ל רשת דינמיקה שבבעלות הקבוצה, שאחראי לגידול המפתיע במכירות ציוד הקצה שלה, ואילן סיגל, מנכ"ל גולן טלקום, שנרכשה על ידי סלקום.
שאלה מרתקת אחרת שאיתה יידרש דירקטוריון סלקום להתמודד בימים הקרובים היא האם לנסות לשים רגליים לעסקת פרטנר באמצעים משפטיים – לפחות לחלקו של גבאי בה - בטיעון שמדובר במעבר לא לגיטימי של בעל תפקיד מרכזי כל כך לחברה מתחרה ללא תקופת צינון מינימלית. מדובר לכאורה בסוגיה משפטית פורמלית (ראו מסגרת), אבל לנגד עיניהם של הדירקטורים בסלקום יעמדו גם שיקולים אחרים: מצד אחד - תאוות הנקמה המונעת מעלבון אמיתי, ומצד שני – ניסיון לשדר לציבור קור רוח, ביטחון עצמי ועסקים כרגיל. ההיפך מקורבניות.
בלי קשר לסלקום ולחיבוטיה, הסוגיה תחייב בדיקה גם במשרד התקשורת וברשות התחרות. נציגי האצ'יסון במו"מ, שלקחו בחשבון את הסיכוי הריאלי שגבאי ימצא את עצמו בכלל מחוץ לעסקה, שילבו בהסכם סעיף הקובע שבמקרה כזה ישלימו כמה מהמשקיעים האחרים את חלקו.
גם בפרטנר צפוי סוף שבוע לא רגוע: חוץ מההמתנה מורטת העצבים לאישורה הרשמי של העסקה – אם אכן יכהן גבאי כיו"ר, וההחלטה על כך טרם התקבלה, היו"ר הנוכחית אסנת רונן תסיים את תפקידה. סימן שאלה מרחף סביב המשך כהונתו של המנכ"ל הטרי שמינתה במאי האחרון, אבי צבי, מנכ"ל רשת לשעבר, אם כי ההנחה השלטת היא שבעלי הבית החדשים ייזהרו מלטלטל את הספינה יתר על המידה.
האתגרים שמחכים לגבאי בפרטנר לא שונים בהרבה מאלו שאיתם התמודד בסלקום או מאלו שאיתם מתמודדים בפלאפון: מחירי הרצפה בשוק הסלולרי לא הולכים לעלות, מה שמחייב את החברות להתמקד בעיקר בניהול יעיל ובשמירה על הקיים. במציאות כזו, ההבטחות המופלגות על נפלאות הדור החמישי יישארו על הנייר עוד שנים. "רציונלית", אמר לנו השבוע גורם שלא קשור לשתי החברות, מוותיקי שוק התקשורת, "השוק ירוויח מהמהלך, כי זוהי בעצם הבעת אמון בסיכויי ענף התקשורת להתרומם ולצאת מהמשבר המתמשך שהוא חווה. גם לסלקום וגם לפרטנר טוב שבצד השני יהיה יריב יציב וחפץ חיים. היציבות מקרינה על כולם".
ההתפטרות המפתיעה של אבי גבאי וחבירתו לקבוצת משקיעים שהוא עומד בראשה לרכישת השליטה בחברה מתחרה, מעלה שאלות בדבר כשרות המהלך מבחינה משפטית.
עו"ד שני אשכנזי, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', מסבירה: "הכלל בדיני עבודה הוא, שבין עובד למעסיקו מתקיימים יחסים שהם מעבר ליחסים חוזיים 'רגילים', והצדדים חבים אחד כלפי השני חובות מוגברות של אמון ותום לב. החובות הללו חלות ביתר שאת על עובדים בכירים, שחשופים למידע משמעותי וסודי של החברה. מכוח חובות אלו, על העובדים מוטלת החובה להימנע משימוש בנתונים שאליהם נחשפו במסגרת עבודתם: העובד לא יכול לשמש 'סוס טרויאני' ולצאת ממקום העבודה כשהוא מתכוון לנצל אינפורמציה של המעסיק כדי לגרום לו נזק ולהתחרות בו. גבאי ישמש כעת כבעל שליטה, מה שהופך אותו לרוח החיה שמכווינה את פרטנר, כך שאני מניחה שבסלקום קיים חשש כבד.
"עובד שפועל להתחרות בחברה חשוף לתביעה מצד המעסיק, הן בגין הנזקים הישירים שנגרמו לו והן בגין נזקים לא ממוניים, של הפרת חובת תום הלב. בנוסף, יש להניח כי עובד בדרגת בכירות כשל גבאי חתם במסגרת הסכם עבודתו על הגבלת עיסוקו, שמתייחסת ככל הנראה גם למצב זה, ואשר מונעת ממנו מלהתחרות בחברה למשך פרק זמן מסוים. סלקום עלולה לבקש צו מניעה כדי לאכוף את תקופת ההגבלה. מצד שני, לא ניתן למנוע מגבאי לעסוק בתחום עיסוקו רק לשם מניעת התחרות בסלקום. לכל אדם יש זכות לחופש עיסוק, והידע שצבר לפני עבודתו בסלקום ובמהלכה הפך להיות חלק מההון האנושי שלו. בתי המשפט אינם ממהרים להגביל את זכות העיסוק מבלי שתוכח פגיעה באינטרס הלגיטימי של המעסיק".
